השפעת מהפכת בתי הספר הייחודיים על מערכת החינוך הציבורית

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
רקע תיאורטי 4
בתי ספר ייחודיים - רקע 4
מאפייני בית הספר הייחודי 5
תפיסת ההוראה בבתי הספר הייחודיים 6
מאפייני תפקיד המורה בבתי הספר הייחודיים 7
תפיסות מורים את בתי הספר הייחודיים 8
שיטה 10
שיטת המחקר 10
אוכלוסיית המחקר 10
כלי המחקר 11
הליך המחקר 11
אתיקה במחקר 12
ממצאים 13
דיון ומסקנות 18
ביבליוגרפיה 21
נספחים 23
נספח א' – שאלון 23
נספח ב' – ראיונות 24

תקציר
המחקר הנוכחי הוא מחקר איכותני אשר בחן את אופן תפיסת החינוך בבתי הספר הייחודים כגורם משפיע על עמדות המורה ותפקידו בבית הספר. המחקר כלל ראיונות עומק עם 5 מורות בבתי ספר ייחודיים אשר לימדו בעבר גם בבתי ספר רגילים.
ממצאי המחקר מראים, כי מרבית המורות מגדירות בית ספר ייחודי כך שהוא מביא פדגוגיה אחרת ועיקר ההתמקדות היא בתלמידים. בנוסף, קיימת גם תמימות דעים שמדובר בבית ספר שהוא שונה מהותית מבית הספר הרגיל. בנוסף נמצא, כי קיים שוני בין בתי ספר ייחודיים לבין בתי ספר רגילים הנובע מהעבודה כי לבתי ספר ייחודיים יש אג'נדה שונה, שיטות לימוד אחרות והתמקדות בתלמידים ולא בפדגוגיה המסורתית.
ממצאי המחקר העלו גם, כי קיימות תפיסות חינוכיות שונות מאלו הקיימות בבתי הספר הרגילים, הכוללות בין היתר את הלמידה העצמית, פיתוח כישורים אישיים של התלמידים, התקדמות אישית והתמקדות בפדגוגיה ייחודית ככאלו המאפיינות את גישות החינוך בבתי הספר הייחודיים. יתר על כן נמצא, כי ישנם בעיקר יתרונות בלמידה בבית ספר ייחודי ואלו עולים על קושי אם קיים. יחד עם זאת נמצא כי בית ספר ייחודי וגישות הלימוד שמציעים בתי הספר הייחודיים, לא בהכרח מתאימים לכל הילדים וכי יש ילדים שמסגרת של בית ספר רגיל מאימה להם הרבה יותר.
באשר לתפקיד המורה נמצא, כי לתפיסת משתתפות המחקר בבתי הספר הייחודיים שונה במהותו מזה שבבית הספר הרגיל כאשר עיקר השוני נעוץ בגישה ותפיסה השונה של כל בית ספר ייחודי באשר להוראה והתלמידים הכוללים עבודה פרטנית ואישית יותר, בניית תכנים דינאמית וגישות לימודיות המתמקדות בהוראה פרטנית ופיתוח של תלמידים וזאת בשונה משיטות הלימוד בבתי הספר הרגילים.

מבוא
בתי ספר ייחודיים ויוזמות פרטיות להקמת בתי ספר, החלו קמים במהלך שנות השמונים של המאה ה-20, בעיקר על רקע הירידה בהשקעה הציבורית בחינוך כמו גם חוסר שביעות הרצון של ההורים מהחינוך הניתן במערכת הממלכתית. במקרים רבים, בתי הספר הייחודיים מציעים ייחודיות כלשהי, כמו למשל תכנים מיוחדים (בתי ספר למדעים ולאומנויות), אידיאולוגיה (בתי ספר דמוקרטיים), ייחודיות תרבותית (בתי ספר אנתרופוסופיים, רשת קדמה) או דתית (בתי ספר תורניים, רשת בתי ספר תל"י) ועוד (הראל בן שחר, 2012).
בתי ספר ייחודיים נחשבים למוסדות חינוך בעלי מאפיינים מובחנים אשר מבדילים אותם מבתי ספר אחרים, כמו לדוגמה בתי ספר המתמקדים בתוכן לימודי מסוים (כגון מוזיקה, מחול או טבע), או בתי ספר שנשענים על אידיאולוגיה מסוימת (בין אם דתית, פוליטית, ערכית או חינוכית - פדגוגית), כזו המתהווה ומעצבת את התנהלות המוסד החינוכי במכלול פעולותיו החינוכיות, הפדגוגיות והארגוניות-מבניות (דוגמאות לכך ניתן לראות בבית ספר דמוקרטי, אנתרופוסופי, חינוך פתוח או סוציאליזם). הייחוד של בתי הספר הללו נעוץ במאפיינים החינוכיים והמבניים-ארגוניים שלהם, לעומת בתי הספר המסורתיים, והוא נשען במידה רבה על אוטונומיה בתחום התוכן על מנת שניתן יהיה להוציאו אל הפועל (ביאליק, 2020).
בשני העשורים האחרונים, יותר ויותר בתי ספר ייחודיים מוקמים בישראל כאשר לכל בית ספר גישה, תפיסה ואידיאולוגיה ייחודית. בתי הספר הייחודים אמנם מציעים למידה אחרת, אולם יש גם לא מעט ביקורת עליהם בעיקר מכיוון שהם במקרים רבים מעוררים את סוגיית השוויון.
עבור צוות ההוראה, מדובר באתגר רציני ובעיקר חוויה שונה מזו שהם מוצאים בבתי הספר הרגילים. כיום אין מחקרים שעוסקים בתפיסות המורים את החינוך בבתי הספר הייחודיים ומכיוון שכך, העבודה הנוכחית תבדוק, באיזה אופן תפיסת החינוך בבתי הספר הייחודים משפיעה על עמדות המורה ותפקידו בית הספר, כלומר, האם לתפיסת החינוך בבית הספר הייחודיים תהיה השפעה שבאה לידי ביטוי ביצירת פער חברתי/לימודי, שוויון הזדמנויות למורים ולתלמידים, הכשרת מורים ותפיסת החינוך.