תוכן עניינים
מבוא 3
חוזה צרכני מקוון: הגדרות, מאפיינים ויישומים 4
החוזה המקוון כחוזה אחיד 4
חוזה צרכני 4
סוגי חוזים מקוונים - חוזי הקלקה וחוזי גלישה 5
סוגיות משפטיות נבחרות 7
הגיל והשפעתו על ההתקשרות החוזית המקוונת 7
קטינים וכשירות משפטית 7
בני הגיל השלישי 8
גמירות דעת 8
הדין החל ומקום השיפוט 9
משפט משווה 10
האיחוד האירופי 10
ארצות הברית 10
המשפט הישראלי הנוהג 11
המתח בין קידום המסחר המקוון להגנת הצרכן 12
פערי כוחות 12
פערי מידע 12
קריאת חוזים ומסחר מקוון 13
דרכי התמודדות 13
סיכום 15
רשימת מקורות 16
חקיקה 16
פסיקה 16
ספרות 16
מאמרים 17
דוחות 17
מרשתת 17
מקורות לועזיים 17
בעידן הנוכחי מתחוללים שינויים טכנולוגיים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה, והם מציבים את האנושות בפני מציאות חדשה. בתקופה שבה למעלה מחמישה מיליארד בני אדם מחוברים לרשת האינטרנט, מתגלה המסחר הצרכני המקוון כתופעה מכוננת, המעצבת מחדש את הנוף הכלכלי והחברתי העולמי ונעשית בשנים האחרונות חלק בלתי נפרד מחיי היומיום. היקפי המסחר האלקטרוני גדלים משנה לשנה ומחוללים מהפכה בכללי המשחק העסקיים. הזירה המקוונת מציעה לצרכנים נגישות חסרת תקדים, המאפשרת ביצוע עסקאות בכל עת ומכל מקום, תוך ניצול יתרונותיה של תחרות גלובלית ושל שקיפות מידע מוגברת. הנגשת הטכנולוגיה והעלייה במיומנויות הדיגיטליות של האוכלוסייה מאיצות את התפשטותו של המסחר האלקטרוני, ובכך מרחיבות את נקודות ההשקה שבין העולם המקוון לבין המערכת המשפטית.
בחירתי בנושא זה נובעת מן הרלוונטיות המיידית שלו לחיי היומיום. התופעה הנפוצה של מתן הסכמה לחוזים מקוונים ולתנאי שימוש בלא קריאה מוקדמת ובלא מודעות לתוכנם מעוררת שאלות מהותיות בדבר טיבה של ההסכמה החוזית בעידן הדיגיטלי. סבורני כי העמקה בסוגיה זו מחייבת הבנה של המאפיינים הייחודיים למרחב הווירטואלי ושל האתגרים המשפטיים המורכבים הנובעים ממנו. האינטרנט מחולל שינויים בקצב עצום, והמשפט, שנדרש להתאים את עצמו למציאות חיים דינמית כדבר שבשגרה, ניצב הפעם בפני אתגר מסדר גודל אחר.
מטרתה של עבודה זו היא לבחון את שאלת מעמדו ותוקפו של החוזה המקוון מפרספקטיבה רב-ממדית. בפרק הראשון אנתח את מאפייניו של החוזה המקוון, תוך התמקדות בהקשר הצרכני. בפרק השני יידונו הסוגיות המשפטיות המרכזיות העולות מעצם ההתקשרות בחוזה מקוון. בפרק השלישי אבחן, באמצעות סקירה השוואתית, כיצד הסדירו מדינות שונות בחקיקה את סוג החוזים הנדון, נוכח הקשיים שהוצגו בפרק השני. בפרק הרביעי אבחן את מעמדו של החוזה המקוון במשפט הישראלי, בהיעדר הסדרה חקיקתית ייעודית, תוך התייחסות לשיקולי המדיניות המתנגשים הכרוכים בהסדרתו.
