התמודדות של מורים להעלאת המוטיבציה ללמידה אצל נוער בסיכון

התמודדות של מורים להעלאת המוטיבציה ללמידה אצל נוער בסיכון

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 4
מוטיבציה – רקע והגדרות 4
נוער בסיכון 6
רקע והגדרות 6
סוגי נוער בסיכון 7
שכיחות של נוער בסיכון 7
דרכי התמודדות של מורים בהנעת תלמידים 8
דרכי התמודדות של מורים בהנעת נוער בסיכון 10
השיטה 12
שיטת המחקר 12
משתתפי המחקר 12
כלי המחקר 13
הליך המחקר 13
מערך המחקר 14
אתיקה במחקר 14
תוצאות 15
דיון ומסקנות 21
ביבליוגרפיה 23
נספחים 25

תקציר
המחקר הנוכחי בדק את ההתמודדות של מורים להעלאת המוטיבציה ללמידה אצל נוער בסיכון. המחקר הוא מחקר איכותני תיאורי שכלל ראיונות עומק חצי-מובנים עם 4 מורות המלמדות בני נוער בסיכון, הלומדים בפנימיות נוער.
מניתוח הממצאים עולה, כי עבודה עם בני בנות נוער בסיכון היא עבודה מאתגרת. הגישה הרווחת היא, כי האתגר המרכזי נעוץ ביכולת של המורה לרתום את התלמידה לתהליך ולגרום לה לרצות להיות חלק מהתהליך ולא לנשור או לאבד עניין מה שבסופו של דבר יוביל לכישלון.
ממצאי המחקר עולה עוד, כי ההתמודדות עם סוגיית המוטיבציה היא מורכבת ולא פשוטה בעיקר כאשר רוב הבנות שמגיעות הן עם מוטיבציה נמוכה לא רק ללימודים אלא באופן כללי. נמצא כי בין המורות קיימת תמימות דעים באשר לקשיים בהתמודדות עם המוטיבציה של הבניות מה שמצריך מהן לבנות אמון, מערכת יחסים קרובה עוד לפני שבכלל עוסקים בלמידה עצמה.
כמו כן נמצא, כי מעבר להכשרה בחינוך מיוחד והניסיון בעבודה עם נוער בסיכון, עדיין הכלים מוגבלים מכיוון שנדרש לספק לבני הנוער בסיכון ערך שהוא מעבר לחומר הנלמד. יחד עם זאת המשתתפות ציינו כי הן מצליחות להתמודד באופן ראוי ומספק עם העובדה שהן נשות מקצוע חינוך ולא בריאות הנפש.
בכל הנוגע לטכניקה עצמה להעלאת המוטיבציה, מהמחקר עולה, כי המורות עושות שימוש בטכניקות למידה שונות על מנת להעלות את המוטיבציה ללמידה. בין היתר באמצעות עבודה עצמית, בחירת נושאים רלוונטיים, הטמעת חומרים דרך דיונים ועוד.
בנוסף נמצא, כי משתתפות המחקר מציינות גם הצלחות וגם כשלנות שבאו לידי ביטוי מצד אחד בסיום הלימודים והשתלבות לבין נשירה וקשיי השתלבות. בין המורות יש תמימות דעים באשר לעובדה כי העלאת מוטיבציה לעיתים אינה מספיקה אלא מהווה חלק מסך הטיפול בנוער בסיכון.

מבוא
בישראל חיים כיום למעלה מעל לשני מיליון ילדים, מתוכם כ-350,000 נחשבים ככאלו הנמצאים במצבי סיכון ומצוקה (וייסבלאי, 2012; בתוך: יבלברג, 2013). מצבי הסיכון נובעים כאמור בין היתר מבעיות כלכליות, מחלה או מוות של אחד מההורים שעלולים לגרום באופן מיידי לעוני, בעיות בלימודים, שונות חברתית וקשיים בתפקוד, השתייכותם למשפחות גדולות או משפחות חד-הוריות (יבלברג, 2013). בני נוער בסיכון עלולים לנשור ממערכת החינוך לאור היעדר מוטיבציה להישאר במסגרת החינוכית. אחת המטרות של המורים אשר עובדים עם בני נוער בסיכון, היא היכולת להעלות את המוטיבציה שלהם ללמידה.
כאשר אנו גורמים למוטיבציה, אנחנו בעצם מתכוונים למצב שבו האדם נע לעבר מעשה או מטרה כלשהי (re’em, 2011). מחקרים שונים בתחום ההנעה, הובילה להתפתחות מחקרי המוטיבציה שכל ענינה, הוא לא באותם כוחות חיצוניים (extrinsic) הפועלים על האדם ומכוונים את התנהגותו, אלא בכוחות פנימיים (intrinsic) הגורמים להנעתו (Dessler, 2000; In: Levitt & List, 2011), מוטיבציה פנימית (intrinsic) מתייחסת למניעים הקשורים באדם או בפעולה שבה הוא עוסק. מוטיבציה פנימית מניעה אדם לפעול לשם ההנאה או אתגר הכרוך בכך משום היותו ייצור פעיל, שובב, סקרן מיום היוולדו (Tremblay et al., 2009). מורים נדרשים להעלות את המוטיבציה של התלמידים בדרכים שונות.
כאשר מורים מתלבטים בשאלת ההנעה (המוטיבציה) ללימודים בבית הספר, ומחפשים את אותן הדרכים שיעוררו בתלמיד חשק ורצון להתמיד ולהשקיע בלימודים, הם פונים למה שאפשר לכנות "מערכת המוטיבציה האופיינית" לתלמיד ומנסים לגייסה למטרת הלימודים (ניסן, 2001). באופן כללי, הוראה של בני נוער בסיכון צריכה להיות מבוססות על האזנה קרובה לתלמידים, לקהילה ולתרבות ממנה הם מגיעים (Schultz et al., 2008; בתוך: ליכטינגר, 2018). תכניות הלימודים צריכות להיות ממוקדות יותר בתלמידים ובצרכים האקדמיים, הרגשיים והחברתיים שלהם, כאשר בנוסף על כך, ההוראה צריכה גם לאפשר מגוון רחב יותר של דרכי למידה ובחירה במשימות ובחומרים, כך שלכל התלמידים תהיה הזדמנות למעורבות בלמידה (Carrington & Elkin, 2002; בתוך: ליכטינגר, 2018).
המחקר הנוכחי יבדוק את ההתמודדות של מורים להעלאת המוטיבציה ללמידה אצל נוער בסיכון.