התיישבות הקבע ברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים ולאחר מלחמת יום הכיפורים
תוכן עניינים
1. תקציר 2
2. מבוא 3
3. סקירת ספרות 4
2.2. מדיניות ההתיישבות בגולן 5
2.3. ההתיישבות היהודית ברמת הגולן 6
2.3.1. לאחר מלחמת ששת הימים 6
2.3.2. לאחר מלחמת יום הכיפורים 8
2.4. הדרוזים בגולן 9
2.4.1. העדה הדרוזית – רקע 9
2.4.2. ההתיישבות הדרוזית בגולן 11
3. מתודולוגיה 13
3.1. שיטת המחקר 13
3.2. אוכלוסיית המחקר 13
3.3. כלי המחקר 13
4. תוצאות 15
5. דיון ומסקנות 19
6. ביבליוגרפיה 21
1. תקציר
עבודה זו בדקה, את סוגיית התיישבות הקבע ברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים ולאחר מלחמת יום הכיפורים, מדיניות ההתיישבות ומצב ההתיישבות היהודית והדרוזית בגולן. המחקר יתבצע בשני מסלולים מרכזיים: ניתוח תוכן - הכולל בין היתר שימוש בהיסטוריה ספרותית, דוחות רשמיים, עדויות כתובות, ראיונות מוקלטים, כתבות אינטרנט, ציטוטי פרשנות פוליטית ועוד; ראיונות – ביצוע ראיונות ל-2 מובילי דעה במגזר היהודי והדרוזי בגולן לצורך השוואה.
ממצאי המחקר העלו, כי ההתיישבות בגולן הייתה חלק מתוכנית ארוכת טווח שהצליחה ברובה אולם היא לא הובילה לשינוי בתפיסה הציבורית באשר לגולן כחבל ארץ. התפיסה שהקנו הקברניטים לאחר מלחמת ששת הימים ובהמשך גם לאחר מלחמת יום הכיפורים, דרך המהפך השלטוני, השלום עם מצרים וחוק הגולן, שחקה במידה רבה את הרצון של רבים לעבור ולהתיישב בגולן.
באשר לדרוזים הרי שהם בסופו של דבר התפתחו מבחינה דמוגרפית בעיקר על ידי ריבוי טבעי, ממשיכים עדיין להחזיק בארבעת הכפרים בצפון הגולן ולייחל לחזרה לסוריה (לפחות חלקם). הדרוזים מבחינתם, לא זכו לנתח מההתיישבות היהודית. אמנם הם זכו לשיפור באיכות חייהם, אולם הם לא היו חלק מהתוכניות של ההתיישבות, ללא קשר לתקופה או למצב הפוליטי בישראל.
2. מבוא
ההתיישבות היהודית בגולן אינה דבר חדש של העת החדשה. ראשית ההתיישבות היהודית בגולן הייתה, ככל הנראה, בתחילת המאה הראשונה לפנה"ס בימיו של המלך אלכסנדר ינאי לאחר שכבש את גולן, סלוקיא וגמלא, כפי שתיאר יוסף בן מתתיהו בספריו קדמוניות היהודית ותולדות מלחמת היהודים כנגד הרומאים. יחד עם זאת, עיקר ההתיישבות היהודית כפי שאנו מכירים אותה לאחר הקמת מדינת ישראל, החלה בעקבות תוצאות מלחמת ששת הימים בשנת 1967, או אז החלה מדינת ישראל ליישב את הגולן במתיישבים יהודים, אשר הצטרפו לתושבים הדרוזים שחיו על הרמה.
זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים שהסתיימה ביוני 1967, התחיל ברמת הגולן תהליך התיישבות יהודית אשר במסגרתו, הוקמו בין השנים 1992-1967 31 ישובים כפריים כמו גם הישוב העירוני בקצרין והושלם יישום התוכנית היישובית של הגולן כפי שנקבעה במוסדות התכנון השונים (קיפניס, 2006). רק ב־14 בדצמבר 1981, לאחר 14 שנות שלטון צבאי ברמת הגולן, אישרה הכנסת את חוק רמת הגולן שהחיל את החוק והמשפט הישראליים על הגולן. החוק הוצע לראשונה בכנסת שקדמה לכנסת זו, אך נדחתה על ידי הליכוד. זמן מה לאחר מכן החליט באופן מפתיע ראש ממשלת ישראל דאז, מנחם בגין, להגיש לאישור הכנסת הצעת חוק ממשלתית אשר תחיל את החוק והמנהל הישראלי על הגולן (האוזר וצרפתי, 2018). לאחרונה (2019) הכירה ארצות הברית לראשונה בריבונות ישראל בגולן.
הממשלה בראשותו של אשכול שהחליטה על ההתיישבות בגולן ועיצבה את המפה היישובית כפי שאנו מכירים אותה כיום, הועידה לה יעד אחד בלבד – יעד מדיני שעיקרו היה להמחיש את כוונתה של ישראל להיאבק כנגד דרישה לנסיגה מהשטח שנכבש ביוני 1967, ללא הסכם שלום בין סוריה לבין ישראל. מהותו של אותו יעד מדיני שהציב אשכול יצר להתיישבות בגולן משמעות דואלית והוביל להתייחסות כפולה וסותרת כלפיה: מצד תפיסתה ככלי מדיני וכמעשה לפרק זמן מוגבל נגזר מתוצאות מהלכים מדיניים שיתרחשו בעתיד בין ישראל לבין סוריה, התקיים גם הצורך לתכנן ולבנות את ההתיישבות לשמה, כזו שתוכל להתקיים למשך תקופה ארוכה שלא באמת ניתן להעריך את משכה. דואליות זו ליוותה את תהליך ההתיישבות כולו והשפיעה רבות על מאפייניו (קיפניס, 2006).
ההתיישבות היהודית לאחר מלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום הכיפורים, הובילה לשינוי דמוגרפי ברמת הגולן, הן בקרב היהודים והן בקרב הדרוזים. מכאן עולה השאלה: כיצד השפיעה מדיניות ההתיישבות הישראלית בגולן על ההתיישבות בגולן המאזן הדמוגרפי וחלוקת הקרקעות בהשוואה להתיישבות הדרוזית בגולן?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
