תיווך בקריאת ספרים בגיל הרך על ידי הגננת

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 4
תיווך בגיל הרך 4
תיווך – רקע והגדרה 4
תיווך בגיל הרך 4
חשיבות התיווך 5
תיווך בקריאת ספרים בגן הילדים 6
מתודולוגיה 8
שיטת המחקר 8
אוכלוסיית המחקר 8
כלי המחקר 8
הליך המחקר 8
ממצאים 9
דיון ומסקנות 13
ביבליוגרפיה 15
נספחים 17

תקציר
עבודה מחקרית זו עסקה בחשיבות התיווך של הגננת בקריאת ספרים עבור ילדים בגיל הרך. המחקר הנוכחי הוא מחקר איכותני תיאורי הכולל שימוש בתצפיות. התצפיות נערכו בגן XXX וכללו 9 מפגשים שונים. כלל התצפיות תומללו ונותחו באמצעות תמות מרכזיות.
ממצאי המחקר העלו, כי בדיאלוג אשר נוצר בין הגננת המשמשת כמתווך, לבין הילדים, מתקיים גם תהליך של הקשבה ושאילת שאלות של הילדים ואשר באמצעותם ניתן לסייע לילדים הצעירים להפוך למספר הסיפור. יתר על כן, הדיאלוג הוא גם הכרחי להתפתחות הילד היות ואף אחד לא יכול ללמוד לקרוא רק על ידי כך שהוא מקשיב למישהו אחד קורא.
ממצאי המחקר עולה גם, כי תיווך של מבוגר בין היתר גם תיווך של הגננת בגן, הוא הכרחי לצורך תמיכה בקשב, פיענוח הטקסט המילולי של הסיפור, ארגון האינטגרציה וכן פרשנויות שונות שעולות מעיון וקריאה בספר וצפייה באיורים/תמונות. על כן, אחד התפקידים המרכזיים של הגננת הוא להפגיש את הילדים עם ספרים מגוונים בתחומי העניין של ילדיהם וצרכיהם, לבנות עבורם סביבה חינוכית שמעודדת עניין בספרים כמו עיון ודיון בהם וכן לבנות דרכי עבודה לדיון והתעמקות דרך הפעלת קבוצות. התיווך של הגננת הוא כאמור גורם חשוב ומשמעותי להפקת מלוא התועלת של הילדים מהסיפור.

מבוא
אחת האינטראקציות החשובות ביותר עבור פעוטות וילדים בגיל הרך, היא האינטראקציה שבין המבוגר לבין הילד המובלים לסוג של גירוי ושמטרתם היא להוביל להגמשה שכלית. האינטראקציה הזו מכונה גם "תיווך". "תיווך" (mediation), מוגדר כהתנהגות הוראתית שמתבססת על הרצון של מבוגר, בין אם הורה או מחנך, להעביר לילד הרך דבר מידע או מסר כלשהו, למקד את תשומת לבו, להסביר לו, להבהיר לו קשרים, לשתפו בחוויות רגשיות ולעוררו לפתח ערכים, נטיות פעולה והשקפת עולם (קליין, 2008). מחקרים שונים מצביעים על כך, שלפעולת התיווך שמתקיימת בין מבוגר לבין ילד, יש פוטנציאל להשפיע על הילד. כך למשל, התנהגותו החברתית של הילד בגיל הרך נבנית בעיקר על יסוד אינטראקציות חברתיות ומתרחשת כאשר מבוגרים הורים, מורים ומטפלים נענים ומגיבים לביטויי רגש של הילד, מיישמים אותם כלומר קוראים להם בשמם ומשוחחים עליהם עם הילד (קליין, 2008).
מחקרים שונים שעסקו בהשפעות של התיווך על הילד מצאו, כי תיווך הורי לדוגמה, יכול להשפיע באופן חיובי על האוריינות, כמו ספרים, כתיבה משותפת, שיחות משפחתיות, משחקי חריזה ואותיות ועוד. יתר על כן, המחקר בתחום מצביע על כך, כי כמות השיח ומידת המעורבות של הורים עם ילדיהם בשיחות, נמצאו כמרכזיים בהתפתחות אוצר המילים של ילדיהם. נמצא שהורים שמדברים עם ילדיהם בשפה עשירה יותר, מעודדים ומשתפים אותם בשיח רחב ומגוון הכולל מילים פחות שכיחות תורמים לרמת השפה ואוצר המילים העתידי של ילדיהם (Rollins & Snow, 1998, Weizman & Snow, 2001; In: Goldberg, 2016). המחקר הנוכחי עוסק בסוגיית התיווך בקריאת ספרים בגיל הרך על ידי הגננת.
מהמחקר עולה, כי למשל קריאה שיתופית של ספרים תורמת לקידום יכולת ההבנה המנטלית והרגשית-חברתית של ילדים צעירים, הן בזכות המונחים וההיבטים המנטליים הנכללים בספר עצמו והן בזכות השיח המתפתח בין המבוגר לילד בעקבות קריאת הספר (סמדג'ה, זיו וארם, 2013). בנוסף, גם לקריאה חוזרת של ספרים באופן קבוצתי היא חשובה ומשמעותית להתפתחות הרגשית, החברתית, השפתית, האוריינית והקוגניטיבית של הילדים. אלה יתרמו בתורם לבניית עולם פנימי עשיר אצל הילדים כבר מהגיל הרך ויש הטוענים שאיכות האינטראקציה בעת הקריאה היא זו שעשויה להביא לתוצאות חיוביות (Meyer et al., 2014; In: Zucker et al., 2012).
החשיבות של המחקר הנוכחי היא בזה שהוא שופך אור על חשיבות התיווך של הגננת אל מול הילד, בעיקר כאשר חלק מהפעילות בגן הילדים היא בהקראת ספרים. כפי שנוכחנו לדעת, לקריאת ספרים יש ערך רב מאוד על האוריינות של הילדים בגיל הרך, ולמעשה הגננת יכולה לשמש ככלי תיווך בין הספר לבין הילד. תפקידה של הגננת הוא כאמור לתווך בין הספר שהיא מקריאה, לבין הילד ופכי שנראה, היא משפיעה על תחומים רבים, בין היתר ההתפתחות החברתית, יכולת הסקת המסקנות, תיאור האירועים והתמונות, פיתוח האוריינות ועוד.