האוניברסיטה הפתוחה
המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות
עבודה סמינריונית בקורס:
נשים בחברה היהודית בארץ ישראל 1882-1948
בנושא:
מגישה:
מנחה:
תאריך:
מבוא 3
נשות העליות הראשונות 5
הנשים היהודיות בעליות הראשונות ומעמדן 5
מעמד הנשים ביישוב היהודי החדש בא"י 6
עבודת נשים בא"י בתקופה העות'מנית 6
מצב הפועלות ומאבקן למען זכויות עד הקמת התנועה בתקופת ראשית המנדט 8
חוות הפועלות בכנרת 9
מצב הנשים מבחינה פוליטית 10
פעילות הנשים למען הבחירות 14
תנועת המזרחי ויחסה למעמד האישה ולזכותה לבחור 14
מאבק הנשים על הזכות לבחור ולהיבחר לאחר מלחמת העולם הראשונה 15
ההתנגדות לבחירת והבחרות של נשים 17
המערך הפוליטי הציוני בתחילת המאה העשרים 17
התנגדות הרב קוק 18
התנגדות התאחדות האיכרים 20
היחס לנשים ולפועלות 21
המחלוקת על בחירת נשים בין הרב קוק לרב עוזיאל 22
אברהם יצחק הכהן קוק הראי"ה 24
סיכום 27
ביבליוגרפיה 29
נספח א' 31
בעבודה זו, אבקש להתמקד בנושא: מאבק הנשים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 בארץ ישראל לקבלת זכות בחירה שווה לגברים. ושאלת המחקר המרכזית היא: מי היו המתנגדים לבחירות נשים, בין השנים 1882 עד 1926 כיצד פעלו ומדוע לא הצליחו? העבודה היא עבודה עיונית, שכוללת בתוכה הן מקורות ראשוניים (כתבים, וכתבות) והן מקורות משניים (מאמרים אודות התקופה בעיקר וספרים). מבנה העבודה יכלול את הפרקים הבאים: פרק אחד, שבו אכתוב על נשות העליות הראשונות; פרק שני, שבו אכתוב על פעילות הנשים למען הבחירות; פרק שלישי, שבו אכתוב על ההתנגדות לבחירת והבחרות של נשים; פרק רביעי, שבו אכתוב על הרב אברהם יצחק הכהן קוק הראי"ה ופרק אחרון, פרק של סיכום, שיהווה מעין "סגירה" של העבודה. במהלך הקורס, למדתי אודות נשים יהודיות ארצישראליות שהינן חזקות וממוקדות מטרה אך במקביל נתקלו בהתנגדויות מצד הקהילה הדתית והיישוב היישן. במהלך לימודי לתואר רוב עבודותיי עסקו בפן הנשי, זכויות ושוויון. לכן משיכתי הייתה טבעית לקורס זה ולשאת מי התנגד למתן זכות הבחירה לנשים הארץ ישראל.
כיום בעולם המערבי והדמוקרטי זכות בחירה לנשים נראית מובנת מאליה. לא רק מובנת מאליה אלא זכות מוקנית מאז ומתמיד. רבים יתפלאו לשמוע כי המדינה הראשונה כבר בסוף המאה ה-19 לתת זכות בחירה לנשים הייתה ניו זילנד. רבים יופתעו שבארה"ב הנחשבת לאחת המדינות הדמוקרטיות הראשונות ניתנה זכות בחירה לנשים רק ב-1920 כלומר 144 שנים לאחר הקמתה. רבים גם יופתעו שמדינה כמו שוויץ רק ב-1970 נתנה זכות בחירה לנשים. מכאן ניתן להגיד שזכות הבחירה לנשים איננה בהכרח מובנית מאליה. ההתיישבות הציונית החלה בסוף המאה ה-19. כיום רבים בטוחים שהציונות מלכתחילה חרטה על דגלה את זכות השוויון לנשים. אותם רבים יופתעו לדעת שהזכות לבחור ולהיבחר לנשים הייתה כרוכה במאבק בקרב היישוב היהודי בתחילת המאה הקודמת.
המאבק על הזכות לבחור ולהיבחר כבר בשנת 1903 בבחירות להסתדרות המורים בה לאחר מאבק ניתנה זכות בחירה לנשים. המאבק העיקרי על הזכות לבחור ולהיבחר היה בשנת 1920 בבחירות לאספה המכוננת. אסיפה שתייצג את הישוב היהודי מול השלטון הבריטי.
ב-1920 הישוב היהודי היה מורכב מהישוב הישן שהיה ברובו חרדי (אשכנזי וספרדי) והישוב הציוני החדש. הישוב הציוני היה ברובו אשכנזי וחילוני (על אף שחלקו בא מבתים חרדים). מטבע הדברים היינו מצפים שתומכי זכות הבחירה לנשים יצאו מהישוב החדש. היינו מצפים שמתנגדי זכות הבחירה יהיו מהישוב הישן.
לגבי זכות בחירה לנשים קשור הדבר לפמיניזם. הכוונה היא שנושא זכות הבחירה לנשים היא רק חלק ממאבק הנשים בציונות על זכויותיהן. מאבק הנשים באותה תקופה היה על שווין בעבודה, שוויון בהנהגה, כלומר מאבק לשוויון זכויות מלא. מאבק זה למעשה טרם הסתיים עד היום למרות שאין ספק שמעמד הנשים השתפר.
המתנגדים למתן זכות בחירה לנשים הייתה מפלגת האיכרים שבסיסה היה אנשי העלייה הראשונה. מתנגד נוסף היה הרב קוק שהיה אז הרב הראשי האשכנזי בא"י.
הוויכוח על זכות הנשים לבחור ולהיבחר לא נוצר בחלל ריק. במאבק זה לקחו חלק כמה גורמים. גורם אחד היה היישוב הישן. הישוב הישן בארץ ישראל היה ברובו חרדי, הישוב הישן נחלק לאשכנזים ולספרדים. רוב היישוב הישן היה חרדי או דתי. הישוב הישן החזיק מהאישה כנחותה מהגבר מבחינת המעמד. נחותה הן מתפיסה דתית כפי שזה כיום. גם כיום בחברה החרדית נשים אינן מועמדות לבחירות לכנסת או לכל גוף אזרחי אחר. אומנם המגזר החרדי מאפשר לנשותיו לבחור אך זאת מתוך הבנה שהן בוחרות למפלגה החרדית. סיבה נוספת להיות האישה נחותה היא המנהג והסביבה. החברה הכללית בארץ ישראל הייתה מוסלמית וערבית. חברה בה האישה היא נחותה מהגבר כמו בכל חברה פטריארכלית.
גורם שני במאבק נגד בחירה והיבחרות של נשים היה חלק מחברי העליות הראשונה והשנייה. יש לזכור שעליות אלו בחלקן באו מחברה חרדית דתית מאירופה. חברה זו גם באירופה הייתה חברה שמציבה את האישה במעמד נמוך משל הגבר. גורם שלישי היו האיכרים שהעדיפו נשים בתפקיד מסורתי. כלומר עקרת בית ולכל היותר מסייעת בידי בעלה. הגורם הרביעי היה הנשים עצמן, מרבית מנשות העליות הראשונות עלו ארצה במטרה לשפר את מצבן החברתי. כלומר לקבל זכויות שוות לזכויות הגבר דבר שכבר אז נראה להן ובצדק הגיוני ביותר. הגורם האחרון הוא חלק מחברי העליות שהיה חילוני מצד אחד ותמך ברעיונות סוציאליסטים מצד שני, רעיונות אלה היו בהחלט בעד שוויון זכויות לנשים בבחירות.
שאלת המחקר : מי היו המתנגדים לבחירות נשים, בין השנים 1882 עד 1926 כיצד פעלו ומדוע לא הצליחו?
על מנת לענות על שאלה זו נבחן מכלול של שאלות. מה היה מעמד האישה בציונות, מאבק נשים בא"י למען זכויות, מי היו המתנגדים ולמה למתן זכות הצבעה, פעולות נשים למען זכות הבחירה, יחס נשות המזרחי לבחירות נשים ועוד.
איש שלום מסביר את התנגדות הרב קוק לבחירות נשים בהיותו במונחים של היום חרדי. כלומר כמו שכיום החרדים מתנגדים לבחירת נשים כך התנגד בזמנו הרב קוק. מרגלית שטרן מסבירה את מאבק הנשים על רקע התעוררות נשים בכלל בעולם המערבי להשגת זכויות כולל זכות בחירה. יש לזכור שבשנת 1920 הן בארה"ב והן בבריטניה נשים קיבלו זכות בחירה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
