מבוא 1
פערי ההישגים הצטמצמו וההפרדה בבחירת המסלול נותרה על מכונה 2
ההסבר מבוסס היכולת והיתרון היחסי מסביר פחות משנדמה 2
תפיסת המסוגלות העצמית, ולא היכולת הנמדדת, מכוונת את הבחירה 3
ציפיות מורים הופכות סטריאוטיפ מופנם לנתיב מוסדי 4
גבולות ההתערבות באמצעות דמויות מופת 5
נורמות מגדריות ודימוי התחום קודמים לבחירה ומתחזקים עם הפיתוח הכלכלי 5
פרדוקס השוויון המגדרי כמקרה מבחן 6
ארכיטקטורת הבחירה המוסדית מתמשכת אל שוק העבודה 6
סיכום 8
רשימת מקורות 8
נשים עקפו את הגברים בהשכלה הפורמלית במרבית החברות המפותחות, ואף על פי כן ההפרדה המגדרית בין תחומי הלימוד נותרה יציבה: בארצות הברית צומצמה ההפרדה בין תחומי הלימוד בחדות בשנות השבעים והשמונים, ומאז כמעט שלא השתנתה, בעוד שיעורי התעסוקה של נשים ופער השכר התקדמו בקצב שהואט אף הוא (England et al., 2020). הפרדה זו אינה תופעת שארית, משום שבחירת תחום הלימוד מסבירה חלק מרכזי מאי השוויון המגדרי המתמשך בשוק העבודה דווקא לאחר שהפער בכמות ההשכלה נסגר (Barone & Assirelli, 2020). במבט בין-לאומי התמונה מתחדדת, שכן הסיווג המגדרי של תחומי לימוד חזק יותר, ולא חלש יותר, בהקשרים מפותחים כלכלית (Charles & Bradley, 2009). הספרות העוסקת בהסללה מגדרית מתארת אפוא שתי מערכות הסבר מתחרות: אחת הממקמת את ההפרדה בהעדפותיה ובבחירתה של התלמידה, ואחת הממקמת אותה במבנה המוסדי והתרבותי המכוון את הבחירה, והמחלוקת ביניהן נוגעת בראש ובראשונה למשקל שיש לייחס להישגים לימודיים (Cimpian et al., 2020). סקירה זו טוענת כי מכיוון שפערי ההישגים בין המינים הצטמצמו בלי שההפרדה בבחירת המסלול הצטמצמה עמם, איבד ההסבר מבוסס ההישגים מכוחו בספרות, וההסבר התרבותי והמוסדי תופס את מקומו.
