מעמדה של זכות המוניטין במערכת זכויות שבין יצרן-יבואן ובין יבואן מקביל בישראל

מעמדה של זכות המוניטין במערכת זכויות שבין יצרן-יבואן ובין יבואן מקביל בישראל

מגישה:

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירת ספרות 4
זכות המוניטין בישראל, מעמדה וההכרה בה 4
זכות המוניטין כזכות קניינית 5
דילמה בייחוס המוניטין במערכת זכויות שבין יצרן-יבואן ויבואן מקביל 8
תפיסת בית המשפט בסוגיית המוניטין 13
ההגנות על זכות המוניטין והאיזון שבין התנגשות זכויות חברתיות וזכויות יסוד מול זכויות המוניטין 14
ביקורת 17
סיכום 18
ביבליוגרפיה 20

מבוא
בשיטות משפט שונות בעולם, כמו גם במערכת המשפטית הישראלית, לא קיימת הגדרה מוסכמת ואחידה למונח "מוניטין", בין היתר גם לשוויו של המוניטין כאשר חברות ועסקים עוברים מבעלות אחת לשנייה. בעניין מפעלי זכוכית ישראליים , היטב השופט מלץ להגדיר את האופן שבו יש להתייחס למוניטין, בהיעדר חקיקה סדורה:
"היות והמושג עצמו קשה להגדרה, קשים כפליים הגדרתו ותיחומו של הנטל בו צריך לעמוד הטוען לקיומו של מוניטין. להשקפתי, הדרך הנאותה לעניין מוניטין בכלל, ולעוולת גניבת עין בפרט, היא לבחון כל מקרה לאור נסיבותיו".

החקיקה הישראלית, כאמור טרם הסדירה את הגדרת המונח "מוניטין", כאשר במהלך השנים, נתנו בתי המשפט פרשנויות רבות, כאשר בעניין אינווסט הגדיר בית המשפט העליון את המוניטין, כ"מבטא את מכלול היתרונות שנצברו לעסק בשל תכונותיו, מיקומו, שמו הטוב, דימויו, איכות השירותים שהוא מציע ואיכות המוצרים שהוא מספק. העסק בעל המוניטין משמר את הרגלם של לקוחותיו לשוב ולפקוד אותו". גם בספרות המשפטית, נמצאים אך מעט הגדרות למונח. ויסמן הגדיר את המוניטין: "ככוונה לכוח המשיכה של עסק הגורם לבואם של לקוחות, כאשר הגורמים למוניטין עשויים להיות מגוונים, בין היתר כוללים גם את כוח המשיכה של הסימן המסחרי של המוצר או השירות המוצע על ידי העסק, איכות המוצרים או השירותים, מחירי השירותים או המוצרים, יעילות העסק, מיקומו הפיזי ועוד".
המוניטין הוגדר גם כנכס בלתי מוחשי ואף כזכות קניינית, כאשר המשמעות היא שאת המוניטין ניתן למכור, להוריש ואף לשעבד. יחד עם זאת בית המשפט נתן פרשנות ברורה מאוד לזכות הקניינית הנובעת מהמוניטין, כאשר הוא הגדיר את אותם המקרים שבהם הגורם המרכזי שמושך את הלקוחות לשוב אל העסק, יהיה קשור בבעל העסק באופן אישי, כלומר כדוגמת יחס אישי שהבעלים מעניק ללקוחותיו, מומחיות מיוחדת או תכונות אישיות אחרות שבהן הוא ניחן. על כן קובע בית המשפט, כי יש להבחין בין מוניטין שהוא אישי, לבין מוניטין שהוא עסקי, קרי, מוניטין הנובע מפירותיהם של המוניטין האישי. יחד עם זאת, יחס אישי שמעניק בעל העסק ללקוחותיו, כמו גם תכונות אישיות אחרות שלו, אינם ניתנים להעברה לרוכש העסק, ואולם במקרים מסוימים פירותיהם עשויים כן להיות עבירים. גם רשויות המס רואות את הזכות הקניינית שבמוניטין בדומה לבית המשפט, כאשר בקובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה נקבע, כי כאשר מדובר בעוסק יחיד שמבסס את העסק שלו על עצמו, הרי שמכירת העסק תוביל למצב שבו הלקוחות יעזבו לאחר שהבעלות תעבור לאחר. על כן, רשויות המס מגבילות (אך ורק לצורך תשלום מס) את הפרשנות בנושא מכירת מוניטין.

בעניין יונייטד ספורט , קבע השופט זיילר:
"המוניטין הוא קניין אשר אינו דומה לקניין במקרקעין ומיטלטלין וסיווג הזכות כקניינית עדיין אינו משמיע לנו, כי מוקנית תרופה קניינית".
אחת השאלות המרכזיות שעבודה זו עוסקת בהן, היא שאלת ייחוס המוניטין במערכת הזכויות שבין יצרן-יבואן-ויבואן מקביל. אחת מהפרשות המובילות בסוגיה זו, הייתה בעניין ליבוביץ , שבו נאלץ בית המשפט להכריע בזכות בשאלת זכות המוניטין בין יצרן-יבואן ויבואן מקביל. בית המשפט קבע בעניין זה, כי ליבואן הבלעדי לא קיימת זכות עמידה, מכיוון שהזכות למוניטין נמצאת דווקא אצל היצרן, ואילו המוניטין של היבואן הבלעדי, הוא נגזרת של היותו סוחר אולם לא קיימת לו זכות קניינית על המוניטין.
זכות המוניטין נמצאת גם במתח החוקתי שבין הזכות לקניין רוחני לבין זכויות חברתיות אחרות, בין היתר חופש העיסוק הקבוע בחוק יסוד: חופש העיסוק . בעל המוניטין, זוכה למונופול בלתי מוגבל בזמן על המוניטין של מוצר או שירות, כאשר קיימת לו היכולת למנוע את העתקתם של אותם סימנים מזהים של המוצר שעלולים להביא להטעייתם של הצרכנים.
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את המונח "מוניטין" והזכות למוניטין, כאשר בהמשך סוקרת העבודה גם את הזכות הקניינית הנובעת מהזכות למוניטין. בחלקה השני, סוקרת העבודה את הדילמה בייחוס המוניטין במערכת זכויות שבין יצרן-יבואן-יבואן מקביל, תוך סקירת פסקי דין מרכזיים בתחום. בנוסף, קיימת התייחסות ענפה לקשר שבין המוניטין לבין גניבת העין, בעיקר בכל הנוגע לסימני מסחר. בחלק השלישי, סוקרת העבודה את תפיסת בית המשפט לסוגית המוניטין וכן עומדת על המתח שבין הזכות למוניטין וההשפעה שלה על זכויות חברתיות אחרות.