מעמדה הפוליטי של הגב' שרה נתניהו
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. מסגרת תיאורטית 5
2.1. נשים בעולם הפוליטיקה 5
2.2. תפקידה של רעיית ראש הממשלה 5
2.3. התפיסה התקשורתית והציבורית של אשת ראש הממשלה 7
2.4. שרה נתניהו – רקע 9
2.5. מעמדה של שרה נתניהו כאשת ראש הממשלה 11
3. מסגרת מתודולוגית 14
3.1. שיטת מחקר 14
3.2. קורפוס המידע 14
4. ממצאים 16
5. דיון ומסקנות 20
6. ביבליוגרפיה 23
1. מבוא
מאז נכנסה הגברת שרה נתניהו אל חיינו בשנת 1996, עשרות רבות של מאמרים, ספרים ומאמרי דעה נכתבו על אופייה, הניסיון שלה כן או לא – להיות מעורבות בהחלטות של בעלה ראש הממשלה בנימין נתניהו, והשליטה שלה על מהלכים רבים, הן בבחירת אנשי מקצוע, יועצים ועוזרים, והן בהחלטות שמשפיעות על חיי היום יום של כולנו. אחד הסיפורים המרתקים המצביעים על מקומה של אשת מנהיג בחיים הציבוריים וההשפעה שלה על הפוליטיקה, הוא על בני הזוג קלינטון:
"הילרי וביל קלינטון מטיילים במכוניתם ועוצרים למלא דלק. לפתע הילרי שמה לב שהעובד בתחנה היה חבר שלה לפני שנים רבות. היא יוצאת להגיד לו שלום, הם מתחבקים ומשוחחים על ימים עברו. הילרי חוזרת לרכב, וכשהם נוסעים לדרכם אומר לה ביל: "נו , איזה מזל יש לך שהתחתנת איתי ולא איתו. תארי לך שהיית היום אשת עובד תחנת דלק"! הילרי מסתכלת על ביל כעל ילד קטן ותמים ואומרת לו: "יקירי, אם הייתי מתחתנת איתו הוא היה היום נשיא ארצות הברית"" (בן עמי, 2010).
עד להופעתה של שרה נתניהו בזירה הפוליטית בשנת 1996, ניתן היה לזהות את היעדרותן של נשות ראשי הממשלה מהדיון הציבורי בישראל, למעט הבלחות מידי פעם של רעיה כזו או אחרת. הסיבה לכך נעוצה בעובדה, כי תפקידה של אשת ראש הממשלה בישראל מעולם לא הוגדר באופן רשמי, ולכן גם הציפיות ממנה מצד הציבור הישראלי (בן, עמי 2010).
מעמדה של אשת ראש הממשלה בישראל, נחשב לסוג של "יבוא" מארצות הברית, והוא נוצר בעיקר סביב שרה נתניהו בשנת 1996 לאחר בחירתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה. תפקיד או מעמד ה'הגברת הראשונה' עוצב לראשונה בשנות ה-90 של המאה ה-20, בדמותה של "האשה הישראלית הנורמטיבית". מדובר למעשה בנשים משכילות, עובדות - אבל במקצועות 'נשיים' בלבד, מתחומי החינוך וכדומה. כפי ש'הגברת הראשונה' אמורה להיות אישה בעלת מקצוע משלה, אך לתת עדיפות לתפקידה כאשת ראש הממשלה, כך גם האשה הישראלית מן השורה, שעל פי המוסכמות הרווחות רצוי שתעבוד במקצוע 'נשי' ותעמיד במרכז את משפחתה ואת בן-זוגה (פוגל-ביז'אווי, 2006; בתוך: סער, 2006).
לא כל נשות ראשי הממשלה בישראל זכו לאותו יחס מהציבור הישראלי, והן בוודאי שלא נותרו אלמוניות באותה מידה, כאשר ישנן כמה נשות ראשי ממשלה אשר תופסות מקום של כבוד בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. יחד עם זאת, מקומה של אשת ראש ממשלה כזו או אחרת בזיכרון הקולקטיבי הישראלי, אינו קשור לאופייה ושל אישיותה ואפילו לא של הדברים שעשתה במסגרת תפקידה או של מידת החשיפה התקשורתית שזכתה לה (למעט אולי במקרה של שרה נתניהו), אלא הוא פונקציה של מעמדו ומקומו של בעלה בהיסטוריה של מדינת ישראל. דוגמה לכך ניתן לראות בזיכרון הקולקטיבי מפולה בן גוריון (גם בקרב בני הדור שלא ידע את בעלה), את לאה רבין ואת עליזה בגין, כולן נשים של ראשי ממשלה שהותירו חותם של ממש בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל, ואילו זוכרים פחות או אפילו לא זוכרים כלל את צפורה שרת, את מרים אשכול, את שולמית שמיר, נאוה ברק ואת עליזה אולמרט. עצם העובדה שמקומה של אשת ראש ממשלה בזיכרון הקולקטיבי הוא בסופו של דבר תוצאה של המקום שתופס בעלה באותו זיכרון, הרי שיש בה כדי להעיד על מעמדן הבעייתי של נשים בישראל בכלל ובפוליטיקה בפרט (בן עמי, 2010).
יחד עם זאת, נשות ראשי ממשלה סבלו גם מדימוי ציבורי בעייתי, שבא לידי ביטוי בעיקר בביקורות הנוקבות שספגו כמעט על כל דבר שעשו או לא עשו. כאשר הן התערבו בנושאים פוליטיים (כמו לדוגמה לאה רבין), אזי הן ספגו ביקורת על כך שעסקו בעניינים לא להן; כאשר הן בחרו להתרחק מהפוליטיקה, הן ספגו ביקורת על כך שאינן מתעניינות ואינן תומכות בבן זוגן; כאשר הן ניסו להשפיע על בני זוגן, הן ספגו ביקורת על תאוותן לכוח ועל שאפתנות יתר; במקרים שבהן הן לא ניסו להשפיע, הן ספגו ביקורת על חוסר אכפתיות; אם הן עסקו בפעילות התנדבותית, הן ספגו ביקורת על כך שעסקו רק בעניינים "נשיים" קלאסיים ושימרו בכך את דימוין המיושן של נשים; אם הן בחרו שלא לעסוק בפעילות התנדבותית, הרי שאז הן ספגו ביקורת על כך שלא ניצלו את תפקידן כדי לתרום לחברה; במקרים שבהם הן הרבו להתראיין באמצעי התקשורת, הן ספגו ביקורת על תאוות הפרסום שלהן וכאשר הן סירבו להתראיין לאמצעי התקשורת, הרי שאז הן ספגו ביקורת על כך שפגעו בקריירה הפוליטית של בן זוגן (בן עמי, 2010).
באשר לשרה נתניהו, הרי שמדובר בדמות רווחת במרחב הפוליטי הישראלי, כאשר לנוכחותה משמעות סימבולית אמביוולנטית. מצד אחד, היא לא נבחרת ציבור, מאחר שלא נכנסה לחיינו כתוצאה מהליך פוליטי דמוקרטי, אלא הגיעה לשם בזכות מצבה המשפחתי, נישואיה לראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו. מצד שני, משקלה הסגולי בזירה הפוליטית משמעותי וכבד ערך, הרבה מעבר לתפקידה הייצוגי המסורתי, המכונה במחקר "נשואה למשרה" (Finch, 2012; בתוך: בן-מאיר, 2017). לנתניהו נוכחות תמידית בצמוד לבעלה כמעט בכל אירוע ציבורי והיא מלווה אותו בכל ביקוריו הבינלאומיים. יתר על כן, הדיווחים התקשורתיים בנוגע להתנהלותה במעון השרד ברחוב בלפור שהגיעו עד לחקירות במשטרה, לצד עדויות על מעורבותה בהכרעות הפוליטיות של בעלה, ובימים אלו חיי ההדוניזם הראוותני כולם מעצימים את נוכחותה הציבורית, ומזינים באופן תדיר את תחושת האמביוולנטיות כלפיה (בן-מאיר, 2017). עבודה זו בודקת, האם שרה נתניהו אשת ראש הממשלה מיחסת לעצמה תפקיד פוליטי מרכזי בפוליטיקה הישראלית?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
