מדוע סיפורים בדויים מעוררים בנו רגשות 1
לחוש פחד 1
למה אנחנו אוהבים לפחד ולבכות 2
ללמד רגשות 2
קשר רגשי עם דמויות ואישיויות מדיה 2
מדיה ורגשות במאה ה-21 2
מקורות שהוזכרו בסיכום 3
בעשורים האחרונים גובר העניין בתגובות הרגשיות של ילדים ובני נוער למדיה הבידורית, בין השאר משום שההתפתחויות הטכנולוגיות הפכו את התכנים למציאותיים, דרמטיים ומזעזעים יותר. תיאוריות פסיכולוגיות מציעות שתגובתם הרגשית של אנשים לגירויים תלויה במעמדם המציאותי של אותם גירויים. פריידה (Frijda) הפך תהליך זה לכלל פסיכולוגי שכינה "כלל המציאות הנתפסת": רגשות מתעוררים בעקבות אירועים שחווים אנשים כאמיתיים, ועוצמתם תואמת את המידה שבה הם תופסים את האירוע כאמיתי. אולם כלל זה אינו מסביר מדוע אנשים מתרגשים גם מבידור בדיוני.
פול האריס מציע הסבר משוכלל יותר. לפיו הצופים יכולים לצרוך עלילות בדיוניות במצב של ברירת מחדל, שבו הם מתעלמים ממידע הנוגע לסטטוס המציאות של התוכן וחווים רגשות מבלי להאמין שהוא אמיתי. לחילופין, הם מסוגלים לפקפק במעמדו המציאותי של התוכן באופן מודע, כאשר הם מבקשים להגן על עצמם מסצנות מטרידות, או באופן לא מודע כשהמשחק אינו משכנע, וכך לעמעם את התגובה הרגשית. האריס מציע גם הסבר אבולוציוני: לאורך ההיסטוריה למדו בני האדם להגיב רגשית למידע שהתקבל מכלי שני, כגון אזהרות, באמצעות יצירת דימויים מנטליים ופיתוח אמפתיה. תגובה רגשית למדיה בדיונית נחשבת ל"מחיר אבולוציוני" של היכולת הזו, החיונית להישרדות חברתית.
סיכום פרק 7 מתוך הספר:
ולקנברג, מ. וטיילור פיוטרובסקי, ג'. (2025). מדיה ואלימות. בתוך: מחוברים: ילדוּת ונעורים לאור המסכים (עמ' 117-135). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
