הקדמה 1
ישראל ומעצמות המערב: תשתית היסטורית ואסטרטגיות ראשוניות 2
ההקשר הגרמני, הצרפתי והבריטי בשנים הראשונות 2
ההקשר הגרמני: מהסכם השילומים ועד תחילתו של שיתוף הפעולה האסטרטגי 3
ההקשר הצרפתי: עשור של תמורה, עלייתה ושקיעתה של שותפות מדינית ואסטרטגית 4
ההקשר הבריטי: מימי הסגריר ועד עידן שיתוף הפעולה האסטרטגי 4
ישראל ומעצמות המערב: כך חלפה לה תהילת עולם 5
הקדמה 5
גרמניה 5
צרפת 6
בריטניה 7
ישראל והאיחוד האירופי (EU) 8
מיפוי יחסיה של ישראל עם מדינות מערב אירופה, ומ-1993 גם עם האיחוד האירופי, הוא אתגר מורכב, משום שהנסיבות ההיסטוריות והדינמיקה הפנימית של כל אחד משלושת הצמדים, גרמניה, צרפת ובריטניה, היו שונות בתכלית זו מזו. עם זאת מחבר בין כל השחקנים האירופיים מכנה משותף אחד. הם מילאו בדרך כלל תפקיד משני בדרמה ששתי מעצמות-העל הטביעו בה חותם מרכזי ומתמשך על הזירה המזרח תיכונית ועל יחסיהן עם ישראל, והאפילו על כל ניסיון של מעצמות הביניים האירופיות לחזור לקדמת הבמה, דוגמת היוזמה הצבאית של בריטניה וצרפת נגד מצרים בנובמבר 1956.
ישראל ומעצמות המערב: תשתית היסטורית ואסטרטגיות ראשוניות
ההקשר הגרמני, הצרפתי והבריטי בשנים הראשונות
יחסיה של ישראל הצעירה עם הרפובליקה הפדרלית של מערב גרמניה עוצבו באופן בלעדי בצלה של שואת יהודי אירופה. הדפוס שצמח במרחב הישראלי-גרמני היה מעוגן במכלול של עקרונות וערכים מוסריים, שהנחו את "הצופן התפעולי" של הקנצלר קונרד אדנאואר. הוא היה הרוח החיה בצד הגרמני בגיבושם של הסכם השילומים ושל הפיצויים האישיים לניצולי השואה. משקעי השואה לא נמוגו גם בחלוף עשרות שנים, ועדות לכך היא הדרך שבה הציגה ברלין את עסקת הנשק שחתמה עם ממשלתו של יצחק שמיר בינואר 1991, ערב מלחמת המפרץ הראשונה, שכללה ערכות הגנה מפני לוחמת אב"כ וטילי יירוט. בעידן בן-גוריון העניקה ישראל עדיפות לשיקולים מיידיים של אינטרס לאומי, שהיו מעוגנים במצוקתה הכלכלית החריפה, והם שהעניקו לה לגיטימציה לפתוח בדיאלוג עם בון.
לעומת המסד הטעון של היחסים עם גרמניה, שורשי הקשר עם פריז היו משוחררים מנטל טראומטי. בוועידת סן רמו באפריל 1920 זכתה צרפת במנדט על סוריה ועל לבנון, אך היא לא מילאה תפקיד מעצמתי מרכזי במאבק שהתנהל בארץ ישראל. בן-גוריון טיפח קשרים עם נציגי "צרפת החופשית" במהלך מלחמת העולם השנייה, ושותפות ראשונית זו סללה את הדרך לעזרתה הצנועה של פריז במאמצי העלאתם ארצה של ניצולי השואה. ב-29 בנובמבר 1947 הצביעה צרפת בעד תוכנית החלוקה, ואילו בריטניה נמנעה, אך הכרתה בישראל דה-פקטו באה רק ב-12 בינואר 1949. חרף עמדתו המסויגת של משרד החוץ הצרפתי, הקיי ד'אורסי, שחשש לפגוע ביחסי צרפת עם העולם הערבי, חצתה ממשלת צרפת באותה שנה את הרוביקון והשיקה פרק אוהד כלפי המדינה החדשה.
המשקעים שביסוד יחסי ירושלים עם לונדון היו קודרים פחות מאלו שבהקשר הגרמני, אך גם הם יצרו עננה של חשד. שלושת עשורי המנדט נפתחו בתמיכה בתנועה הציונית ובעלייה היהודית, ובכללה הצהרת בלפור מ-2 בנובמבר 1917. הם הסתיימו בעימות מחריף על רקע מדיניות "הספר הלבן", גירושם של מעפילים לקפריסין והנטישה הבריטית הפתאומית. בן-גוריון פנה עורף לפרדיגמה הווייצמנית וסירב בשיטתיות לכל התקשרות חוזית עם לונדון, שכן ראה בה סכנה לריבונות. הוא דחה על הסף את התוכנית הבריטית מ-1951 להקים בנגב בסיס בריטי, וראה בבריטניה "גורם שאין לסמוך עליו".
סיכום פרק מתוך הספר:
בן צבי, א. וורשה, ג. (2022). ישראל ומערב אירופה. סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל (עמ' 239-302). האוניברסיטה הפתוחה: רעננה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
