שימוש במדיה אלקטרונית אינטרקטיבית בקרב הנוער הערבי בישראל והשלכותיו על חיי המשפחה

שימוש במדיה אלקטרונית אינטרקטיבית בקרב הנוער הערבי בישראל והשלכותיו על חיי המשפחה

תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 3
2.1 ערכים מסורתיים ותפישת המשפחה 3
2.1.1 השפעתה של תרבות מסורתית על תפישת המסגרת המשפחתית 3
2.1.2 יחסי הורים - ילדים בתרבויות מסורתיות 5
2.1.3 יחסי הורים - ילדים בהקשר המסורתי בחברה הערבית בישראל 6
2.2 בני נוער והתקשורת האלקטרונית 8
2.2.1 מגמות של שימוש בתקשורת אלקטרונית בגיל ההתבגרות 8
2.2.2 השינויים שמתרחשים אצל בני נוער בתהליך ההתבגרות 11
2.2.3 תקשורת אלקטרונית והתפתחות גופנית, פסיכולוגית, רגשית וחברתית בגיל ההתבגרות 14
2.2.4 התקשורת האלקטרונית ותפישת העולם ותחושת הזהות של בני נוער 17
2.3 התקשורת האלקטרונית והמשפחה הערבית 21
2.3.1 סמכות ומעמד ההורים בחברה הערבית המודרנית 21
2.3.2 השפעת התקשורת האלקטרונית על החברה הערבית בהקשר המשפחתי בישראל כיום 23
2.3.3 השפעת התקשורת האלקטרונית על בני נוער ערבים בהקשר של עבודה סוציאלית 26
3. דיון 29
4. סיכום 33
5. ביבליוגרפיה 35

1. מבוא
העניין בתקשורת האלקטרונית נמצא במגמת עלייה משמעותית מאז שנות ה- 60, ה-70, וה-80 של המאה ה- 20, ובאופן ניכר במיוחד בעשור האחרון ובפרט אצל בני נוער (Ito, Baumer, Bittanti, Cody, Stephenson, Horst, ... & Perkel, 2019)). החל בכניסת הטלוויזיה לתוך בית המשפחה, דרך כניסת המחשב האישי לתוך הבית, ועל אחת כמה וכמה מאז שהאינטרנט הפך להיות כל כך זמין ונגיש לא רק במחשב שבבית או בבית הספר, אלא גם במגוון המכשירים הניידים הקיימים היום, מרבית האנשים ובמיוחד מתבגרים נוטים לבלות זמן פנאי רב מול מסך.
נטייה לשימוש בטכנולוגיה כפעילות הפנאי הראשית, עלולה ליצור פער משמעותי בחברות מסורתיות בין הדור הצעיר (שנוטה להיות מתורגל ומוכר יחסית בשימוש במכשירים האלקטרונים השונים), לבין הדור המבוגר (שנוטה להיות מרוחק ומנותק מעולם המחשבים והמכשירים הניידים, ולאחוז בראיית עולם פשוטה וישירה יותר בכל הנוגע לתקשורת בין - אישית). פער זה איננו רק משנה את יסודות התקשורת בתוך משפחות מסורתיות רבות, אלא עלול לשנות גם את תפישת המשפחה המסורתית, ומתוך כך את מקומם ותפקידם של כל אחד מבני המשפחה.
יש להתייחס לשינויים אלו בעולם התוכן ובמיומנויות החברתיות של בני נוער, אשר משפיעים גם על דפוסי התקשורת של משפחות, גם במסגרות טיפוליות, כמו למשל כאשר משפחה עם בני נוער נמצאת בקשר עם עובד/ת סוציאלי/ת. על מנת להצליח להבין ולטפל בבני נוער ובני משפחתם, על מטפלים ללמוד להבין את ההשפעה שיש לסגנון התקשורת המתפתח בעידן הסמארטפונים על היכולת של מתבגרים להביע את עצמם ולהתחבר לאנשים שסביבם, ועל היכולת של שני הצדדים - ההורים והמתבגרים, לקיים תקשורת הדדית שתאפשר להם לקיים חיי משפחה תקינים ולהבין זה את זה.
היות ובחברה הערבית המבנה התרבותי הוא מסורתי, ההיררכי ופטריארכאלי במהותו, תפישת המשפחה בתרבות זו מייצגת את הערכים האופייניים לתרבויות מסוג זה. על כן, משפחות ערביות נוטות לחנך את ילדיהן לשמר ולהתנהל בכל מעשיהם ובכל תחומי החיים בתוך המסגרת החברתית-תרבותית המסורתית הזו.
לצד המבנה התרבותי הפנימי שלה, האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל למעשה מתקיימת במידה מסוימת כמובלעת תרבותית החיה בתוך קבוצת רוב שמאופיינת כמערבית, חילונית ופתוחה הרבה יותר. בעקבות המפגש בין החברה הערבית לבין תרבות המערב (המיוצגת על ידי הערכים התרבותיים של מדינת ישראל), יש מתח בין האופן שבו המשפחה מנסה לחנך את בני הנוער לבין האופן שבו הם רוצים לחיות את חייהם, וישנה לעיתים מגמה של טשטוש גבולות.
לצד זאת, החברה הערבית סובלת במקרים רבים ממחסור (או מחסור חלקי) של תשתיות בסיסיות, עובדה שמשפיעה באופן משמעותי על אורח החיים של האינדיבידואל מתוך חברה זו. השפעה זו עשויה להתבטא בתחומי החינוך והכלכלה, אך גם בדפוסי פעילויות הפנאי ובתחומי התרבות, היצירה והאמנות.
שאלת המחקר של העבודה היא כיצד משפיעה התקשורת האלקטרונית על בני נוער מהמגזר הערבי בישראל. העבודה תתמקד במיוחד בתקשורת האינטראקטיבית תוך דגש על השימוש במחשב, באינטרנט וברשתות חברתיות, בהקשר של הפער בין ההתקדמות הטכנולוגית פורצת הגבולות המאפיינת את תקופתנו והמסורתיות של החברה הערבית.