סיכום הקורס ראשית מעורבותו של האו"ם בסכסוך הערבי-ישראלי

מעורבות האום בסכסוך הישראלי-פלסטיני

תוכן עניינים
שיעור 1 2
רקע להקמת האום ומוסדות מרכזיים – סקירה 2
שיעור 2 5
מבוא – התגבשות הסכסוך הישראלי-פלסטיני בימי המנדט (1917-1947) 5
האינטרסים של בריטניה 6
שיעור 3 7
תקופת המנדט 7
שיעור 4 (המשך תקופת המנדט) 9
שיעור 5 12
מלחמת העולם השניה 12
שיעור 6 16
המושב המיוחד של האו"ם 16
שיעור 7 19
ועדת אונסקו"פ 19
העדות הציונית בוועדת אונסקו"פ 20
שיעור 8 (המשך העדות הציונית) 22
העדות הערבית בפני אונסקו"פ 24
שיעור 9 26
חילוקי דעות במדינות ערב 26
מחנות העקורים 26
דו"ח אונסקופ 27
בשולי היריעה: הצעת המיעוט – הקמת הפדרציה 29
שיעור 10 30
החלטת החלוקה – החלטה 181, כ"ט בנובמבר 30
שיעור 11 33
התקבלות החלטת החלוקה 33
שיעור 12 34
האום במלחמת העצמאות: קריסתה של תוכנית החלוקה 34
שיעור 13 36
עם האום או בלעדיו: הכרזת מדינה בכל מקרה 36
שיעור 14 39
המתווך 39
תוכנית ברנדוט הראשונה, יולי 48': 41
שיעור 15 (המשך ברנדוט) 43
הסכמי שביתת הנשק 45
מפת מדינת ישראל לאחר הסכמי שביתת הנשק 45
האינטרס הכללי לסיים את המלחמה (או"ם, ישראל,ערבים) 46
שיעור 16 47
הסכמי שביתת הנשק (המשך) 47
השיחות למול מצרים: 48
השיחות למול לבנון: 48
השיחות למול ירדן: 48
השיחות למול סוריה: 49
שיעור 17 50
ועדת הפיוס וועידת לוזאן (1949) 50
נקודת המוצא להקמת הוועדה 50
שלושת חברי ועדת הפיוס 50
התביעה הערבית: שיבת הפליטים לבתיהם לאלתר כתנאי לפתיחת המגעים 51
ועידת לוזאן 51
שיעור 18 54
האום והפליטים בישראל 54
אונר"א 54
שיעור 19 56
המאבק המדיני-הישראלי על ירושלים ומעמדה בזירה הבינ"ל 56
שיעור 20 60
החלטה 242 60

שיעור 1
בעשורים האחרונים האו"ם הוא מצד אחד אנטי-ישראלי, אך מצד שני גוף חלש, הצהרתי בעיקר, וללא חשיבות בזירה הבינ"ל. אנו נעסוק באו"ם בעשורים הראשונים לחייו – אז היה גוף בעל חוזק ומשמעות, ובעל צביון אחר. לאחר מכן נעסוק בתהליך שעבר על האו"ם מארגון של 50 מדינות אל ארגון של כ-190 מדינות, וממילא שינוי צביון הארגון ו"קימת הגולם על יוצרו" (בתהליך הזה לא נעסוק הרבה). כמו כן, צריך לזכור שגם בתקופה המאוחרת של האו"ם (לאחר שנות ה-70), הוא הארגון שאיתו בחרה ישראל להכריז על הפסקת מלחמות (כמו מלחמת לבנון הראשונה, שהסתיימה בהכרזה של מועצת הביטחון של האום).