תחרות בלתי הוגנת של בעל מונופולין – רכישת חברות לשם יצירת קונגלומרט – דיון משפטי וביקורתי

תחרות בלתי הוגנת של בעל מונופולין – רכישת חברות לשם יצירת קונגלומרט – דיון משפטי וביקורתי

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2. מסגרת תיאורטית 4
2.1. מונופולין – רקע, הגדרות בחוק 4
2.2. מיזוג קונגלומרטי 5
2.3. ההסדר המשפטי ביצירת קונגלומרט 7
2.4. המניע וההשפעה ביצירת הקונגלומרט 10
2.5. תפקיד הרגולטור במיזוגים קונגלומרטים 11
2.6. גישות במשפט הבינלאומי ליצירת קונגלומרטים 14
3. ביקורת 17
4. הצגת רפורמה/פתרונן של הבעיות 18
5. מסקנה וסיכום 19
6. ביבליוגרפיה 21

מבוא
פירמה או תאגיד קונגלומרטי, נחשבת לקבוצה של פירמות, אשר נמצאות באחזקה משותפת או קבוצה של חברות הכוללות אחזקות צולבות, המעורבים בשווקי מוצר שונים. ההגדרות המשפטיות, מגדירות שני קונגלומרטים עיקריים: הקבוצה הראשונה היא פירמות המשתייכות לקבוצה קונגלומרטית ואשר עוסקות במספר תעשיות נבדלות, כלומר מדובר בקונגלומרט, שהוא כאמור קבוצת פירמות המורכבת מחברות בעלות תחומי עיסוק לא קשורים, ואילו הקבוצה השנייה היא קבוצה קונגלומרטית, המקיימת אינטגרציה אנכית (vertical integration), כלומר היא כוללת שרשרת בעלות של מספר פירמות העוסקות כל אחת בנפרד, בשלב אחר ביצור של אותו מוצר או שירות סופי.
בשונה מאשר מיזוגים אנכיים או מיזוגים אופקיים, הרי שמיזוג קונגלומרטי, נחשב לסוג אחר וחריג של מיזוגים, ועל כן, ההתייחסות אליו היא גם אחרת. קונגלומרט, היא למעשה קבוצה של חברות המעורבת בשווקים שונים בשוק, הנמצאת באחזקה משותפת או נמצאת בבעלות של אחזקות צולבות. חוק התחרות הכלכלית שחוקק בשנת 1988 ועוד לפניו, חוק ההגבלים העסקיים שחוקק בשנת 1959, כלל לא עסקו במיזוגים קונגלומרטים, כאשר פרק המיזוגים הוכנס רק בשנת 1988 בחוק ההגבלים החדש.
אחד החששות העיקרים אצל הגורמים העוסקים באכיפה כמו הממונה על ההגבלים העסקיים, הוא שהקונגלומרטים עלולים ליצור השפעה שלילית על המשק, להוביל לפגיעה בתחרות ובסופו של דבר גם להשפיע באופן שלילי על כיסי הצרכנים. לתחרות העסקית יש לא מעט יתרונות, אחד מהם למשל קשור למה שמכונה צדק חלוקתי, כלומר העדר תחרות באספקתם של מוצרים או שירותים בין הפירמות, גורמת להעברה של עושר מציבור הצרכנים אל הפירמות, כך שעידוד התחרות עלול להקטין את ההעברת העושר בחברה כולה. יתרון נוסף קשור גם לשיקולים של ייצור שירותים לטווח הארוך כאשר תחרות מעודדת כניסה של מתחרים נוספים, התרחבות פירמות קיימות ובעיקר מובילה ליעילות של השוק.
יחד עם זאת, הדעות בעניין מיזוג קונגלומרטי חלוקות. במספר מקרים, מנה הממונה מיזוגים בין חברות כאשר אלו נחשבו לקונגלומרטים, כמו לדוגמה בפרשת יורקום שבה רצתה חברת בזק להעמיק את החזקתה בחברת הטלוויזיה בלווין yes בעוד הממונה על ההגבלים העסקיים התנגד לכך. גם בפרשת תנובה שבה רצתה החברה למזג לתוך הקונגלומרט משחטת בשר, הרי שאז קמה התנגדות בקרב הממונה על ההגבלים העסקיים, מכיוון שתנובה היא מונופולין וכי המיזוג עלול לפגוע עוד יותר בתחרות החופשית ובצרכנים.

באשר לשאלות המשפטיות, הרי שמעבר על החקיקה הקיימת, בעיקר על חוק התחרות הכלכלית מראה כי לא קיימת כל התייחסות באופן ישיר למיזוגים קונגלומרטים בדין הישראלי. בנוסף, גם לא קיימת כל התייחסות אחת השאלות היא מדוע אין התייחסות כזו, בעיקר לנוכח הריכוזיות הרבה במשק הישראלי והניסיון להילחם בריכוזיות זו. ההסדרים המשפטיים הקיימים כיום, מתבססים על מבחנים שונים שקבעו בית הדין להגבלים עסקיים ובתי המשפט, בעיקר בית המשפט העליון. יחד עם זאת, ההסדרים המשפטיים בחוק עוסקים במיזוגים אופקיים ואנכיים, כאמור ללא כל אזכור למיזוג קונגלומרטי. את האזכור היחידי ניתן למצוא בחוק הבנקאות, אמנם לא באופן מפורש אך הוא בכל זאת מגדיר בצורה מסוימת את הקונגלומרטים.
העבודה הנוכחית בוחנות את סוגיית המיזוגים הקונגלומרטים בהקשר של מונופולין, וההשפעות המשפטיות והכלכליות של מיזוג שכזה.