רגולציה: מתיאוריה למעשה – סיכום קורס מלא

רגולציה: מתיאוריה למעשה – סיכום הקורס

תוכן עניינים

מהי רגולציה? 4
תכליתם של הכללים הרגולטוריים והיקף תחולתם 4
השלבים הרגולטוריים 5
השחקנים הרגולטוריים 6
סיכום - הגדרות למושג רגולציה 6
בדרך למדינה הרגולטורית 7
מדינת שומר הלילה 7
הליברליזם המדיני 7
ליברליזם כלכלי ימני ואסכולת ה-Laissez Faire 8
מדינת שומר הלילה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 8
צמיחת המדינה הפוזיטיבית 8
התקופה שבין מלחמות העולם 8
לאחר מלחמת העולם השנייה 8
שינויים בדפוסי ההתערבות של המדינה והתפתחותה של המדינה הרגולטורית 9
סיכום: מהמדינה הליברלית דרך המדינה הפוזיטיבית ועד למדינה הרגולטורית 10
המדינה הרגולטורית מזווית היסטורית 10
המדינה הרגולטורית בארצות הברית 10
הקמתן של סוכנויות רגולטוריות עצמאיות בארצות הברית 11
מדיניות רגולטורית בתקופת המשבר הכלכלי הגדול 11
שינויים במדיניות הרגולטורית בשנים של שגשוג כלכלי 12
המדינה הרגולטורית בבריטניה 12
ניצנים ראשונים למדיניות רגולטורית 12
מדיניות של הלאמות וממשלת מועדון 13
עידן תאצ'ר, הפרטה ורגולציה 13
המדינה הרגולטורית באירופה 13
מאפייני המדינה הרגולטורית 14
הפרטה 14
הקמת סוכנויות רגולטוריות ייעודיות ועצמאיות 14
המאפיינים של סוכנויות רגולטוריות 15
סוכנויות רגולטוריות במדינות שונות ובישראל 15
הסיבות להקמת סוכנויות רגולטוריות עצמאיות 15
אסדרת תחומים שלא הוסדרו קודם לכן 16
שימוש במגוון כלים רגולטוריים 16
פורמליזציה של התהליך המנהלי 17
משפטיזציה של תהליכי קביעת מדיניות 17
תאוריות של אינטרס ציבורי שוקי 18
יסודות התאוריה הכלכלית ויעילות כלכלית 18
כשלי שוק כהצדקה לרגולציה 18
ריכוזיות 18
החצנות שליליות 19
כשלי מידע 19
מוצרים ציבוריים ומשאבים משותפים 19
רנטה כלכלית 20
גריפת ממון וקשיים בתיאום ושיתוף פעולה 20
ביקורות על הניתוח הכלכלי הקלאסי 21
ביקורת של הכלכלה המוסדית החדשה 21
האסכולה הביקורתית של המשפט 21
תאוריות של אינטרס ציבורי ערכי 22
החיפוש אחר מהותו של האינטרס הציבורי 22
גישה פוליטית פרוצדורלית לזיהוי האינטרס הציבורי 23
גישה ערכית-חברתית לזיהוי האינטרס הציבורי 23
רגולציה פטרנליסטית והאינטרס הציבורי, גישות ביקורתיות 24
תאוריה רגולטורית של הכלכלה ההתנהגותית 24
הרציונליות המוגבלת כמודל חלופי למודל הרציונליות 24
עיצוב משטרי רגולציה לאור מציאות של רציונליות מוגבלת 25
תכנון רגולטורי לפי עקרונות הכלכלה ההתנהגותית, מבט ביקורתי 26
תאוריות של אינטרס פרטי 27
תאוריה רגולטורית של בחירה ציבורית 27
הקבוצה החזקה ומאבק קבוצות האינטרס 27
תאוריית השבי 28
מחזור החיים הרגולטורי ויצירת יתרון תחרותי 28
הדלת המסתובבת 29
הרחבת השבי לאכיפה ולאליטות מקצועיות 29
ביקורת על תאוריות של האינטרס הפרטי 29
תאוריות מוסדיות 30
תאוריות מוסדיות: מבוא 30
מוסדיות רציונלית 31
מוסדיות סוציולוגית 31
מוסדיות היסטורית 31
תאוריות מוסדיות ורגולציה 32
רגולציה ופוליטיקה: תאוריה של האצלת סמכות ובעיית המנהל-סוכן 32
תאוריה של האמינות ומחויבות רגולטורית 32
תאוריה של הפצת רגולציה 33
ארגז כלי הרגולציה 34
סיווג הכלים הרגולטוריים 34
סוגי הסטנדרטים 35
רגולציה של ציווי ושליטה (Command and Control) 35
רגולציה שוקית 36
רגולציה באמצעות מידע 37
רגולציה עצמית ומטא-רגולציה 38
יתרונות, חסרונות וראיות אמפיריות 39
הבחירה בכלי רגולציה 39
קריטריונים להערכת כלים רגולטוריים 40
מגבלות השימוש בקריטריונים לבחירה בין כלי רגולציה 41
תסקיר השפעה רגולטורי 42
מהו תסקיר השפעה רגולטורי 42
התפשטות תהליכי הערכת רגולציה 42
מגמות גלובליות 42
מגמות בישראל 43
מודלים שונים לביצוע תסקיר השפעה רגולטורי 43
הסברים תאורטיים לתפקידים שממלאים תהליכי הערכת רגולציה 44
ממצאים אמפיריים על הערכת השפעות הרגולציה 44
מעבר מממשל רגולטורי למשילות רגולטורית 45
נורמות רכות ונורמות קשיחות 45
ההפצה של רגולציה פרטית על-לאומית 46
צורות של רגולציה פרטית על-לאומית 47
רגולציה חכמה 47
רגולציה חכמה: מהי 47
רגולציה חכמה: הסתייגויות וביקורות 49
רגולציה של סיכונים 49
רגולציה של סיכונים: מהי 49
רגולציה של סיכונים: הסתייגויות וביקורות 50
משילות ניסיונית 51
ציות לרגולציה 53
מהו ציות לרגולציה 53
המוטיבציות לציות 54
התאוריה התועלתנית 54
התאוריה הנורמטיבית 54
התאוריה של דחיקה החוצה 55
תאוריות אינטגרטיביות 55
גורמים מוסדיים המשפיעים על המוטיבציות לציות 55
אסטרטגיות ציות ואכיפה 56
שיקול הדעת באכיפה ועקרונות לאכיפה אפקטיבית 56
אסטרטגיה הרתעתית כלכלית 57
אסטרטגיות אכיפה וציות נורמטיביות 58
אסטרטגיה מגיבה 58
כלי אכיפה ועידוד הציות 59
מגוון כלי האכיפה ושכנוע וסיוע 59
קלון 60
התראות, שימועים וקנסות 60
תפיסת רכוש והקפאת רישיונות 61

מהי רגולציה?

קביעת גבולות ברורים למושג רגולציה וניסוח הגדרה מוסכמת לו הם אתגר של ממש. פערים בין תחומי הדעת העוסקים ברגולציה, כמו כלכלה, מדע המדינה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ומשפטים, מקשים על גיבוש הגדרה אחידה, וכך גם הבדלים בתפיסות פוליטיות וכלכליות ביחס למשילות ומסורות מוסדיות שונות בין מדינות. מזווית של משילות ניתן להבחין בין שתי הגדרות קוטביות. הגדרה המאפיינת תפיסה צרה של ממשל מדינתי סמכותי רואה ברגולציה פרויקט ממוקד שהמדינה שולטת בו, נכפה מלמעלה ומלווה בקביעת נורמה, ניטור ואכיפה. הגדרה הנשענת על תפיסת משילות רחבה רואה ברגולציה פרויקט מבוזר, הנשען על שחקנים ציבוריים ופרטיים גם יחד. כדי להבחין בין ההגדרות השונות ניתן להיעזר בשלושה מאפיינים: תכליתם והיקף תחולתם של הכללים הרגולטוריים, השלבים הרגולטוריים, וזהות השחקנים המרכזיים בתהליך.

תכליתם של הכללים הרגולטוריים והיקף תחולתם
ג'יאנדומניקו מיונה, מהחוקרים הבולטים בתחום, הגדיר את מטרתה הנורמטיבית של רגולציה כשיפור יעילות הכלכלה באמצעות תיקון כשלי שוק, כגון מונופולים, מידע אסימטרי והחצנות שליליות. הגדרה זו מעניקה מקום מרכזי לרגולציה כלכלית, הפועלת לקדם את יעילות השוק, ואינה מייחסת חשיבות רבה לכך שרגולציה עשויה לקדם גם מטרות חברתיות החורגות משיקולי יעילות, כגון צדק חלוקתי או זכויות אדם.
פיליפ סלזניק, סוציולוג אמריקני, תפס רגולציה כפעולה שמבצעות רשויות הממשל כדי להבטיח ערכים חברתיים רצויים ולהגן על האינטרס הציבורי. תפיסה זו אינה מגבילה את הרגולציה לספירה הכלכלית, ומכירה גם ברגולציה חברתית, הפועלת לקידום מטרות חברתיות שאינן מבוטאות במושגי יעילות. לפי גישה זו אובייקטים של רגולציה יכולים להיות לא רק פרטים ותאגידים, אלא גם ארגונים במגזר השלישי ואף מוסדות המדינה עצמם.
תיאודור לואי הבחין בין מדיניות הקצאה, מדיניות הקצאה מחדש ומדיניות רגולציה. מדיניות הקצאה מפנה משאב מסוים למטרה מסוימת לטווח קצר, בלי לחולל שינוי מרחיק לכת. מדיניות הקצאה מחדש, הנדירה בדמוקרטיות מערביות, מבקשת לשנות ערכים יסודיים בחברה, ואף לגייס לשם כך את המשפט החוקתי. רגולציה, לדעת לואי, פועלת בטווח בינוני, עוסקת בוויסות היחסים בין שחקנים חברתיים, ואינה נוגעת בהקצאת משאבים או בשסעים החברתיים המרכזיים. שלוש הבחנות אלה מוטלות בספק בפרק. רגולציה עשויה לפעול גם לטווח קצר או ארוך, לרוב יש לה השפעה עקיפה על חלוקת המשאבים בחברה משום שהיא כרוכה בעלויות ציות ופיקוח, ולעיתים היא אף משפיעה במישרין על זכויות יסוד. כך ממחישה זאת רגולציית התכנון והבנייה, שהשפיעה על זכות הקניין ועל תקני החנייה במרכזי ערים.