פתרון מבחן בית בקורס: מרכז ופריפריה בין תקשורת לפוליטיקה

‏‏
המכללה האקדמית ספיר
המחלקה ללימודים רב-תחומיים

מרכז ופריפריה בין תקשורת לפוליטיקה
סמסטר ב' שנת-הלימודים תשפ"א

מספר קורס: 30-4101274-1

מבחן בית

למבחן מצורפת רשימה ביבליוגרפית של המאמרים שנדרשתם לסכם ורבים אחרים נדונו בקורס. הרשימה על מנת שתעזרו בה **הרשימה בקובץ**

חומר עזר מותר לשימוש בבחינה:
חוברת סיכומי המאמרים ע"י משתתפי הקורס, דף-מושגים מוסבר, מצגות המפגשים בקורס.

חלק א': מושגים –
עליכם לענות על כל 20 המושגים. משקל כל תשובה: 1.25 נקודות. סה"כ ניקוד לחלק זה: 25 נקודות.
**כל התשובות לשאלות האמריקאיות בטבלה בקובץ בסוף חלק א'**

חלק ב': קטע קריאה והתייחסות באמצעות שאלות מנחות -

לפניכם שני קטעי קריאה. לכל קטע שאלות אליהן צריך להתייחס במהלך כתיבת החיבור.
**קטעי הקריאה נמצאים בקובץ**
ניקוד לחלק זה: 50 נקודות. יש להסתמך בתשובה על מאמרים רלוונטיים מהסילבוס
**יש תשובה מלאה לחלק זה.**.

חלק ג': שאלות –

עליכם לענות על 2 שאלות בלבד מתוך 5 השאלות הבאות. יש להסתמך בתשובות על מאמרים רלוונטיים מהסילבוס. **נבחרו שאלות 2 ו-3**

ניקוד לחלק זה: 25 נקודות (12.5 נקודות לכל תשובה)

משך הבחינה: הבחינה היא במתכונת של בחינת בית לרשותכם 48 שעות. לא יתקבלו הגשות מעבר לזמן המוקצב.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~

חלק א' – מושגים
חלק זה הוא שאלון רב ברירה (מבחן אמריקאי). חובה לענות על כל המושגים. יש לסמן תשובה אחת בלבד. רק תשובה אחת נכונה. את התשובות רשום בטבלה בסופו של חלק זה.
ניקוד לכל תשובה נכונה – 1.25

1. הפרדת רשויות:

א. עיקרון שלטוני לפיו אין משרדי הממשלה מתערבים זה בתחומו של זה.
ב. עיקרון שלטוני שביטויו הפרדה בין שלוש רשויות שלטון: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, הרשות השופטת.
ג. עיקרון שלטוני לפיו יש לפצל את סמכויות השלטון לרשויות נפרדות אחדות המאזנות זו את זו כדי למנוע מגורם יחיד במדינה כוח-מוחלט.
ד. ב ו-ג נכונות.

2. חוקה:

א. חוקים בעלי מעמד מיוחד המגדירים זכויות עליהן המדינה חייבת לשמור.
ב. מסמך המפרט זכויות בהן המדינה אינה רשאית לפגוע.
ג. מסמך מחייב המגדיר את עקרונות היסוד של המשטר במדינה ואת זכויות אזרחיה.
ד. א ו-ב נכונות.

3. כור היתוך

א. תהליך חברתי בו אנשים בעלי רקע תרבותי ודתי שונים יוצרים חברה אחידה תרבותית תוך ויתור על מאפיינים ייחודיים לכל קבוצה.
ב. מדיניות ממשלתית רשמית בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל אשר נועדה ליצור חברה בעלת מאפיינים תרבותיים ולשוניים אחידים.
ג. מדיניות ממשלתית בשנותיה הראשונות של המדינה שנועדה למנוע פערים כלכליים.
ד. א ו-ב נכונות.

4. גלובליזציה

א. תנועה של: מוצרים, בני אדם, כסף וטכנולוגיה החוצים גבולות לאומיים
ב. שלטון התאגידים המסחריים בעולם
ג. התנהלות מדינות העולם על פי אמנות המוסכמות על כולן
ד. שלטון של מעצמת-על בנעשה בעולם בתחום העסקי

5. מרחב ציבורי

א. המגזר העסקי והתקשורת המבקשים להגן על השוק מפני המדינה ולכן מבקרים את פעילותה.
ב. המדינה ומוסדות השלטון הפוליטי האחראים לקיום זכויותיהם של אזרחים במדינה.
ג. המרחב הציבורי הוא המקום בו מתכנסים אזרחים כפרטים באופן וולונטארי לדיון ביקורתי בשאלות ציבוריות.
ד. המרחב הציבורי הוא כל הארגוניים האזרחיים: עמותות, מפלגות, ארגוני תקשורת, ארגוני תרבות וחינוך, מוסדות ללא כוונת רווח, ארגונים לטובת הציבור.

6. אידיאולוגיה

א. אידיאולוגיה הינה השקפת עולם כוללת, המתייחסת למציאות הנוכחית והעתידית.
ב. מטרתה היא ליצור מסגרת רעיונית המאפשרת לאדם לארגן ולהבין את העולם שבו הוא מתקיים ולפעול לשינויו או שימורו.
ג. אידיאולוגיה שואפת להחזיק באמת אחת המגדירה מוסר, ערכים ומבנה חברתי רצוי.
ד. כל התשובות נכונות

7. חברה אזרחית

א. סך כל הארגונים החברתיים והמסחריים במדינה.
ב. סך כל הארגונים האזרחיים והחברתיים שאינם תלויים באופן מלא בממשלה או בגופים מסחריים.
ג. כל מוסדות השלטון, הארגונים חברתיים והארגונים העסקיים במדינה.
ד. ארגוני העובדים, העמותות וארגוני התקשורת.

8. פשיזם

א. צורת משטר מדכאת.
ב. התנהגות אלימה וחסרת סובלנות לאחרים בחברה
ג. אידאולוגיה השמה את המדינה והמנהיג כערך עליון, ומקדמת ערכים טוטליטריים, לאומניים ומיליטנטיים.
ד. שלטון צבאי.

9. אליטה

א. אליטה היא קבוצה קטנה יחסית של אנשים המחזיקה בידיה את השלטון במדינה.
ב. אליטה היא קבוצה קטנה יחסית של אנשים שנמצאים בעמדה בולטת לעומת אחרים בתחום כלשהו של הזירה הציבורית ושולטים על משאבים שמקנים להם עוצמה באותו תחום או בחברה בכלל.
ג. קבוצה קטנה של אנשים המחזיקה בידיה את הבעלות על משאבי ההון של המדינה.
ד. קבוצה קטנה של אנשים השולטת באמצעי התקשורת בחברה.

10. לגיטימציה

א. ההכרה שסובייקט רשאי לבצע פעולה או להחזיק בזכות כלשהי. מושא הלגיטימציה עשוי להיות מעמד , פעולה , או הכרה בזכות מופשטת.
ב. לגיטימציה יכולה להינתן על ידי קבוצה מצומצמת, על ידי חברה לאומית או דתית.
ג. לגיטימציה יכולה להינתן על ידי מדינות החברות בקהילה בינלאומית.
ד. כל התשובות נכונות.

11. אינדיבידואליזם

א. תפיסה השמה את היחיד במרכז על האדם לדאוג קודם כל לעצמו ותרומתו לחברה היא פחות חשובה. הפרט אינו מחויב לחברה כל עוד אין הוא פוגע באחרים.
ב. תפיסה לפיה כל דרך לא-אלימה שבה אדם ידאג לעצמו היא לגיטימית.
ג. תפיסה המשחררת את היחיד מציות לכללי מוסר, חוקים, כליי התנהגות.
ד. הפרט השייך לקבוצת הרוב עדיף בזכויותיו על הפרט השייך לקבוצת המיעוט. זכויות היתר של הרוב חוקיות.

12. אריסטוקרטיה

א. אֲצֻלָּה, השתייכות למעמד גבוה.
ב. בעלי נכסים.
ג. שכבת המנהיגים הפוליטיים.
ד. מעמד בעל זכויות יתר מתוקף ירושה.

13. נורמות חברתיות

א. כללי התנהגות המאפיינים מדינות, עדות, קהילות.
ב. מנהגים מקובלים.
ג. כללי התנהגות, חוקים, הוראות ביצוע, קווי הנחיה ספציפיים לאנשים בסוגים שונים של מצבים.
ד. כללים המקובלים במחקרים חברתיים.

14. הומניזם

א. תנועה פילוסופית תרבותית ששמה את האדם במרכז.
ב. רגישות לאחרים.
ג. דאגה לחלשים בחברה.
ד. סובלנות לאחרים.

15. תודעה כוזבת

א. חוסר התמצאות במפלגות הפוליטיות ובתהליכי הבחרות בחברה דמוקרטית.
ב. חוסר התאמה בין תפיסות, ערכים, השקפות ואידאולוגיה של בני אדם לבין המיקום שלהם במערכת החברתית המעמדית.
ג. היכולת להפעיל אנשים באמצעות מניפולציות.
ד. דעות שליליות כלפי קבוצות חברתיות השונות מהקבוצה אליה משתייכים.

16. קהילה

א. קבוצה חברתית מאורגנת.
ב. קבוצה בעלת מאפיינים חיצוניים דומים.
ג. קבוצה של אנשים החולקת אזור גאוגרפי, ערכים, מנהגים, לאום או דת בתוך כלל רחב יותר.
ד. קבוצה בעלת אמונה דתית משותפת.

17. כריזמה

א. קסם אישי וכושר מנהיגות טבעי.
ב. היכולת להנהיג אחרים.
ג. תכונה השייכת רק למנהיגים נבחרים.
ד. כישרון נאום.

18. ספונטניות

א. התנהגות לא מקובלת.
ב. פעילות ללא כוונה.
ג. פעולה ללא תכנון מראש, אלא בהחלטה מיידית.
ד. האומץ לעשות דברים חריגים.

19. פרדיגמה

א. השקפות עולם השולטות בתקופה נתונה.
ב. מחשבה קבועה.
ג. ערעור על המקובל בחברה.
ד. דבקות ברעיון.

20. אזרחות

א. מעמד הניתן לכל מי שנמצא במדינה.
ב. חברות בקהילה פוליטית , בדרך כלל במדינה.
ג. מעמד המוגדר ע"י השלטונות.
ד. הזכות להשתתף בבחירות דמוקרטיות

את התשובות רשמו בטבלה

חלק ב': קטע קריאה והתייחסות באמצעות שאלות מנחות

ניקוד לחלק זה: 50 נקודות. יש להסתמך בתשובה על מאמרים רלוונטיים מהסילבוס

קטע א': דעה / פערים חדשים-ישנים **מצורף בקובץ**

שאלות מנחות:

1. כותב מאמר הדעה בעקבות משבר הקורונה טוען "הפערים החברתיים בין קצוות
שונים בחברה הישראלית, היו כאן תמיד". לאלו פערים בחברה הישראלית הוא
מתכוון לדעתך?

2. כותב המאמר טוען "הראשונים להיפגע הם תושבי הפריפריה החברתית והגאוגרפית".
מהי פריפריה חברתית ומהי פריפריה חברתית ומה ההבדל ביניהן?

3. לטענת כותב המאמר: "הטכנולוגיה מגשרת על הפערים החינוכיים אך האם גם על
החברתיים? מה קורה אצל אלה שידם אינה משגת?" מה דעתך על השאלות אותן הוא
מציב?

4. האם המלצתו לפיה חלוקת מחשבים לתלמידים אכן יש בכוחה לצמצם פערים?

5. מהו דור ראשון להשכלה האקדמית ולמה הכוונה בביטוי "לשבור את תקרת
הזכוכית"?

6. מדוע לדעתך כותב המאמר טוען כי רק חברה מלוכדת תוכל להביא לצמצום פערים
בחברה.

7. מהן הסיבות לדעתך שהמשבר הכלכלי חריף יותר בפריפריה?

קטע ב': מיגור האלימות בחברה הערבית- מי האחראי? **מצורף בקובץ**

שאלות מנחות:

1. מדוע כותב המאמר מציין כי הגדרה ברורה של תחומי האחריות בין
הגורמים השונים היא מפתח ליישום תוכנית כוללת לקידום חברה ערבית
בטוחה?

2. מהם לדעתך יחסי משטרה – קהילה ומדוע אמון בין משטרה לקהילה
חשוב?

3. האם לדעתך הטיפול בארגוני הפשיעה בחברה היהודית במדינת ישראל
שונה מאשר הטיפול בארגוני הפשיעה בחברה הערבית במדינת ישראל
ומה לדעתך הסיבות לכך?

4. במאמר משתמש המחבר במושג "נפוטיזם" שמשמעותו: העדפה של בעלי
שררה להעדיף במינויים למשרות קרובי משפחה התופעה היא שלילית
כאשר מדובר במוסדות ציבור – מדוע?

5. מהו משבר הזהות בו נתונה החברה הערבית בישראל?

6. מדוע התפוררות המנהיגות המסורתית-דתית הוא בעיה בחברה
דמוקרטית.

7. בדברי הסיכום במאמר כותב המחבר: "הסולידריות של החברה היהודית
והתמיכה בשכנינו הערבים היא חובה מוסרית וצורך קיומי שיש לעשות
ככל שביכולתנו להביאה ממילים למעשים". בדברים מושמעת ביקורת על
יחסי יהודים-ערבים אזרחי מדינת ישראל מה דעתך?

חלק ג': שאלות

עליכם לענות על שתי שאלות בלבד מתוך 5 השאלות הבאות. בתשובתך התייחס למאמרים רלוונטיים והצג דוגמאות להוכחת דבריך.

1. בכנסת ה-24 שנבחרה ב-6 באפריל 2021, את הקואליציה מרכיבות 8 מפלגות בהן מפלגות ימין, מפלגות מרכז, מפלגות שמאת, ומפלגות ערביות. הממשלה ה-36 שהוקמה לאחר ארבע מערכות בחירות ו"משבר הקורונה" העולמי מוגדרת "ממשלת אחדות". יש הרואים בממשלת אחדות ממשלה המסוגלת להתמודד עם מצבי משבר במדינה, אחרים סבורים כי ממשלות אחדות הן "ממשלות שיתוק" שאינן מסוגלות להתמודד עם מצבי משבר. מה דעתך?
2. פעילות הלוביסטים בכנסת, לדעת רבים, פוגעת בדמוקרטיה הישראלית ומחזקת את קשרי הון-שלטון. כיצד קשרי הון-שלטון פוגעים בדמוקרטיה והאם אתה מסכים עם הדרישה למנוע את פעילותם של לוביסטים (שתדלנים) הפועלים להצגת עמדות הארגונים בשמם הם פועלים בפני חברי הכנסת? **שאלה זו נבחרה**
3. קבוצות בישראל טוענות כי קיימת אפלייה כלפיהם המתבטאת ביחס המשטרה אליהן, בתקציבים המועברים להם, באי השוויון עם קבוצות אחרות בישראל. מגילת העצמאות של מדינת-ישראל קבעה את מחויבותה לשוויון בנוסח הבא: "מדינת ישראל...תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת". האם מדינת ישראל לדעתך מתקדמת לקראת הגשמת מטרה זו? **שאלה זו נבחרה**
4. חברים בממשלות בארץ ובעולם מאשימים את התקשורת בדיווחים שקריים (פייק-ניוז) ללא שהאשמה זו נתמכת בנתונים ובהוכחות. מה דעתך על תפקיד התקשורת בחברה והאם אתה מסכים עם הטענות כלפי התקשורת?
5. בשידורי הטלוויזיה בערוצים השונים פרסומות מסחריות רבות שנועדו להגביר מכירות של מוצרים. תופעה זו גורמת לנטייה לשבץ בדיווחים החדשותיים ידיעות על אירועים שיש סיכוי שתהיה להן צפייה רבה: אירועי אלימות, תאונות, תופעות חריגות, שערוריות, עבירות – המכנה המשותף לידיעות אלה הן היותן ידיעות שליליות. האם אתה מגלה הבדלים בדיווח השלילי כלפי קבוצות חברתיות שונות, יישובים שונים, קהילות שונות?

בהצלחה!