המרכז האקדמי פרס
החוג למנהל מערכות בריאות
עבודת סמינר בנושא:
מגיש:
המרצה:
תאריך:
תוכן עניינים
מבוא 4
1. רקע מדעי 6
1.1. מערכת הבריאות בישראל 6
1.1.1 חוקים המסדירים את זכויות המטופלים 6
1.2 אי-שוויון בבריאות 9
1.3. מצב סוציו-אקונומי ובריאות 12
1.4. מצב סוציו-אקונומי והערכת שירותי בריאות 14
סיכום ומסקנות 16
רשימת מקורות 18
חוק זכויות החולה (ספר החוקים, חוק זכויות החולה 2014), קובע כי כל אדם שנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבל אותו, בשגרה על פי הנהוג, ובמצב חירום ללא תנאי, ללא אפליה כלשהי. שלושת העקרונות למימוש זכותו של הפרט לבריאות הם: (1) הוגנות: עלות שירות הבריאות נקבע בהתאם להכנסת הפרט ולא בהתאם לעלות השימוש, (2) נגישות: הצורך לשירותי בריאות מנחה את קבלת השירות ללא הגבלות, היינו גישה שוויונית למשאבי המערכת ו-(3) מצב בריאות: פיתוח תכניות לצמצום פערים וקידום מצב הבריאות (בן נון, 2009).
כמו כן, קיימת היום הסכמה כי לא ניתן להגדיר את הטיפול כאיכותי, אם המטופל אינו מרוצה מהטיפול שהוענק לו. מדידת שביעות רצון המטופל נתפסת כהיבט חיוני בהערכת איכות הטיפול הכוללת (קרואני ועמיתיה, 2018). אי לכך, עם הפיכתם של שירותי הבריאות למסחריים, התפתח מחקר ענף הבוחן את האופן שבו שירותי הבריאות נתפסים על ידי צרכניהם, והוצעו מספר מודלים לחקר תפיסת שירותי הבריאות, שנבדקו בעיקר בהקשר של מערכת הבריאות האמריקנית (למשל 1992 ,Babakus 8c Boiler בתוך: מאנע, 2015). מודלים אלו התבססו על הממצא שהעלה כי תפיסת שירותי הבריאות מושפעת ממשתנים חברתיים ותרבותיים.
הגורמים החברתיים לבריאות נחקרו בהרחבה במשך שנים רבות. באופן ספציפי, עדויות על הקשר בין מצב סוציו-אקונומי (SES – SocioEconomic Status) לבין תוצאות בריאותיות כגון תמותה או תחלואה הן חזקות, ארוכות שנים ונצפו במדינות עשירות ועניות כאחד. סד של מחקרים ונתונים מראה שהכנסה גבוהה יותר, השכלה גבוהה ומעמד חברתי טוב יותר מתואמים עם תוחלת חיים ארוכה יותר ובריאות טובה יותר, וכי מגמה זו קיימת בכל רמות המדרג החברתי-כלכלי (Galama et al., 2018; Patton et al., 2016). מתוך כך ביקשה עבודה זו לבחון באיזה אופן מושפעת צריכת שירותי הבריאות מהמצב הסוציו-אקונומי של הפרט?
חלקה הראשון של העבודה יסקור את מערכת הבריאות בישראל על החוקים השונים המסדירים את זכויות המטופל, חלקה השני יסקור את אי השוויון בבריאות, חלקה השלישי יבחן את הקשר בין מצב כלכלי-חברתי ובריאות וחלקה הרביעי יעמוד על בקשר בין המצב הכלכלי-חברתי ובין הערכת שירותי הבריאות.
