עבודת סמינריון בתרבות פוליטית
2024
מבוא 1
רקע היסטורי ביחסי רוסיה ואוקראינה 3
הפלישה ב-2022 והקשריה הגיאופוליטיים 4
סקירת ספרות תיאורטית 6
ריאליזם 6
ליברליזם 7
קונסטרוקטיביזם 8
נרטיבים של זהות היסטורית ותרבותית 8
תפיסת הזהות הרוסית והנרטיב של "העולם הרוסי" 9
נורמות בינלאומיות והבניית איומים 9
סיכום הגישה הקונסטרוקטיביסטית 9
תיאוריית המשחקים 10
מרקסיזם 10
תיאוריות של אימפריאליזם 11
סיכום סקירת הספרות 11
מתודולוגיה 12
גישת המחקר 12
איסוף נתונים 12
ניתוח הנתונים 13
מגבלות המחקר 13
מסגרת הזמן 14
סיכום המתודולוגיה 14
ניתוח הפלישה לאור התיאוריות 15
הפרספקטיבה הריאליסטית 15
מאזן כוחות ואינטרסים לאומיים 15
ביטחון והרתעה 15
מניעים כלכליים ואסטרטגיים 16
הפרספקטיבה הליברלית 16
תפקיד המוסדות הבינלאומיים 17
השפעת הדמוקרטיה והכלכלה 17
הפרספקטיבה הקונסטרוקטיביסטית 18
זהויות ונורמות 19
תפיסת האיום והבנייה חברתית 19
סיכום הפרספקטיבה הקונסטרוקטיביסטית 20
תפקידו של פוטין 21
אידיאולוגיה ותפיסת עולם 21
קבלת החלטות ומנהיגות 22
השלכות בינלאומיות 23
תגובת המערב והסנקציות 23
השפעה על הסדר העולמי 24
דיון וניתוח השוואתי של התיאוריות 25
הריאליזם והדגש על כוח וביטחון לאומי 25
הליברליזם וחשיבותם של מוסדות בינלאומיים 25
הקונסטרוקטיביזם, זהויות ונרטיבים היסטוריים 26
ניתוח השוואתי 26
מסקנות 28
מניעים גיאופוליטיים וזהותיים 28
תגובת המערב והגנה על ערכים דמוקרטיים 28
השלכות על הסדר העולמי 29
שילוב תיאורטי להבנת דינמיקות בינלאומיות 29
ביבליוגרפיה 31
הפלישה הרוסית לאוקראינה, שנפתחה ב-24 בפברואר 2022, היא המלחמה הבין-מדינתית הרחבה ביותר שהתחוללה באירופה מאז תום מלחמת העולם השנייה, והיא הפכה בתוך זמן קצר לאירוע המכונן של הפוליטיקה הבינלאומית בעשור השלישי של המאה העשרים ואחת. במהלך אחד חצתה רוסיה את הקו המפריד בין תחרות גיאופוליטית מתמשכת לבין שימוש גלוי בכוח צבאי כנגד ריבונותה של מדינה שכנה, ובכך העמידה במבחן את יסודותיו של הסדר הבינלאומי שהתגבש לאחר תום המלחמה הקרה. עבודה זו מבקשת לבחון את האירוע לא כאפיזודה חד-פעמית אלא כמקרה מבחן תיאורטי, שדרכו אפשר לעמוד על כוחן ועל מגבלותיהן של הגישות המרכזיות בחקר היחסים הבינלאומיים.
שאלת המחקר המרכזית שבה עוסקת העבודה היא כיצד מסבירות התיאוריות המרכזיות בחקר היחסים הבינלאומיים, הריאליזם, הליברליזם והקונסטרוקטיביזם, את הפלישה הרוסית לאוקראינה ואת התגובה הבינלאומית שבאה בעקבותיה. הריאליזם, בניסוחו הקלאסי אצל מורגנשטאו ובניסוחו המבני אצל וולץ, רואה במערכת הבינלאומית מרחב אנרכי שבו מדינות חותרות להישרדות ולהגדלת כוחן, וגוזר מכך כי פעולתה של רוסיה נובעת מחישוב קר של מאזן הכוחות האזורי ושל האיום הנשקף מהתרחבות נאט"ו מזרחה (Morgenthau, 1948; Waltz, 1979; Mearsheimer, 2014). הליברליזם, לעומת זאת, מסיט את מוקד ההסבר אל המוסדות הבינלאומיים, אל התלות ההדדית הכלכלית ואל אופיים הפנימי של המשטרים, ומדגיש את יכולתה של קהילה בינלאומית מאורגנת להטיל עלויות על מפר הנורמות (Keohane & Nye, 1977; Ikenberry, 2011). הקונסטרוקטיביזם מוסיף על שתי אלה רובד של זהות, נורמות ונרטיבים, וטוען כי האיום עצמו אינו נתון אובייקטיבי אלא תוצר של הבניה חברתית (Wendt, 1999).
הדיון האקדמי שהתפתח מאז 2022 מלמד כי אף אחת מהתיאוריות אינה מספקת לבדה הסבר ממצה. אדינגר מראה כי הריאליזם המבני, המסביר את הפלישה כתגובה מערכתית להתרחבות הברית המערבית, אינו מצליח להסביר מדוע דווקא בעיתוי זה ודווקא בהיקף זה נבחרה פעולה צבאית, וטוען כי יש לשלב בו את הריאליזם הקלאסי, המייחס משקל לתפיסותיו, לשאיפותיו ולמערכת האמונות של מקבל ההחלטות היחיד (Edinger, 2022). גץ וסטאון מחדדים טענה משלימה ולפיה התרבות האסטרטגית הרוסית והנרטיבים ההיסטוריים שרדיקליזציה שלהם התעצמה בשנים שקדמו למלחמה הם שהפכו את הפלישה לאפשרות סבירה בעיני ההנהגה בקרמלין (Götz & Staun, 2022). שתי הטענות הללו ממחישות מדוע ניתוח רב-תיאורטי, ולא בחירה בתיאוריה אחת, הוא הדרך הפורייה לבחון את האירוע.
גם בצד המערבי של המשוואה נדרשת בחינה תיאורטית מדוקדקת. התגובה לפלישה כללה מערך סנקציות כלכליות חסר תקדים בהיקפו, סיוע צבאי וכלכלי נרחב לאוקראינה ותהליך מואץ של הרחבת הברית הצפון-אטלנטית. מייסנר מראה כי הסנקציות שהטיל האיחוד האירופי חרגו מן ההיגיון הרגולטורי שאפיין אותן בעבר ונשאו אופי גיאופוליטי מובהק, ובכך שינו את מעמדו של האיחוד ככלי מדיניות חוץ (Meissner, 2023). סיקלונה ואאואר מוסיפים כי המלחמה הפכה את מדיניות ההרחבה של האיחוד האירופי מתהליך טכני-מנהלי למהלך גיאופוליטי מוצהר, ובכך חיזקה את מעמדו של האיחוד כשחקן בזירה הביטחונית (Scicluna & Auer, 2023). ממצאים אלה מספקים בחינה אמפירית עדכנית לטענות הליברליות בדבר כוחם של מוסדות, אך גם לגבולותיו של כוח זה.
מטרותיה של העבודה הן ארבע. הראשונה היא לנתח את מניעי הפלישה דרך הפרספקטיבה הריאליסטית, תוך התמקדות במאזן הכוחות האזורי, בתפיסת האיום הרוסית מהתרחבות נאט"ו ובשיקולי ההרתעה והמשאבים. השנייה היא לבחון את תגובת הקהילה הבינלאומית דרך הפרספקטיבה הליברלית, על מוסדותיה, סנקציותיה והדיפלומטיה הרב-צדדית שהפעילה. השלישית היא לעמוד על הרובד הזהותי והנורמטיבי של הסכסוך דרך הפרספקטיבה הקונסטרוקטיביסטית, ובכלל זה על נרטיב "העולם הרוסי" ועל תפיסת האיום התרבותי מן המערב. הרביעית היא לבחון את תפקידה של ההנהגה האישית של ולדימיר פוטין, את האידיאולוגיה שביסוד תפיסת עולמו ואת דפוסי קבלת ההחלטות שאפיינו אותו (Sakwa, 2014; Hill & Gaddy, 2015; Tsygankov, 2016).
תרומתה של העבודה היא כפולה. במישור התיאורטי היא מציעה בחינה השוואתית שיטתית של שלוש הגישות המרכזיות על מקרה אחד, ומראה כיצד כל אחת מהן מאירה פן אחר של האירוע בעוד שהיא מותירה פנים אחרים באפלה. במישור האמפירי היא מקבצת את הממצאים העדכניים בדבר יעילותן של הסנקציות, בדבר השינוי בארכיטקטורת הביטחון האירופית ובדבר ההיערכות מחדש של מערכות האנרגיה העולמיות, ובוחנת אותם לאור ציפיותיהן של התיאוריות. ההנחה המנחה היא שערכה של תיאוריה נמדד לא רק ביכולתה להסביר בדיעבד, אלא גם בשאלה אילו התפתחויות היא מתקשה להכיל.
מבחינה מתודולוגית מדובר במחקר איכותני המבוסס על ניתוח תוכן של מקורות משניים, ובהם ספרות תיאורטית קלאסית ועכשווית, מאמרים אקדמיים שפורסמו מאז פרוץ המלחמה, דוחות של מכוני מחקר, מסמכי מדיניות ונאומים רשמיים. מסגרת הזמן שבמוקד הדיון משתרעת מתחילת הפלישה בפברואר 2022 ועד סוף שנת 2023, אף כי הדיון נשען גם על התפתחויות מוקדמות יותר, ובראשן משבר קרים ב-2014, המהווה נקודת מוצא הכרחית להבנת ההסלמה.
מבנה העבודה נגזר ממטרות אלה. לאחר המבוא מוצג פרק רקע היסטורי הסוקר את יחסי רוסיה ואוקראינה מן התקופה האימפריאלית ועד ערב המלחמה. הפרק שלאחריו סוקר את הספרות התיאורטית ומציג את הריאליזם, הליברליזם, הקונסטרוקטיביזם, תיאוריית המשחקים, המרקסיזם ותיאוריות האימפריאליזם. פרק המתודולוגיה מפרט את גישת המחקר, את אופן איסוף הנתונים וניתוחם ואת מגבלות המחקר. לאחר מכן מוצג פרק הניתוח, המיישם את שלוש הפרספקטיבות המרכזיות על האירוע, ובעקבותיו פרק המוקדש לתפקידו של פוטין ופרק הבוחן את ההשלכות הבינלאומיות של המלחמה. העבודה נחתמת בפרק דיון השוואתי ובפרק מסקנות המסכם את הממצאים.
