תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל – סיכום חטיבה ב, פרק 4: ישראל וסין

    תחום / תואר:
    מחיר: 15.00₪
    מספר מילים: 1539
    מספר מקורות: 1
    סוג הקובץ: docx
    שם המוסד האקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    חטיבה ב, פרק 4: ישראל וסין

    תוכן עניינים

    הטנגו הסיני-ישראלי: קצבו המשתנה של הקשר 1
    השנים הראשונות: האינטרסים שלא נפגשו 1
    ועידת בנדונג: קו פרשת המים ונתק ארוך שנים 2
    חיבור האינטרסים וניצול ההזדמנות 3
    השינויים בזירה הבין-לאומית והבשלת הקשר 4
    הקשיים במישור הביטחוני 4
    ממדים נוספים בקשרי ישראל וסין 5
    סיכום 6

    הטנגו הסיני-ישראלי: קצבו המשתנה של הקשר

    כינון הקשרים הדיפלומטיים המלאים בין ישראל לבין סין בינואר 1992 היה פריצת דרך ביחסי החוץ של ישראל. הוא סימל את סופו של תהליך שארך כארבעה עשורים ואת קץ בידודה הפוליטי של המדינה בזירה הבין-לאומית. הקשר התפתח בקצב משתנה, לא אחיד ולא רציף, כאשר בכל תקופה צד אחד מעוניין יותר והאחר פחות. ישראל הייתה הראשונה במזרח התיכון שהכירה ברפובליקה העממית של סין, אך המדינה האחרונה באזור שסין כוננה עמה קשרים דיפלומטיים.

    השנים הראשונות: האינטרסים שלא נפגשו

    הממשלה הסינית הלאומית נמנעה בהצבעה באו"ם בנובמבר 1947 על הצעת החלוקה, ובכך תרמה בעקיפין לאימוץ ההחלטה שסללה את הדרך להקמת המדינה. במרס 1949 הכירה סין בישראל, ושר החוץ משה שרת ציין מעל בימת הכנסת כי "נפל גורלנו להקדים קשרים סדירים עם רחוקים ליחסי שלום עם קרובים". ב-9 בינואר 1950 הכירה ישראל ברפובליקה העממית של סין, ראשונה במזרח התיכון. באוגוסט אותה שנה אסרה הליגה הערבית על מדינות ערב להכיר בסין, ולכן אין לתלות את הקיפאון שנוצר בלחץ ערבי.
    בתחילת שנות ה-50 ביקשו שתי המדינות לחזק את מעמדן הבין-לאומי. ישראל שאפה לעקוף את טבעת האיבה הערבית ולשבור את החרם האזורי, ודגלה אז במדיניות של אי-הזדהות בין הגושים. סין נזקקה להכרה ולתמיכה מדינית וראתה בישראל מדינה שהשתחררה משלטון קולוניאלי. ואולם ישראל בחרה שלא לכונן קשרים ישירים אלא להסתפק בנציגויות במוסקבה, מחשש לפגיעה ביחסיה עם וושינגטון. מלחמת קוריאה הכריעה את הכף. ביולי 1950 הביע ראש הממשלה בן-גוריון תמיכה פומבית בקואליציה בהובלה אמריקנית, ובכך חצה למעשה את הרוביקון האידאולוגי. שתי המדינות מצאו את עצמן במחנות מנוגדים, וקידום היחסים ביניהן הפך לכרוך בשיקולים גושיים.

     

    סיכום פרק מתוך הספר:

    בן צבי, א. וורשה, ג. (2022). ישראל וסין. סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל (עמ' 303-336). האוניברסיטה הפתוחה: רעננה.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: