חשיבותו של מודל טיפולי המשלב בין המערכת המשפחתית למערכת בית הספר בטיפול בילדים עם הפרעות חרדה

חשיבותו של מודל טיפולי המשלב בין המערכת המשפחתית למערכת בית הספר בטיפול בילדים עם הפרעות חרדה

תקציר
המחקר הנוכחי בוחן את חשיבותו של מודל טיפולי המשלב בין המערכת המשפחתית למערכת בית הספר בטיפול בילדים עם הפרעות חרדה. 3%-24% ילדים עד גיל 12 יפתחו סימפטומים של חרדה אשר תפגע בתפקוד היומיומי שלהם. מתוכם 2.5%-5% יתאימו לקריטריונים של הפרעת חרדה (Cartwright-Hatton, McNicol, & Doubleday, 2006; in Headley & Campbell, 2011)), ואשר ללא טיפול נכון תימשך גם לבגרות. המחקר מצביע על המקום המשמעותי שיש להורים בהפרעת החרדה של ילדם, ומכאן גם לחשיבות הרבה שיש להורים בטיפול בהפרעה. הרבה מהפרעות החרדה של ילדים קשורות לבית הספר או באות לידי ביטוי גם במסגרת בית הספר, לפיכך גם לבית הספר מקום משמעותי ביותר באבחון ובטיפול בילדים הסובלים מהפרעות חרדה, בעיקר לאור ההשפעה שיש להפרעות אלה על ההישגים האקדמאים והיכולות החברתיות של הילדים. כמו כן, שיטות הטיפול בהן הייתה מעורבות הן של ההורים והן של המורים נמצאו כיעילות (רוטבטרג ו-ויצמן, 2010).
בשנים האחרונות ישנה מעורבות רבה יותר ויותר של הורים בבית הספר. למעורבות זו יש השלכות חיוביות על הישגים אקדמיים של תלמידים ועל השילוב החברתי שלהם, כמו גם על איכות ההוראה של המורים ועל תחושת היכולת של ההורים.

תוכן עניינים

1. מבוא 3
2. סקירת ספרות 5
2.1 מה היא חרדה? 5
2.2. חרדה בקרב ילדי בית הספר 5
2.3 טיפול בחרדות אצל ילדים ומתבגרים 8
2.4 תפקיד ההורים בטיפול בחרדה 9
2.5. המקום של בית הספר בטיפול בחרדה 10
2.6 שיתוף פעולה הורים מורים בטיפול בחרדה 12
2.6.1 מעורבות הורים במערכת החינוך 12
2.6.2 שיתוף פעולה הורים מורים 13
2.6.3 שיתוף פעולה הורים מורים בטיפול בהפרעות חרדה אצל ילדים 14
3. סיכום ומסקנות 18
4. ביבליוגרפיה 20

1. מבוא
הפרעות חרדה בגיל בית הספר היסודי הן תופעה נפוצה) (Ginsburg, Becker, Drazdowski, & Tein, 2012). חרדות אלה לרוב עוברות בעצמן עם תהליך הגדילה Barrett, Dadds & Rapee, 1996)), מה שהוביל תיאורטיקנים ואנשי מקצוע טיפוליים להתעלם במידה מסוימת מהתופעה ולא תמיד לתת לה את תשומת הלב הנאותה. בשנים האחרונות הבינו כי מיעוט משמעותי מהילדים סובלים מחרדות ופחדים קשים ומין הראוי לאבחן אותם כלוקים בהפרעת חרדה. להפרעות אלה יש פעמים מסלול כרוני המתבטא גם בבגרות (קושניר ושדה, 2008). הפרעת החרדה מובילה לסבל רב ולפגיעה משמעותית באורח החיים. לאור ההשפעות השליליות שלה והיותה עקבית לאורך זמן, יש להתייחס להפרעה בכובד ראש ולהקדיש לטיפול בה בגיל צעיר (ליבוביץ ועומר, 2007).
הטיפולים המסורתיים בהפרעות חרדה כוללים טיפול התנהגותי קוגניטיבי, כמו גם טיפול תרופתי. בעשור האחרון התחילו מטפלים להבין את חשיבות ההורים בטיפול בהפרעות חרדה אצל ילדים. ההורים הם המבנים את חיי היום יום של ילדם ומעצבים אותם. ככאלה, הפרעת החרדה של הילד קשורה אליהם באופן ישיר. הם למעשה חלק בלתי נפרד מהפרעת החרדה, ולכן אינם יכולים להיעדר מחדר הטיפולים (שם). יחד עם זאת, חלק נכבד מהיום נמצא הילד במערכת בית הספר, הפרעת החרדה שלו באה לידי ביטוי גם שם ולעיתים למורים קל יותר מאשר להורים לאבחן את ההתנהגות החריגה. הראייה של המורים אובייקטיבית יותר משל ההורים והפרספקטיבה שלהם רחבה יותר Brendel & Maynard, 2014)).
בשנים האחרונות, הקשר בין מערכת החינוך והורי התלמידים העמיק והתרחב. העמקת הקשר הגדילה את מעורבותם של ההורים בנעשה בבית הספר. יותר ויותר הורים עומדים על זכותם להשפיע על החינוך הניתן לילדיהם בבית הספר. התרומה החיובית של מעורבות הורים הוכחה במחקרים, שמצאו קשר בין מעורבות הורים לאיכות ההוראה, כמו גם לשיפור בתחום ההישגים הלימודיים ומיומנויות אינטלקטואליות, כמו גם להעלאת הדימוי העצמי וההנעה, ובהפחתה של בעיות משמעת (נוי, 1999 רוזנבלט ופלד, 2003; מתוך: שמאי, 2008).
מטרת המחקר הנוכחי הנה מטרת המחקר לחזק את החשיבות של מודל טיפולי בהפרעות חרדה בקרב ילדים, המשלב שיתוף פעולה בין הורים למורים. שאלת המחקר בעבודה הנוכחית הנה כיצד מודל טיפולי המשלב שיתוף פעולה בין הורים ומורים, תורם לטיפול בהפרעת חרדה בקרב ילדים צעירים? השערת מחקר הנוכחי הנה כי לאור מחקרי עבר ביחס לטיפול בהפרעת חרדה וביחס להשפעה החיובית שיש לשיתוף פעולה בין הורים למורים במישורים אחרים, כך יוביל שיתוף פעולה שכזה לתוצאות חיוביות גם בכל הקשור בטיפול בהפרעות חרדה של ילדים בגיל בית הספר. השערה זו מתבססת על ממצאים ממחקרים קודמים לפיהם נמצא קשר בין מעורבות הורים להישגים לימודיים של תלמידים (טגר, 2012) ובפרט, הירידה בתחושת החרדה אותה חשים הילדים, בעזרת מעורבות הורית (Sheridan, Ryoo, Garbacz, Kunz, & Chumney, 2013).