יחידה 1: החברה הערבית־פלסטינית כקהילת מיעוט לאומי 7
1.1 הפסיפס החברתי 7
1.1.1 הממד הדמוגרפי והגיאוגרפי 8
1.1.2 הממד החברתי-כלכלי והתרבותי 8
1.1.3 הממד המדינתי: אזרחות מפוצלת וסוגיית הביטחון 9
1.2 המדינה והמיעוט הערבי-פלסטיני 9
1.2.1 מיעוטים אתניים או מיעוט לאומי 10
1.2.2 זכויות הפרט: אזרחיות, פוליטיות וחברתיות 10
1.2.3 זכויות קיבוציות: תרבות, ייצוג וניהול עצמי 10
1.2.4 הזכות לאזרחות והמחלוקת על מהות הדמוקרטיה 11
1.3 הקהילה הערבית-פלסטינית בישראל 11
1.3.1 הממד הגיאוגרפי והממד החברתי 12
1.3.2 ניצני חברה אזרחית: פעילותן של עמותות 12
1.3.3 ממד הזהות: האם התגבשה זהות קהילתית 12
1.3.4 גבולות הקהילה, סמלים וטקסים 13
1.4 אוטונומיה לסוגיה 13
1.4.1 אוטונומיה לא-טריטוריאלית 14
1.4.2 אוטונומיה טריטוריאלית, אירידנטיזם והיפרדות 14
יחידה 2: המנדט הבריטי: שנים של אי־ודאות 15
2.1 המורשת העת'מאנית 15
2.2 הממשל הצבאי הבריטי: שנים של תהייה 15
2.3 הקמת האגודות המוסלמיות-נוצריות 16
2.4 מאורעות 1920 16
2.5 הקמת הוועד הפועל: התמסדותה של הפעילות הלאומית 16
2.6 תקופת הרגיעה: 1921-1929 17
2.7 התחזקות הקו המתון 17
2.8 מאורעות 1929 17
2.9 נקודת המפנה: 17 ביוני 1930 17
2.10 דפוסי פעילות חדשים: הקמת מפלגות פוליטיות 18
2.11 ניצני הפעילות המחתרתית 18
2.12 השביתה הכללית והמרד המזוין: 1936-1939 18
2.13 הספר הלבן 1939: ההחמצה הגדולה? 19
2.14 שנות הקיפאון: 1939-1945 19
2.15 לקראת האסון (אל-נכבה): 1945-1948 19
2.16 ההרכב החברתי-דתי של האוכלוסייה הפלסטינית בימי המנדט 20
תושבי הערים 20
תושבי הכפרים 20
המגזר השבטי: הבדווים 21
2.17 מערכת החינוך 21
2.18 מבנה הכלכלה והמסחר 21
2.19 פעילות תרבותית 22
יחידה 3: בצל הממשל הצבאי 22
חלק א: הקמת מנגנוני השלטון האזרחיים 22
3.1 מעמדו של המיעוט הערבי בדיוני הממשלה הזמנית 22
3.2 כינונו של משרד המיעוטים וביטולו 23
3.3 מחלקת המיעוטים במשרד הפנים 23
3.4 לשכת יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים 24
3.5 הוועדה המרכזית לביטחון 24
3.6 ועדת מפא"י לענייני ערבים 24
3.7 המשטרה ושירות הביטחון הכללי (השב"כ) 24
3.8 ההסתדרות 25
3.9 מדיניות הממסד הישראלי כלפי הערבים 25
חלק ב: הממשל הצבאי כמכשיר שלטוני 26
3.10 מקורות הסמכות של הממשל הצבאי 26
3.11 מטרות הממשל הצבאי 26
3.12 חיי היומיום של הערבים בצל הממשל הצבאי 26
3.13 תמורות בעשור הראשון: ועדות הבדיקה והמאבק הציבורי נגד הממשל 26
3.14 החרפת המאבק נגד הממשל ותהליך ביטולו בעשור השני 27
3.15 מסמך: "הוועד היהודי-ערבי לביטול הממשל הצבאי" 27
חלק ג: סוגיות נבחרות 28
3.16 המדיניות הקרקעית, נכסי נפקדים ופליטים פנימיים 28
המדיניות הקרקעית 28
סוגיית הפיצויים 28
פליטים פנימיים ופרשת אקרית ובירעם 28
3.17 המדיניות של שירותי הבריאות 29
3.18 מדיניות השיכון 29
יחידה 4: הפסיפס העדתי 29
4.1 מאפיינים דמוגרפיים ונגישות למשאבים על פי חלוקה עדתית 30
4.2 הארגון העדתי המוסלמי 30
הומוגניות ומוסדות העדה לפני 1948 ואחריה 30
הווקף, השריעה והקאדים 31
חינוך מוסלמי דתי והתנועה האסלאמית 32
4.3 ערבים-בדווים 32
בדווים בנגב: הטרוגניות ומסורת ארגונית 32
המבנה השבטי, יישובי הקבע והפזורה 33
אוטונומיה, מנהיגות ובתי דין מנהגיים 33
בדווים בצפון וגיוס לצבא 33
4.4 דרוזים 34
זהות דרוזית: דת, עדה או לאום 34
הארגון הדתי, האוטונומיה ונכסי העדה 34
המנהיגות וגיוס החובה לצה"ל 35
4.5 התארגנות עדתית בקרב הנוצרים 35
הרכב העדות ומוסדותיהן 36
התארגנות עדתית ואוטונומיה 36
מגמות ומתחים: סוגיית ה'ערביזציה' 36
4.6 מתחים בין-עדתיים: שני מקרי מבחן 37
פרשת המסגד בנצרת 37
המהומות במע'אר ופרשנויות 37
יחידה 5: המשפחה הפלסטינית 38
5.1 מבוא ומושגי יסוד 38
מושגי יסוד: חמולה, משפחה מורחבת ומשפחה גרעינית 38
פטריארכליות, פטרילינאליות ופטרילוקליות 38
גישות תיאורטיות לחקר המשפחה 39
5.2 המשפחה הפלסטינית: תמונה הטרוגנית 39
5.3 נישואים והקמת משפחה 40
בחירת בן ובת זוג ונישואי קרובים 40
מוהר, נדוניה וטקסי הנישואים 41
גיל הנישואים ופוריות 42
פוליגמיה, גירושין ואלמנות 42
5.4 תמורות ושימור בדפוסי המשפחה 43
5.5 הגורמים לשימור דפוסי המשפחה 44
יחידה 6: מגדר ויחסים בין המינים 45
6.1 מבוא ומושגי יסוד 45
6.2 פטריארכיה 46
6.3 עבודה 47
שוק העבודה ושיעורי ההשתתפות 47
מקצועות, שכר והסגרגציה המגדרית 47
עבודה בלא שכר והדיבידנד הפטריארכלי 48
6.4 חינוך 48
תמונת מצב: המהפכה בהשכלת הנשים 48
הקשרים הסמויים בין מגדר לחינוך: מינניות 49
פמיניזציה של ההוראה והתעצמות 49
6.5 פוליטיקה 50
הפוליטיקה הארצית והמפלגות 50
הפוליטיקה המקומית והחמולתית 51
ארגוני נשים ותנועות פמיניסטיות 51
6.6 מגדר כסמל מפתח המארגן מציאות 52
6.7 סיכום 52
יחידה 7: קול אחד לכל אחד - מפלגות ובחירות 53
חלק א: המפלגות 53
7.1 על המפלגות במגזר הערבי 53
7.2 רשימות המיעוטים (1949-1977) 54
7.3 המפלגות הציוניות 54
מפא"י, המערך ומפלגת העבודה 54
מפ"ם ומרצ 54
מפלגות ציוניות אחרות 55
7.4 המפלגות הקומוניסטיות 55
הפק"פ והליגה לשחרור לאומי 55
מק"י (1948-1965) 55
רק"ח וחד"ש 56
מק"י/חד"ש מאז 1990 56
7.5 המחנה הלאומי הערבי (פלסטיני) 56
החזית הערבית ו"אל-ארד" 56
בני הכפר (אבנא אל-בלד) 57
הרשימה המתקדמת לשלום (רמ"ל) 57
הברית הלאומית הדמוקרטית (בל"ד) 57
המפלגה הדמוקרטית הערבית (מד"ע) 58
7.6 התנועה האסלאמית 58
חלק ב: הבחירות לכנסת 58
7.7 השתתפות בבחירות 58
7.8 דפוסי הצבעה 59
גורמים דתיים ועדתיים 59
גורמים גיאוגרפיים 60
גורמים שבטיים, חמולתיים ואישיים 60
חלק ג: מפלגות ובחירות בשלטון המקומי 60
יחידה 8: תמורות וחילופי דורות בהנהגה 61
חלק א: מנהיגות - היבטים תיאורטיים 61
8.1 מנהיגות וחילופי דורות 61
חלק ב: הנהגה והתארגנויות פוליטיות 62
8.2 השנים הראשונות למדינה 62
גיוסה של המנהיגות המסורתית 62
התארגנויות פוליטיות עצמאיות 63
מנהיגי רשימות המיעוטים הנלוות 63
חלק ג: שינויים בדפוסי הפעילות של ההנהגה 64
8.3 המנהיגות הפוליטית ברמה הלאומית 64
8.4 המנהיגות הפרלמנטרית 65
חברי הכנסת הערבים והמפלגות 65
הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות 65
המנהיגות האסלאמית הפוליטית 66
ועדת המעקב העליונה 66
חלק ד: מנהיגות פוליטית מסוג חדש? 67
8.5 השינוי הדורי 67
תמורות בתפיסה ובתרבות הפוליטית 67
"הדור הזקוף" והמנהיגות החדשה 67
מנהיגות לאומית מייצגת? 68
יחידה 9: התקשורת - מעיתונות מודפסת לעיתונות מקוונת 69
חלק א: העיתונות המודפסת 69
9.1 התאוששות מהלם האסון: השלב הראשון (1948-1967) 69
עיתונות מטעם בצל הממשל הצבאי 69
העיתונות מטעם המפלגות הציוניות 70
העיתונות של מפ"ם 70
העיתונות הקומוניסטית והלאומית 71
9.2 המפגש המחודש עם המרחב: השלב השני (1967-1984) 71
מאפייני התקופה 72
עיתונות הממסד: מאל-יום לאל-אנבאא 72
עיתונות מפ"ם והעיתונות הקומוניסטית 72
9.3 העיתונות כמכשיר לעיצוב זהות חדשה: השלב השלישי (1984-2006) 73
מאפייני התקופה 73
העיתונות הפרטית-מסחרית 73
העיתונות הקומוניסטית, הלאומית והדתית 74
העיתונות המקוונת ומהפכת האינטרנט 75
חלק ב: התקשורת האלקטרונית בשפה הערבית בישראל 75
9.4 מאפיינים כלליים 75
יחידה 10: מערכת החינוך 76
10.1 התנועה הציונית ומעמדם של הערבים הפלסטינים בישראל 76
10.2 מערכת החינוך בפלסטין: התפתחות היסטורית 77
התקופה העות'מאנית 77
תקופת המנדט הבריטי 77
תכניות הלימודים והתנגדות הפלסטינים 77
10.3 התפתחותה של מערכת החינוך אחרי הקמת מדינת ישראל 78
התפתחות המערכת הציבורית ושליטת מנגנוני הביטחון 78
בתי ספר פרטיים ובתי ספר בכפרים הלא-מוכרים 79
פוליטיזציה, שליטה והישגים לימודיים 79
10.4 מטרות ותכניות לימודים במערכת החינוך הציבורית 79
מטרות ויעדים ותכנית מאה מושגי היסוד 80
השתקפות האחר הערבי בחינוך היהודי 80
תכנית הלימודים בחינוך הערבי וספר הגיאוגרפיה כמשל 81
10.5 חלוקת משאבי החינוך 81
תקציבים, תשתיות ושעות הוראה 81
חינוך מיוחד, חינוך טכנולוגי ורפורמות תקציביות 82
10.6 השכלה גבוהה 82
קבלה לאוניברסיטאות והמבחן הפסיכומטרי 82
תחומי לימוד, חוויה אקדמית ותשואה כלכלית 83
10.7 מסקנות 83
יחידה 11: יחסים טריטוריאליים 83
11.1 גישות תיאורטיות למושגים טריטוריה ויחסים טריטוריאליים 84
טריטוריאליות, שליטה במרחב וזהות 84
חברה מסורתית מול חברה מודרנית ומאבק הרוב במיעוט 84
11.2 התהוות הטריטוריה הערבית בישראל 85
רשת היישובים הדואלית ותכנית החלוקה 85
מלחמת 1948 והנכבה 85
הדפוס הגיאוגרפי ופליטי הפנים 86
הממשל הצבאי וההגירה המוגבלת 86
11.3 התפתחות דפוסי הבעלות על הקרקע ביישובים הערביים 86
חקיקה עות'מאנית ומנדטורית ודגם המושאע 87
הפקעות, ירושה וקיטוע הקרקע 87
מחוסרי קרקע ותמורות במרחב הבנוי 87
11.4 מדיניות תכנון ציבורית לשליטה בקרקע 88
הבטחת הקניין, ההפקעה וניהול המקרקעין 88
תחומי השיפוט כתהליך פוליטי 88
מערכת התכנון וקרקע לצורכי ציבור 89
11.5 בנייה ללא היתר, הכפרים הלא מוכרים וסוגיית הבדווים בנגב 89
בנייה ללא היתר: גורמים והשלכות 89
הכפרים הלא מוכרים והבדווים בנגב 90
אחרית דבר 90
יחידת המבוא של הקורס מציגה את החברה הערבית-פלסטינית בישראל כקהילת מיעוט לאומי החיה במדינה המגדירה עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי. הטענה המרכזית היא שאי-אפשר להבין את מצבה של אוכלוסייה זו באמצעות ממד אחד בלבד, אלא רק בשילוב של כמה ממדים המשלימים ולעתים סותרים זה את זה: הממד הדמוגרפי-גיאוגרפי, הממד האזרחי-משפטי, הממד הקהילתי-תרבותי, והממד הפוליטי הנוגע לאוטונומיה ולשלטון עצמי. היחידה בנויה מארבעה פרקים: הראשון ממקם את המיעוט הערבי בפסיפס החברתי הישראלי; השני בוחן את יחסי המדינה והמיעוט מנקודת מבט של מדיניות וזכויות; השלישי מתאר את החברה הערבית כקהילה העומדת בפני עצמה; והרביעי דן באפשרויות האוטונומיה ובעמדות כלפיהן. מדובר במיעוט ילידי שעבר מהפך היסטורי ממעמד של רוב למעמד של מיעוט בעקבות מלחמת 1948, שזהותו הלאומית קשורה בטבורה לסכסוך הלאומי המתמשך, ומשום כך מעמדו נותר סוגיה פתוחה ולא יציבה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
