הזכות לפרטיות והגנת השם הטוב – הדין הישראלי והמשפט המשווה

הזכות לפרטיות והגנת השם הטוב

תוכן עניינים
מבוא 2
סקירת ספרות 4
הזכות לפרטיות 4
הזכות לשם טוב 6
היקף ההגנה על הפרטיות 8
היקף ההגנה על השם הטוב 10
הזכות לפרטיות וההגנה על השם הטוב – ראיית החוק 11
הזכות לפרטיות ולשם הטוב - משפט משווה 15
דיון וביקורת 19
סיכום 21
ביבליוגרפיה 23

מבוא
הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב, הן "זכויות אחיות". מקורן ומסגרתן בכבוד האדם. אך יחד עם זאת, כל אחת מהזכויות, יועדה להגן על אינטרסים שונים ולתחולה על התנהגויות אנושיות שונות, גם אם קיימת חפיפה כלשהי ברציונל שלהן ובחלק מההגונות החלות עליהן מכוח החוק ומכוח הפסיקה .
הזכות לפרטיות נחשבת לאחת מזכויות האדם החשובות ביותר בישראל. המהפכה החוקתית וחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקנה לזכות זו, מעמד חוקתי על חוקי . על היבטיה של הזכות לפרטיות כתב השופט גרוניס: "שתי פנים לה לזכות הפרטיות ... הפן האחד שניתן למצוא את מקורו בכבוד האדם, הינו "זכותו של אדם לנהל את אורח החיים שבו הוא חפץ בדל"ת אמות ביתו, בלא הפרעה מבחוץ" ... אין להגביל אמירה זו להיבט הפיזי של הבית. יש להבינה בצורה רחבה יותר, באופן מטאפורי, ברוח הביטוי שטבעו וורן וברנדייס "the right to be left alone" ... הפן האחר עוסק בחשש מפני כוחה העודף של המדינה, שתרכז בידיה מידע רב לגבי אזרחים ותושבים ותעשה שימוש לרעה באותו מידע" .
מנגד, מידע פרטי הוא בעל ערך רב, לרבות ערך כלכלי, לכן לחברות ולגופים מסחריים קיים אינטרס ברור באיסופו ובשמירתו במאגרי מידע. לצד החברות המסחריות, גם רשויות המדינה, מחזיקות מידע רב על בני אדם, הנודע לכל היבטי חייהם, וקיים חשש שייעשה בו שימוש שלא למטרה שלשמה הוסמכו הרשויות השונות לאספו. השימוש במידע זה, עלול לסכן, בעצם קיומו, את הפרטיות של פרטים רבים בחברה .
לצד הזכות לפרטיות, מונחת גם הזכות לשם הטוב, שעד לחקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עיקר השיח המשפטי בעניין זכות זו, נסב על הפרשנות של חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. הזכות לשם הטוב, אינה זכות קבועה כזכות חוקתית עצמאית, גם לא בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אולם במשך השנים, בחר בית המשפט העליון, להתייחס באופן ספציפי לזכות לשם הטוב ולהגנה על זכות זו, כמו בפרשת אבי יצחק , ובפרשות נוספות. היעדר חקיקה עצמאית, הוביל לקביעות חשובות של בתי המשפט בכל הנוגע לזכות לשם טוב, כפי שהתבטא השופט דנציגר בפרשת בן נתן , כי "ההצדקה המרכזית להגנה על השם הטוב נובעת מהקשר ההדוק בין השם הטוב של אדם לבין זכותו לכבוד...".
עבודה זו, עוסקת בזכות לפרטיות והזכות לשם הטוב, תוך בחינת הקשר של שתי זכויות יסוד אלו. עבודה זו סוקרת גם את תפיסת המחוקק ותפיסת בית המשפט לעובדה, כי זכויות אלו מתבססות על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנוסף, סוקרת עבודה זו את תפיסת זכויות אלו במערכות משפט זרות.