תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    ניתוח משפטי של מלחמת חרבות ברזל כאירוע מסכל בחוזי מכר דירות

    תחום / תואר:
    מחיר: 110.00₪
    מספר מילים: 4055
    מספר מקורות: 23
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2024
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    ניתוח משפטי של מלחמת חרבות ברזל כאירוע מסכל בחוזי מכר דירות

     

    תוכן עניינים

    מבוא 3
    דיני סיכול בהתקשרויות חוזיות- הדין הקיים 4
    דוקטרינת התאמת החוזה לנסיבות משתנות- דיון נורמטיבי 5
    סעיף 5א' לחוק המכר 6
    "כוח עליון" 7
    מבחן הצפייה ומבחן הסיכון- הדין הקיים 8
    דיון נורמטיבי – מבחן הסיכון 8
    דוקטרינת "קיום בקירוב" וחלוקת הסיכון בין הצדדים 9
    גישת הניתוח הכלכלי במשפט- "הנושא העדיף בסיכון"- טיעון נגד חלוקת אחריות 9
    סעיף 5(א) לחוק המכר (דירות) ויישומו לפי המבחנים בפסיקה 10
    סיכום 11
    בבילוגרפיה 12
    חקיקה 12
    פסיקה 12
    ספרות 12
    דוחות/ מקורות מהרשת 12

    מבוא

    אומנם מדינת ישראל הינה מדינה רוויות מלחמות ופיגועים ומתורגלת בהתמודדות עם מצבי חירום אולם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל בישראל ב 7 באוקטובר 2023 ערב שמחת תורה, הייתה אירוע בלתי צפוי לחלוטין שהפתיע לא רק את תושבי המדינה, אלא את הנהגתה המדינית והצבאית. אנחנו עדיין מתמודדים עם השלכות המלחמה שנמשכת עד היום עם חטופים, מפונים מהצפון והדרום, אזעקות ואיומים ממדינות ערב.
    במלחמה גויסו קרוב ל 350 אלף אנשי מילואים ששירתו בממוצע 61 ימים והוטל סגר כללי על כל יציאת עובדים מעזה ומהשטחים לשטחי המדינה.
    לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך חודש אוקטובר 2023 הושבתו 77% מאתרי הבנייה באופן מוחלט, בחודש נובמבר 2023 הושבתו 50% ובחודש דצמבר 2023 הושבתו 39%. עד סוף יוני 2024 יצטברו 177 ימי איחור במסירה של הדירות בממוצע ואילו באתרים שבהם יש רק עובדים פלשתינאים יהיה איחור של 230 ימים בממוצע. הנזק שנגרם לקבלנים עקב הפיצויים שיאלצו לשלם עולה על מילארד דולר.
    בעבודה זו נבדוק מהם ההשלכות המשפטיות האפשריות שנגרמו מהשלכותיה של המלחמה על התקשרויות חוזיות ונחקור האם מלחמת חרבות ברזל מהווה אירוע מסכל לקבלנים שאיחרו במסירת דירות לקונים בעקבות המלחמה לפי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) וסעיף 5 א' לחוק המכר דירות, והאם יש לבחון את אחריותם לפי מבחן הסיכון בהתאם לשיקולים כגון צדק (במקום מבחן הצפייה)?
    בפסיקה בישראל מבחן הציפיה מפורש באופן מאוד מצומצם ולמעשה נקבע כי הכל צפוי וכך גם מלחמה היא צפויה. לפי מבחן הסיכון על מנת להכריע על מי תוטל האחריות לסיכון שהתממש יש להכריע מי מהצדדים הוא שהסכים לקחת על עצמו את האחריות לשאת בנזקים עקב התממשות הסיכון. נראה כי הקבלנים הם שהסכימו לשאת על עצמם את הסיכונים כאשר חתמו על החוזה והתחייבו למסור את הדירה בתאריך מסוים, אולם יש לזכור כי הקבלנים התבססו על הנחות יסוד מסוימות, גם אם לא ניתן לכך ביטוי בחוזה. הקבלנים יוכלו לטעון כי הנחות היסוד שהם הסיקו מן המצב הבטחוני בארץ בתקופה שלפני המלחמה התבססה על הערכות מודיעיניות של הדרג הצבאי כי "חמאס מורתע" ולא צפויות בעיות מיוחדות בזמן הקרוב. לכן לדעתנו הגישה הנוקשה של מבחן הצפיות אינו מתאים ליישום במקרה זה ויש לבחון מקרים שיגיעו לבית המשפט לפי מבחן הסיכון. לפי מבחן הסיכון בית המשפט יכול לשקול שיקולים של צדק ולחלק את האחריות שכן הצדדים הם שותפים לחוזה ונושאים יחד את האחריות לקיומו של החוזה. דוקטרינה ליישום הינה דוקטרינת הביצוע מקרוב, עליה נדון בהמשך.

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: