חיי היום-יום של אמהות חד הוריות: השוואה בין ספרות מחקרית על אמהות חד הוריות לחוויה אישית של אם חד הורית

חיי היום-יום של אמהות חד הוריות: השוואה בין ספרות מחקרית על אמהות חד הוריות לחוויה אישית של אם חד הורית

תוכן עניינים
מבוא 4
רקע סוציו-דמוגרפי ורשמים אישיים מהשיחה 4
ניתוח התשובות בשיחה 5
ביקורת תיאורטית ואישית 7
דיון וסיכום 7
ביבליוגרפיה 8

מבוא
אחת מן הקבוצות החלשות ביותר בחברה הישראלית מבחינה סוציואקונומית הן אמהות חד הוריות (סבריסקי ואח', 2002;Kulik, 2020 ). ביחס לזוגות נשואים ולגברים, אמהות חד הוריות נתקלות בקשיים רבים יותר משמעותית בפרנסה וזוכות לפחות תמיכה חברתית ביחס לנשים אחרות (סבריסקי ואח', 2002; Katz & Lavee, 2005). במהלך השנים האחרונות, בדומה לחברות מערביות רבות, חלה בישראל עליה בשיעור הגירושין, על אף שבעבר ישראל אופיינה כחברה בה מוסד הנישואין מונח על יסודות יציבים וגירושים כמעט ולא נשקלו. אחת הסיבות העיקריות לעלייה המתמדת בשיעור האמהות החד הוריות בישראל היא העלייה בשיעור הגירושין (סבריסקי ואח', 2002).
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון עד כמה הספרות המחקרית בנושא אכן משקפת בצורה נאמנה את המציאות היומיומית של חד הוריות, שאלה בעלת חשיבות רבה משום לשם כך, העבודה תציג ניתוח של ראיון קצר שנערך עם שרונה, אם חד הורית, לאור קריאה של שלושה מאמרים אמפיריים מן הספרות המחקרית. החשיבות של העבודה הנוכחית נובעת מכך שאימהוּת חד הורית היא תופעה רווחת בחברה הישראלית (Chasson & Taubman–Ben-Ari, 2020), והתפקיד של הספרות המחקרית הוא של גורם מעצב-מדיניות של גופים ציבוריים, ובכך משפיע על חווית ההורות של הציבור הרחב. בנוסף, העבודה מבקשת לאתגר את הנחות היסוד שעליהן מתבססת לימודי המשפחה כדיסציפלינה אקדמית, ועל כן תומכת בבחינה מחודשת של מקורות הידע הקיימים.