התמודדות הנשיא הובר עם המשבר הכלכלי

האוניברסיטה הפתוחה

התמודדות הנשיא הובר עם המשבר הכלכלי
סמינריון במסגרת קורס חירויות הפרט

תוכן עניינים

מבוא 2
פרק ראשון – הרברט הובר 4
פרק שני – קמפיין הבחירות של הובר 1928 6
פרק שלישי - המשבר הכלכלי והנפילה 8
שוק ההון בטרם המשבר 8
המשבר הכלכלי 1929-1930 9
העמקת המשבר הכלכלי 1930-1932 12
פרק רביעי: מערכת הבחירות לנשיאות 1932 14
תפיסת העולם הכלכלית-חברתית שהובילה למשבר הכלכלי 14
קמפיין הבחירות 1932 15
סיכום 17

מבוא
הרברט קלארק הובר, הנשיא ה-31 של ארצות הברית משנת 1929 ועד לשנת 1933, נחשב על פי היסטוריונים רבים, לאחד האנשים המסקרנים ביותר הן מבחינה אישית והן מבחינה ציבורית. יש אפילו שלאור סיפור האישי והדרך שבה עשה עד לנשיאות, מזכירים במידה רבה נשיא אחר מהעבר, אברהם לינקולן. התפיסה הרווחת בנוגע להובר עוד בטרם הפך לנשיא הייתה, כי מדובר במהנדס מחונן והומניטרי גדול, כאשר הכישלון שלו כנשיא בהמשך בעקבות השפל הכלכלי הגדול, עורר לא מעט חילוקי דעות.
במהלך עשורים רבים, גם חוקרים אנשי אקדמיה וגם הציבור הרחב, ראה בנשיא הרברט הובר כאשם המרכזי ל"שפל הכלכלי הגדול" בארצות הברית שהחל בשנת 1929, בעיקר לאור התפיסה לפיה המדיניות הכלכלית חברתית של הנשיא הייתה על בסיס המודל הכלכלי הקנסייני ופעילות של שוק חופשי ללא כל התערבות. עבודה זו עוסקת בשאלה, כיצד התמודד הובר עם המשבר הכלכלי הגדול לאור ההשפעות של המשבר הכלכלי שגרם בין היתר לשלילת זכויות רבות צרכי היסוד נשללו זכויות חברתיות אזרחים איבדו את כבודם כי לא הייתה להם פרנסה כבודם העצמי נפגע כי אין להם ממה להתקיים.
בשנת 1929, פרץ בארצות הברית המשבר הכלכלי הגדול ביותר שידע העולם המודרני, משבר המכונה בין היתר "השפל הגדול". המשבר נחשב כאמור למשבר הבנקים העמוק ביותר מאז שחר ההיסטוריה, אולם, הוא החל דווקא ממשבר בבורסה, אשר הוביל בסופו של דבר למשבר הבנקאות שהפיל את כל המערכת הפיננסית העולמית. הובר, שנבחר לנשיא מספר חודשים מוקדם יותר, נאלץ להקדיש את כל ארבעת שנות כהונתו בניסיון להקל ולהרגיע את המצב הכלכלי בעקבות השפל הכלכלי.
הקמפיין לנשיאות של הובר בשנת 1928, נחשב לקמפיין שנוהל כמעט ללא כל סיכונים (risk-free). הובר הוצג במסגרת הקמפיין כמהנדס מוכשר ומחונן בתחום הטכנולוגיה ואדם אשר הצליח במידה רבה בכוחות עצמו. בנוסף, הוצג הובר כאדמיניסטרטור מחונן, עם ראייה כלכלית רחבה אך זהירה, אך עם אמירה ברורה: "לשים עוף בכל סיר ומכונית בכל גארג'". בנוסף, תוארה גם הפעילות ההומניטרית של הובר במהלך מלחמת העולם הראשונה וטיפול בשיטפונות הגדולים במיסיסיפי בשנת 1927. הובר המהנדס, ההומניטרי והאדמיניסטרטור כונה במהלך הקמפיין כ"מאסטר של האסונות". יחד עם זאת החשיבות הגדולה ביותר של הובר במהלך הקמפיין לנשיאות, היה החיבור שלו עם שני ממשלים רפובליקנים קודים ועם ההצלחה הכלכלית שלהם.
אחת הטענות המרכזיות כנגד המדיניות של הובר וכנגד הובר עצמו הייתה, כי המדיניות שהוביל פגעה אנושות בחברה האמריקנית, הובילה למיליוני מובטלים, רעבים ואנשים שאיבדו את ביתם, כאשר לטענה זו צורפה גם התפיסה לפיה הובר עשה זאת מחוסר קשב לציבור וקור לב. חוקרים והיסטוריונים רבים שוללים את הטענות הללו ורואים דווקא בהובר כקורבן של התוצאות. העובדה שהשפל הכלכלי נפל במשרת שלו לא בהכרח מובילה למסקנה שהוא אדם. הובר היה הומוניסט גדול שהגיע אל מוסד הנשיאות ממש מתחתית שרשת המזון החברתית.
בעבודה זו, אסקור את המדיניות הכלכלית-חברתית של הנשיא הובר, תוך מבט קצר על התקופה שעיצבה את הדעות הללו. בנוסף, אסקור בעבודה את השתלשלות האירועים שהובילו בסופו של דבר לשפל הכלכלי הגדול, כמו גם את מערכות הבחירות בטרם המשבר ולאחריו אז נבחר רוזוולט לנשיא.