מבוא 1
ישראל ואפריקה: ירח הדבש, שברו וההתפכחות ההדדית 2
ירח הדבש: מניעים והתרחבות הקשרים 2
השחיקה, המפולת של 1973 והפנייה לדרום אפריקה 3
החזרה לאפריקה ואופיים החדש של היחסים 3
ישראל ואסיה: פריחה מאוחרת 4
ישראל ואמריקה הלטינית: הקשר הלא מובן מאליו 5
סיכום 6
הפרק, בוחן את מדיניות החוץ של ישראל כלפי אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית. יבשות אלו לא עמדו במרכז תשומת הלב המדינית של ישראל, שהתמקדה בשתי המעצמות ובתת-המערכת האירופית, אך דרכן אפשר ללמוד על התפתחות המדיניות הישראלית, על הצלחותיה ועל כישלונותיה. הרצון לפתח קשרים בין-לאומיים, לזכות בהכרה ולהשיג קולות באו"ם הביא אותה להשקיע גם בגושים המתפתחים. מוקד תשומת הלב נדד עם השנים. ערב הקמת המדינה יוחסה חשיבות בעיקר לאמריקה הלטינית, לאחר מכן עבר המוקד לאפריקה, ובעקבות ניתוק הקשרים הגורף בסוף 1973 הוא הוחזר לאמריקה הלטינית.
ירח הדבש: מניעים והתרחבות הקשרים
בידודה של ישראל לאחר מלחמת העצמאות העלה את הצורך במעגל חיצוני אוהד. השתחררותן של מדינות אפריקה מן הקולוניאליזם זימנה הזדמנות לעקוף את החרם הערבי וגם לבטא ממד ערכי של סיוע לעמים מוחלשים. עד 1956 רוכז המאמץ המדיני במדינות שיכלו לספק נשק וסיוע כלכלי, ובשנת 1957 היו לישראל שבע שגרירויות. הדרתה מוועידת בנדונג באפריל 1955, שמשה שרת כינה אותה "מפולת" ו"תבוסה", הבהירה שעליה לפנות לעולם השלישי. בן-גוריון קבע אז כי על ישראל לפרוץ את ההסגר הערבי ולבנות גשרים אל העמים המשתחררים ביבשת.
המניעים היו מגוונים: במישור המדיני קיוותה ישראל לתמיכה בעמדותיה בסכסוך הישראלי-ערבי, או לכל הפחות לניטרליות, מצד מדינות שהיוו רבע מחברות האו"ם. גולדה מאיר לא הסתירה זאת וקבעה שהרצון בקולות באו"ם היה מניע מכובד בהחלט. במישור האסטרטגי ביקשה נוכחות בעורף מדינות ערב והבטחת הדרך הימית למזרח הרחוק, ובמישור הכלכלי נגישות למשאבים ושוק לתוצרת ישראלית, לרבות יצוא ביטחוני. במישור הערכי הציעה את עצמה כמודל למדינות חדשות, ותחושת הקרבה לעמים שהושפלו יצרה שותפות גורל. מניע נוסף היה בירוקרטי: מאיר ראתה בזירה האפריקנית תחום שבאחריותו הבלעדית של משרד החוץ.
הקשרים עם אתיופיה, שהתפתחו בהסתר באמצע שנות ה-50, נבעו בעיקר מחששו של הקיסר הילה-סלאסי מנאצר, והשתלבו בברית הפריפריה שנרקמה בשנים 1957-1958 עם איראן, טורקיה ואתיופיה. ברית זו לא כללה הסכם רשמי והתבססה על זיקה למערב ועל אויבים משותפים, וישראל ניסתה לשווקה לארצות הברית כמשקל נגד לחתרנות הסובייטית. פתיחת השגרירות הראשונה ביבשת באקרה בראשית 1957 הביאה את ישראל להחליט ב-1958 לכונן קשרים כמעט עם כל מדינות אפריקה, ובראשית שנות ה-60 כוננו כמעט כל המדינות שמדרום לסהרה יחסים עמה. ואולם ועידת קזבלנקה בינואר 1961, שבה הצטרפה גאנה להצהרה שישראל היא עמוד התווך של האימפריאליזם באפריקה, שימשה אות אזהרה.
סיכום פרק מתוך הספר:
בן צבי, א. וורשה, ג. (2022). אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית. סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל (עמ' 379-408). האוניברסיטה הפתוחה: רעננה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
