תפיסות של אמהות לגבי החזרה אל שוק העבודה לאחר הלידה

אימהות בשוק העבודה

מגישה:

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 5
מגדר - הגדרה 5
הורות וקריירה 5
יציאת נשים לשוק העבודה 7
שילוב אימהות בשוק העבודה 8
אפליית נשים בשוק העבודה 8
שיטה 11
אוכלוסיית המחקר 11
כלי המחקר 11
הליך המחקר 11
אתיקה 12
תוצאות 13
דיון ומסקנות 17
ביבליוגרפיה 19

תקציר
עבור אימהות, ההשתלבות המחודשת בעבודה מהולה בקשיים רבים, בעיקר לנוכח הרצון שלהן לשלב בין העבודה לבין המשפחה, כמו גם לנסות לרצות את המעסיק ולשמור על מקום העבודה לאורך זמן. עבודה זו עסקה בתפיסת האימהות את החזרה אל שוק העבודה.
במחקר הנוכחי השתתפו חמש אימהות אשר ניסו להשתלב בשוק העבודה לאחר שהפכו להיות אימהות.
מממצאי המחקר עולה, כי קיימות שתי תמות מרכזיות אשר עוסקות בתפיסת האימהות בחזרה אל שוק העבודה: 1. הצורך להצהיר על כוונות ותוכניות עתידיות מול מעסיק פוטנציאלי; 2. 'אימהות' כמשפיעה על כניסה לשוק העבודה ועל הקריירה
ממצאי המחקר העלו, כי עבור כלל האימהות, העובדה שהן אימהות, היוותה מכשול משמעותי בניסיון לחזור ולהשתלב בשוק העבודה. חלקן נאלצו להסתיר בקורות החיים את העובדה שהן אימהות, חלקן נדרשו לענות על שאלות לא ראויות או לא חוקיות וחלקן אף נאלצו לספק תשובות שלאו דווקא הן נכונות כמו למשל סידור לילדים, יכולת לקבל עזרה מהסביבה הקרובה ועוד. ממצאי המחקר העלו גם, כי אימהות אשר מנסות להשתלב בחזרה אל תוך שוק העבודה, מתקשות למצוא משרה מתאימה גם אם הן מוכנות לפתח קריירה מחודשת, בעיקר לאור העובדה שהמעסיק לא רואה באימא כמי שבאמת רוצה לעבוד משרה מלאה ולהתמיד במשרתה. יתר על כן, הממצאים הראו כי אימהות שמחפשות להשתלב ב'משרת אם', הרי שגם בעניין זה הגמישות היא חלקית. אמנם יש לא מעט משרות אם בשוק, אבל אלו מוגבלות ביותר למקצועות מאוד ספציפיים, כך שאם לדוגמה אימא בעלת מקצוע חופשי מעוניינת להשתלב במשרת אם, הרי שאז יהיה לה קשה מאוד לעשות זאת.

מבוא
היכולת לשלב בין קריירה לבין אימהות, נחשבת למאתגרת במיוחד, בעיקר לאור הקשיים שחוות אימהות אשר מעוניינת לשלב בין עבודה לבין אימהות (Herman & Lewis, 2012). חוקרים שונים העוסקים בסוגיית האי שוויון המגדרי הקיים בתחום התעסוקה סבורים בין היתר, כי הקושי העיקרי בשילובם השוויוני של נשים בשוק העבודה, טמון גם בקושי של האימהות לשלב בין צורכי העבודה ובין צרכי המשפחה. התפיסה הרווחת היא, שעל מנת להגביר את השוויון המגדרי בתעסוקה, קיים צורך במדיניות המצמצמת את הקונפליקט בין צורכי העבודה לבין צורכי המשפחה תוך שהיא מאפשרת גם לגברים וגם לנשים, לשלב בין השניים (מזרחי-סימון, 2015).
סוגיית השילוב שבין הורות לבין עבודה מעלה את אחד הקונפליקטים המדוברים ביותר של המאה הנוכחית, קונפליקט 'עבודה-משפחה'. קונפליקט 'עבודה-משפחה' עוסק למעשה בשני תפקידים שונים שאדם נידרש לבצעם. הקונפליקט נובע כתוצאה מכך שדרישותיו של תפקיד בתחום העבודה מתנגשות עם דרישות התפקיד בתחום המשפחה. יתר על כן, ישנם גם לחצים אשר אינם מאוזנים כבעל תפקיד בתחום העבודה (Kahn et al., 1964; בתוך: ארנון-לרנר וברנט, 2015). חוקרים שונים רואים הן בעבודה והן במשפחה, שתי מערכות תפקידים עם ציפיות ודרישות שונות. על פי תפיסת החוקרים, הקונפליקט נוצר כאשר דרישות מערכת אחת סותרות את דרישות המערכת השנייה. הקונפליקט בין עבודה לבין המשפחה חשוב עבור ארגונים ויחידים משום שיש לו השלכות שליליות. דוגמה לכך, ניתן לראות בקונפליקט בין עבודה ומשפחה קשור לגידול בהיעדרות, גידול בתחלופה, ירידה בביצועים והתדרדרות בבריאות מנטלית ופיזית כאחד. מנגד, הקונפליקט קשור לרצון לקדם את יכולת ההורה לשמור על רווחת הילד, לתמוך בהתפתחותו הרגשית-חברתית-קוגניטיבית ובריאותית של הילד (ארנון-לרנר וברנט, 2015).
למרות העבודה שהמין הנשי היווה מאז ומעולם לפחות מחצית מכלל המין האנושי, נשים הודרו באופן קבוע מההיסטוריוגרפיה, אשר לרוב סופרה בקולם של הגברים ועל ידיהם. גם חוקי העבודה השונים, הנחשבים לשוויוניים, בדומה לחוקים שחוקקו בישראל, והמאפשרים לנשים, אימהות לילדים, לצאת מוקדם יותר מהעבודה, לא באמת היטיבו עמן, אלא הובילו לתוצאה הפוכה. העובדה שנשים עוזבות מוקדם את מקום עבודתן, תרם לכך שהן יופלו יותר במקום עבודתן בעיקר כאשר מדובר בעובדות שהן אימהות. כלומר, כאשר אישה רצה לאסוף את ילדיה מהגן, הרי שעמיתיה ממשיכים לעבוד בעוד שהיא מפסידה או מפחיתה באופן ניכר את האפשרות שלה להתקדם במקום עבודתה, בניגוד לגברים (זמיר, 2002).
בשונה ממדינות מערביות אחרות, במדינת ישראל שאלת הילודה והאימהות אינה נתפסת כעניין לבחירה של ממש. רוב הנשים אינן עוסקות בשאלה האם ללדת ילדים אלא בשאלה כיצד ניתן לשלב עבודה וילדים. יתר על כך, גם שאלת העבודה אינה עומדת על הפרק מכיוון שמצבן הכלכלי של רוב המשפחות בישראל אינו מאפשר לנשים שלא לצאת לעבודה מחוץ לבית. על אף השתלבותן של יותר ויותר נשים בשוק העבודה, התפיסה החברתית המקובלת בישראל, עדיין מטילה את האחריות לטיפול בבית ובבני המשפחה על האישה. האישה שנדרשת לשלב בין שני העולמות נתקלת בבעיה, מכיוון ששוק העבודה אינו מתאים לדרישות הביתיות, ולרוב שאלת תרומתו של העובד לארגון נבחנת לא על פי יעילותו ותפוקתו בפועל, אלא על פי זמינותו למקום העבודה ונוכחותו בו. לפיכך גברים אשר פנויים לשהות במקום העבודה שעות ארוכות יותר יתוגמלו (אם בשכרם ואם בקידומם) יותר מנשים, הנאלצות להיעדר ממקום העבודה כדי לטפל בבית ובבני המשפחה (בוקסבאום, דגן, דיאב ואברמוביץ', 2008).
בחברה הישראלית, כמו במרבית החברות המערביות, מהווה המגדר מרכיב מרכזי בריבוד ובאי-השוויון הניכר במרבית תחומי החיים. נכון יהיה לומר, כי היחס המגדרי בחברה המערבית בכלל והישראלית בפרט, אינו קבוע. בתחומי חיים שונים, ובמיוחד בכל מה שקשור לצד המשפטי, הולכת ומתעצמת התודעה המגדרית ומתבטאת בין היתר גם בחקיקה, המקפידה ולעתים אפילו מחייבת את השוויון מגדרי. יחד עם זאת, ישנם תחומים רבים, ביניהם תחומי התרבות, התקשורת, שוק העבודה, מבנה המדינה ואף תחומים במשפט עצמו, ניכר כי קיים היעדר משמעותי של שוויון בין גברים לבין נשים (ששון-לוי ובנימין, 2012).
לכן, עבור אימהות, ההשתלבות המחודשת בעבודה מהולה בקשיים רבים, בעיקר לנוכח הרצון שלהן לשלב בין העבודה לבין המשפחה, כמו גם לנסות לרצות את המעסיק ולשמור על מקום העבודה לאורך זמן. עבודה זו עוסקת בתפיסת האימהות את החזרה אל שוק העבודה. העבודה מחולקת לשני חלקים מרכזיים: החלק הראשון, כולל סקירת ספרות רחבה הסוקרת מחקרים בתחום הורות וקריירה, יציאתן של נשים אל שוק העבודה, השתלבות אימהות בשוק העבודה לנוכח הקשיים המרובים והקונפליקטים ואפליית נשים בשוק העבודה, בעיקר בסוגיית הקבלה לעבודה והיכולת להחזיק במשרה לצד המחויבויות המשפחתיות. החלק השני של העובדה, הוא מחקר איכותני, הכולל ראיונות שמהן נגזרו תמות מרכזיות.