פערי השכר בין מרכז לפריפריה

הזכות לחיים בכבוד ולשוויון שהינו אחד מערכי השלטון הדמוקרטי בישראל מביא עמו שאיפה להשגת שוויון בחברה בישראל בהיבטים שונים של החיים ביניהם שוויון בהכנסה וברמת החיים בין אוכלוסיות שונות במדינת ישראל.
למרות זאת, במדינת ישראל קיים אי שוויון מבחינת רמת ההשתכרות בין תושבי ישובים שונים בארץ, הנובע מהשתייכותם של תושבים לאזורים גיאוגרפיים שונים בארץ (דהן,2018),וכן קיים אי שוויון הנובע מהשתייכותם של תושבים ללאום מסוים (סטרבצינסקי, 2015)
בעבודה זו, אעסוק בנושא של פערי שכר בישראל בין קבוצות שנות במדינה (פריפריה אל מול מרכז).
בחלקה הראשון של עבודתי אציג גורמים שונים העשויים להשפיע על יכולת ההשתכרות של פרט כלשהו באופן כללי- כגון השכלה, והשתייכותו של הפרט למגדר זה או אחר.
בחלקה השני של העבודה, אבחן את פערי השכר הקיימים בישראל בין קבוצות שונות באוכלוסייה על בסיס גיאוגרפי. אבחן את הטענה שקיימים פערי שכר בישראל בין הפריפריה והמרכז ואעמוד על ההבדלים שבין האוכלוסייה המתגוררת בפריפריה אל מול האוכלוסייה המתגוררת במרכז כגון שיעורי אבטלה שונים בישובים פריפריאליים ובישובים מרכזיים, (בן נעים ,2009) מאפייני תעסוקה שונים בין האזורים, קיומו של יתרון לגודל במרכז, (אבירם, 2010) ופערים בתחום החינוך וההשכלה- הן מבחינת ההישגים באזורים השונים והן מבחינת גובהם של התקציבים המיועדים לחינוך (סקבירסקי ובוזגלו, 2010).
כבר בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל, הגדירה עצמה כמדינת רווחה אשר מחויבת לדאוג לכל אזרחיה להכנסה וקיום מינימאלי מחויבת מבחינה חוקית, על פי חוקיה שלה לדאוג להכנסה לכל אזרחיה, ולאפשר להם את היכולת להתקיים בכבוד גם אם אין בכוחם לאפשר זאת לעצמם. חשוב לציין כי בעשורים האחרונים מדינת ישראל הולכת בכיוון שונה לגמרי ומתנערת הלכה למעשה מהיותה מדינת רווחה. עם זאת, במדינת ישראל מספר רב של חוקים ביניהם חוקי יסוד, תקנות, תקנות משנה וכו' אשר מהווים את הבסיס החוקי לזכות להכנסה מינימאלית וקיום בסיסי (בלייך, 2016)

השערות המחקר: קיים פער בהכנסה בין קבוצות שונות באוכלוסייה בישראל, וביניהם האוכלוסייה באזורי הפריפריה מול האוכלוסייה באזור המרכז נובע בעיקר מהפערים בהשכלה וברמת ההון האנושי השונה בין הקבוצות.