מבוא 1
הספרות ההיסטורית מתארת מסגרת ביטוחית שנשחקה מבפנים 2
הזיקה התעסוקתית ודמי הביטוח מציגים את הטיעון הביטוחי בחוזקו 2
הזכות לקיום בכבוד העבירה את מרכז הכובד מביטוח לחלוקה מחדש 3
המשפט העברי מוצע בספרות כמשאב פרשני לפיתוח הזכות 3
מבחני ההכנסה והאכיפה חושפים גבול נזיל בין ביטוח לסעד 4
הספרות מעבירה את הדיון מן הזכאות אל נגישותה בפועל 5
מעמדן של קבוצות מחוץ לשוק העבודה הוא מקום ההכרעה בין הדגמים 5
סיכום 6
רשימת מקורות 6
מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל נשענת בעיקרה על חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, המאגד ענפי ביטוח נפרדים ולצדם גמלאות שאינן ביטוחיות. הספרות העוסקת בו נעה בין ניתוח משפטי דוקטרינרי של תנאי זכאות ובין חקר מדיניות חברתית הבוחן את פעולתו בפועל של המוסד לביטוח לאומי, ובשנים האחרונות התגבש בה תחום מחקר נפרד העוסק במיצוין של זכויות חברתיות. עיון מכונן בתחום, הפורש אותו על פני שלושה כרכים, מציג את הביטחון הסוציאלי כמערך נורמטיבי שלם שיש לו עקרונות משלו, ולא כאוסף מקרי של הסדרי גמלאות שנצטברו זה על גב זה. במקביל הכניסה הפסיקה החוקתית אל הדיון את הזכות לקיום בכבוד כאמת מידה לביקורת על היקפן של גמלאות, וזאת בהקשר של קיצוץ בגמלת הבטחת הכנסה. סקירה זו מראה כי הספרות חלוקה בשאלה אם המערכת היא ביטוח הדדי הנשען על דמי ביטוח ועל זיקה תעסוקתית או מנגנון לחלוקה מחדש ולהבטחת קיום בכבוד, ומן ההכרעה בין שתי התפיסות נגזרות שאלות מעשיות של מבחני הכנסה, היקף הזכאות ומעמדן של קבוצות הנמצאות מחוץ לשוק העבודה.
