סמינריון סקירה כלכלת אושר

תוכן עניינים

תקציר 3
מבוא 4
1. אושר 7
1.1. מהו אושר 7
1.2. כיצד מודדים אושר? 8
2. יתרונות האושר 11
2.1. בריאות 11
2.2. סביבה חברתית 11
2.3. אושר ועבודה 12
3. הטיות התנהגותיות- הגדרה 14
3.1. רגשות 14
3.1.1. אמון 15
3.1.2. אופטימיות 15
3.1.3. אנוכיות 16
3.2. דמוגרפיה 16
3.3. קבלת החלטות 17
3.4. העדפת סיכון 17
3.5. צריכה 18
דיון ומסקנות 19
ביבליוגרפיה 21

תקציר
מטרת המאמר הנוכחי הינה לבחון את הקשר בין אושר ובין הטיות התנהגותיות. ביצענו סקירת ספרות רחבה ועדכנית אשר בוחנת היבטים שונים של המושג אושר, ניסינו להבין מהם הגורמים לאושר: החל ממנעד התכונות הקיים אצל הפרט, דרך הבנת הגורמים הסביבתיים של הפרט ועד הבנת המטרות הייחודיות של הפרט (עבודה, אהבה וחברים).
בחלקה השני של העבודה ניסינו למצוא מה מונע מאנשים להיות מאושרים וגילינו כי ההטיות ההתנהגותיות של הפרט, הנמצאות בכל הפרטים ללא הבדל דת, גזע ומין, יכולות להביא לעיתים לעלייה באושר, אך לעיתים מפחיתות את רמת האושר. 
מבוא
האושר אשר הוגדר לראשונה על ידי אריסטו כדבר אשר לא כמו היבטים אחרים בחיים, המרדף אחר האושר הוא מטרה בפני עצמה (Sheldon et al, 2019). הוא מציע כי השגת אודאימוניה, שהיא השגת סיפוק ומשמעות בחיים, היא המטרה הסופית של אנשים (Jalloh et al, 2014). אושר היא תחושה שאנו בני האדם חשים עקב סיפוק והנאה. האושר אינו מצב רגעי אלא הוא חוויה רגשית שנמשכת לאורך זמן (Diener and Tay,2017). משמעות האושר באה לביטוי בכך שהאושר גורם לחיים ארוכים יותר, מצב רוח טוב, חיים חברתיים וזוגיים טובים לעומת אנשים אשר אינם מאושרים בנוסף לכך מחקרים הראו שהאושר גורם למצב בריאותי טוב יותר המתמשך לאורך זמן(Diener and Tay,2017). במהלך השנים האחרונות נעשו מחקרים שונים שמנסים לחקור את האושר על סוגיו ובחנו כיצד אירועים בחיים משפיעים עלינו כבני אדם על רמת האושר שלנו (Veenhoven, 2014).
בעולם בו המדידה הכלכלית נהייתה נחלת הכלל, זו אשר מכילה אך ורק את ההתייחסות לעלות מול תועלת, ואיך אנו בני האדם רק מנסים להרוויח מכל פעולה שאנו מבצעים (Durand, 1952), החלה לצוץ בשנים האחרונות האסכולה אשר מעדיפה את מדידת איכות חייו של הפרט דרך הסתכלות על אושרו (Veenhoven, 2014). הסתכלות זו, אשר תופסת תאוצה בשנים האחרונות במספר מדינות, החלה לבחון את אושרו של הפרט במס' אמצעים מדידים בהתייחסות לאושרו של האדם כגון תועלת והצלחה במקום העבודה, חיי חברה וזוגיות עשירים, רמת בריאות ופעילות גופנית לעומת אנשים שאינם מעידים על עצמם כמאושרים. אמצעים אלו ניתנים לכימות ואכן יכולים להצביע על דרכי פעולה אפשריות עבור מתווי מדיניות ומקבלי ההחלטות (Diener and Tay,2017). מדידת האושר נעשית באמצעות סקרים המודדים רווחה סובייקטיבית (SWB), הרווחה הסובייקטיבית מודדת את רמת הסיפוק של האדם מחייו, את נוכחותם של תחושות חיוביות וחוסר בתחושות שליליות וניתן לומר שזוהי ההגדרה המקבילה לאושר בימינו (Jalloh et al, 2014). כחלק מעבודתנו בחנו את הקשר בין האושר שחווה האדם להטיות התנהגותיות שעלולות להוריד או להעלות את רמת האושר שהאדם חווה במהלך חייו כתוצאה מהטיה התנהגותית הקיימת באופיו (Kahneman,1999). הטיה התנהגותית הינה מצב בו מרכיב סובייקטיבי או אובייקטיבי של האדם, משפיע על תהליך קבלת החלטותיו (Kahneman,1999). ניתן לראות כי לאופי של הפרט ישנה השפעה ניכרת על תהליך קבלת ההחלטות הכלכליות של הפרט, ולכן ישנה אפשרות משמעותית להשפעה על אושרו .כמו כן, נמצא כי מנעד התכונות של האדם יכול להצביע על מידת האושר שלו(Kahneman,1999).
בחלקה הראשון של הסקירה אנו סוקרים את המושג אושר וכיצד האושר משפיע על חיי הפרט בכמה אופנים: כיצד האושר משפיע על בריאות הפרט, רמת הצלחתו בעבודה, חיי החברה והזוגיות של אדם מאושר. לאור הסקירה ראינו כי לאושר יתרונות רבים ואחד מהם הוא שהאושר הינו גורם מרכזי לבריאות האדם (Diener and Tay,2017), נמצא כי האושר המתבטא באופטימיות וחשיבה חיובית גורם למניעת מחלות לב ואפילו להאטה בהתקדמות מחלות באופן כללי (De Neve et al, 2013). כמו כן, מצאנו לאורך הסקירה כי האושר גורם להצלחה ויעילות רבה יותר בעבודה, אנשים מאושרים יותר ייטו לקחת פחות ימי מחלה מפני שהם בריאים יותר וכך ייטו להיות יעילים יותר בעבודה (Diener and Tay,2017). בנוסף, האושר גורם לאדם להיות חברתי יותר וכך גם עבודת הצוות של אדם מאושר יותר בסביבת עבודתו הרבה יותר נעימה בהשוואה לאדם שאיננו מאושר (Diener and Tay,2017). בנוסף לכל היתרונות הבולטים הללו גילינו כי האושר גורם לאדם להיות במערכת זוגית טובה יותר וזאת ככל הנראה מפני שהאדם הוא יצור חברתי יותר כאשר הוא מאושר יותר (Diener and Tay,2017).
בחלקו השני של מאמר זה אנו בוחנים את הקשר בין אושר להטיות התנהגותיות. לאור הסקירה הספרותית והעיון במידע הקיים כיום, נראה כי קיים קשר מעורב בין הטיות התנהגותיות לאושר. כלומר , לעיתים ישנה השפעה חיובית ולעיתים השפעה שלילית, תלוי הטיה. כחלק מעבודתנו בחנו כיצד רגשות האדם משפיעים על אושרו ונראה כי רגשות חיובים גורמים לאדם להצליח באתגרים אשר החיים מציבים לו (Cohen et al, 2009). כמו כן מצאנו כי אמון ואושר הם שני מרכיבים אשר בעלי מתאם חיובי (Leung et al, 2011) ואילו, תכונת האנוכיות בהקשר לאושר נראה כי יש מחקרים אשר סותרים זה את זה (Tan and Forgas ,2010 ; Geenen et al. ,2014). בכל הנוגע לקבלת החלטות נראה כי מצב רוחו של האדם הינו מרכיב משמעותי בקבלת החלטותיו וכאשר מצב רוחו מורם, החלטתו תהיה יעילה, חדה ומהירה יותר (Forgas, 1989). מצב רוחו של האדם הינו מרכיב חשוב גם בהעדפת הסיכון שלו ונראה כי ככל האדם יהיה במצב רוח טוב יותר הוא ייטול יותר סיכונים (Lane, 2017).
קיימים מחקרים רבים הסותרים אחד את השני בכל הנוגע להטיות התנהגותיות בהקשר להעדפת סיכון, דבר המקשה על ביסוס עמדה חד משמעית בנושא כיצד הטיות אלו משפיעות על אושרו של האדם. באם יתאפשר, אנו ממליצים על הרחבת הידע הקיים וביסוס מחקרים מקיפים ונרחבים יותר אשר בוחנים את הקשר בין העדפת סיכון לאושר. ניתן לבצע את הרחבת הידע הקיים וביסוס מחקרים מקיפים נוספים בעזרת הסקרים אשר מודדים את הרווחה הסובייקטיבית(SWB) או הפסיכולוגית (PWB) של האדם בהוספת שאלות מנחות אשר יכולות להצביע כיצד אדם מאושר בוחר לנהוג בכל הנוגע ללקיחת סיכונים. השערתנו בנושא לאור הספרות שקראנו תהיה כי אדם מאושר יעדיף את העתיד כאשר מדובר במצב טוב אשר יכול להועיל להם בעתיד ולכן לקיחת סיכונים מצד אדם מאושר תהיה הרבה יותר מאופקת מפני שהאדם המאושר יודע שהוא יכול להפסיד דברים אשר גורמים לו לאושר.