נימוקי אי שפיות בבתי המשפט בסייג להגנה מפני העמדה לדין פלילי
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. רקע תיאורטי 4
2.1. סייגים לאחריות פלילית – רקע 4
2.2. סייג אי שפיות הדעת – סעיף 34ח לחוק העונשין 10
2.3. גבולות הגנת אי-השפיות מדעת – ראיית המחוקק 11
2.4. תפיסת בית המשפט את סייג אי-שפיות הדעת כהגנה במשפט הפלילי 13
2.5. הגנת אי השפיות בדין הזר 17
3. דיון ומסקנות 20
4. ביבליוגרפיה 21
1. מבוא
הסייגים לאחריות פלילית, קרויים גם כ-"הגנות" בפלילים, נקבעו בפרק ה'1 לחוק העונשין . סייג לאחריות פלילית הוא כלל, שכאשר מתקיימים התנאים שנקבעו בו, בדרך כלל, לא תוטל אחריות פלילית על עובר העבירה. ההצדקה לקיומו של סייג מסוג זה, היא שלעיתים, הטלת האחריות הפלילית אינה משרתת את מטרות דיני העונשין. דוגמה לכך ניתן לראות בהטלת האחריות על עבירת רצח שבוצע על ידי אדם מעורער בנפשו, מכיוון שאין טעם להטיל עונש על אדם שאינו מבין את חומרת המעשה אותו או עשה.
הסייגים לאחריות פלילית הקבועים בפרק ה'1 לחוק העונשין, "אינם עשויים מקשה אחת, על אף שקובצו לפרק אחד בחוק העונשין". הסייגים, כפי שמופיעים בחוק העונשין, מתחילים בביטוי: "לא יישא אדם באחריות פלילית [...]", אולם יש להבחין בין תוצאה הנובעת מפטור מעבירה פלילית, לבין תוצאה הנובעת מהצדק. כלומר, יש להבחין בין מצב שבו המעשה של העושה הוא אכן ראוי ומוצדק (קיים הצדק) מבחינה מוסרית, לבין מצב שבו ניתן "לסלוח" לעושה המעשה בשל היעדר אשמה (פטור) .
מקובל לחלק את הסייגים למספר קבוצות , כאשר סעיף 34ח לחוק נחשב בקבוצה הראשונה הכוללת תנאים מקדימים לנשיאה באחריות פלילית. התנאי הראשון הוא שעל האדם להיות בגיר ובעל בגרות דעת ותקינות רוח, כלומר שפוי, ושתהיה לו היכולת להבין את משמעותה של התנהגותו לאור כללי המציאות החברתית. הכשרות הפלילית הקשורה לתקינות נפשו של אדם באה לידי ביטוי בשני מישורים עיקריים: (1) במישור השכלי, כלומר סגולתו של אדם להבין את המשמעות הפיסית של התנהגותו והן את המשמעות הערכית של התנהגותו. (2) במישור הרצוני, כלומר כושרו של האדם לשלוט בתנועות גופו.
בהלכה הפסוקה נקבע, כי על מנת להיכנס לגדרי סייג אי-שפיות הדעת הפוטר מאחריות פלילית בהתאם לסעיף 34ח לחוק העונשין, יש להוכיח שלושה תנאים מצטברים: כי הנאשם סבל ממחלה נפשית או מליקוי בכושרו השכלי בעת ביצוע המעשים; כי הוא היה חסר יכולת של ממש להבין את מעשיו או את הפסול במעשים או להימנע מהם; וכי קיים קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין חוסר היכולת כאמור.
הרציונל המרכזי העומד בבסיס הגנת אי-השפיות מדעת נעוצה בהנחה לפיה מרבית מטרות הענישה מאבדות מנפקותן באשר לאדם אשר מבצע את מעשיו וזאת מבלי להיות מודע לפסול העומד ביסוד: או לחילופין מתוך העדר אפשרות להימנע מעשייתם. העבודה הנוכחית תבדוק את גבולות בית המשפט את השימוש באי-שפיות מדעת כסייג להגנה מפני העמדה לדין פלילי
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
