תופעת האלימות בין אחאים- סוגי האלימות והשלכותיהן

אלימות בין אחאים
מרצה:

מגיש:

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 4
יחסי אחאים 4
תיאוריית המערכת המשפחתית 6
אלימות בין אחאים 7
אלימות פסיכולוגית 7
אלימות פיסית 8
אלימות מינית בין אחאים 9
השפעות והשלכות אלימות בין אחאים 10
גילויי עריות בין אחאים 11
מאפיינים (המשפחה, הפוגע והקורבן) 11
טיפול במצבי גילוי עריות בקרב אחאים 12
סיכום 14
דיון 15
ביבליוגרפיה 17
נספחים 19

תקציר
בעבודה הנוכחית בחנתי תופעת האלימות בין אחאים כחלק מהנושא הכללי של יחסי אחאים. תופעת האלימות בין אחאים, כמו כל אלימות אחרת, נחלקת לשלושה סוגים: פיסית, פסיכולוגית ומינית. השלכותיהן של אחד מהסוגים זהות בחלקן ושונות בחלקן.
מהסקירה שערכתי בעבודה נמצא כי משפחות בהן מתקיימת אלימות בין אחאים וספציפית גילוי עריות (אלימות מינית), ישנה איזשהי תבנית, דפוס, שקיים במשפחה כבר בעבר ואולי אף נקשר לעבריהם ומשפחותיהם של ההורים. כך, עבריינים של גילויי עריות הם לרוב קורבנות בשלב מוקדם יותר בחייהם של התעללות מסוג מסוים. מבנה משפחתי לא נורמטיבי – חוסר גבולות, חוסר תשומת לב של ההורים – מהווה קרקע פורייה לאותה אלימות.
בחלקה האחרון של האחרון ישנן מסקנות והמלצות בהתאם לנקודות שעלו בעבודה. ההמלצה העיקרית היא טיפול מוסדר ובהסכמה של המשפחה כולה, באמצעות מטפל מוסמך (לערב פחות את הרשויות). כמו כן, חשוב לדאוג למסגרת משקמת לעבריין שביצע את העבירה, על מנת למנוע מההתנהגות להפוך לפתולוגית. הקורבן עצמו מוכרח לקבל טיפול נפשי צמוד וממושך על מנת להקטין את מימדי ההתעללות.

מבוא
תופעת האחאים היא תופעה רווחת בעולם, כאשר ברוב המדינות ממוצע הילדים למשפחה הוא יותר מילד אחד. כלומר, כמעט כולנו מכירים את החיים בחברת אחאים – לגדול עם אחאים (גדולים או קטנים, בנים או בנות) ולפתח איתם מערכות יחסים מסוימות. האחאים מסמלים עבור רבים מאיתנו את תקופת הילדות, אז בילינו יחדיו שעות רבות. בעוד חלק יעידו כי אחיהם הם חבריהם הטובים ביותר, ישנם מקרים בהם ההפך הוא הנכון או שפשוט אותם יחסים קרובים שהיו במהלך הילדות לא נשמרו בתקופות מאוחרות יותר בחיים (Hardy, 2001).
למרות שהתופעה רווחת כל כך והיא נושא של ספרים וסרטים רבים, אין מחקרים רבים שעוסקים בה; למעשה, מבין כל מערכות היחסים במסגרת המשפחתית, היא הכי פחות נחקרת (אדר-בוניס, 2007; Hardy, 2001 ;Button & Gealt, 2010). מחקרים שכן בחרו לעסוק בנושא התמקדו במערכות היחסים הנוצרות בין אחאים, דומיננטיות האחאים במשפחה לפי מקומם בסדר הכרונולוגי והתפקיד שכל אחד מהם ממלא. בין היתר נמצא כי ההבדלים בתפיסת מערכת יחסים זו קשורים בין היתר בחברה/ תרבות בה גדלים הילדים; תרבויות לא מתועשות למשל, שמות דגש על האח הבכור ומעמדו הבכיר בקרב הילדים. כך גם הילדים הצעירים יותר נוהגים בהתאם (אדר-בוניס, 2007).
אלימות פיסית ומינית בקרב אחאים הן תופעות רווחות, למרות המחקר המועט שנעשה. לרוב, אלימות פיסית בין אחאים היא קלה ולכן לא נלקחת ברצינות (Eriksen & Jensen, 2006). אלימות מינית היא בעייתית יותר בגלל רגישות הנושא. ברגע שגולשת האלימות המינית לפסים של כפיה וחורגת מהגבולות התמימים, היא עלולה להשפיע באופן חמור ביותר וארוך טווח על הקורבנות (Hardy, 2001). מקומם של ההורים, במקרה זה, הוא להיות ערניים להיתכנות של תופעה זו בביתם, ומניעתה במידת הצורך (DiGiorgio-Miller, 1998).
בעבודה הנוכחית בחרתי להתמקד ביחסי אחאים, וספציפית בסוגים של אלימות בין אחאים, על מנת להבין לעומק את התופעה, על כל סוגיה. מהמחקרים שנעשו בנושא, ניתן להסיק מסקנות ברורות על השפעות האלימות על הקורבנות (האחים ה"חלשים") ומתוך כך, להפיק לקחים והמלצות, אותן פירטתי בפרק הדיון.