מבוא 1
סקירת ספרות 3
זהות - הגדרה 3
זהותם של הערבים מסוף המאה ה-19 עד 1948 4
מרוב למיעוט-משבר הזהות של ערביי ישראל לאחר 1948 6
מלחמת ששת הימים והשפעותיה על זהותם של ערביי הארץ 9
הזהות בשנות ה-70 וה-80 10
הזהות בשני העשורים האחרונים 13
הזהות הערבית בראי השסע הלאומי 15
דיון וסיכום 19
ביבליוגרפיה 24
בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, הכריז דוד בן-גוריון על הקמתה של מדינת ישראל. ההכרזה לוותה בקריאת מגילת העצמאות, מסמך אשר מבטא את חזון העם היהודי ואת ה"אני מאמין" שלו. במגילת העצמאות מודגש אופייה הדמוקרטי של המדינה החדשה, המבטיח שוויון לכל אזרחיה והיא כוללת התייחסות מיוחדת למעמדם של הערבים שנשארו בתוך גבולות המדינה, שהוכרו כאזרחי המדינה מרגע הקמתה:
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תהא מושתתת על יסודות החירות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון לשון חינוך ותרבות, תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות, ותהיה נאמנה לעקרונות של מגילת האומות המאוחדות אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חודשים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים."
הכרזת העצמאות, 29 בנובמבר 1947.
במתכוון או שלא במתכוון עטה המפגש בין ערבים ליהודים בארץ ישראל צורה של התנגשות בין מהגרים-מתנחלים מאירופה ובין אוכלוסייה ערבית ילידית גדולה בארץ ובאזור. היות שהיהודים ראו את עצמם כגולים השבים לארצם, היה הסכסוך חמור עוד יותר – לא בין מתנחלים קולוניאליים משוללי זכויות ובין ילידים החיים במולדתם, אלא בין שני עמים שכול אחד מהם רואה את עצמו כבן המקום וטוען שהארץ היא מולדתו ושייכת לו בלבד. המפגש היה – ונותר – מפגש של שני עמים עוינים, שונים זה מזה ובלתי שווים. מצד אחד יהודים אירופים שתרבותם מודרנית, השכלתם טובה, רמת חייהם גבוהה למדי והם חשים זיקה חזקה למערב, ומן הצד האחר ערבים שתרבותם מסורתית, השכלתם דלה, רמת חייהם נמוכה והם מגלים חשדנות כלפי המערב. אף על פי שההרכב הדמוגרפי של היהודים השתנה ביותר לאחר קום המדינה עקב העלייה ההמונית של יהודים מארצות ערב, הפער לא השתנה ביסודו.
המקורות למחקר יהיו אינטלקטואלים ערבים ויהודים. בין החשובים בהם לעניות דעתי ובהגותם בחרתי להתמקד במחקר זה הם: סמי סמוחה ,אלי רכס, מאג'ד אלחאג', רינאוי ואחרים. עוד היעזר בנתונים סטטיסטיים של הלמ"ס על מנת להראות את מרקם האוכלוסייה ואת השינויים בה.
יש לציין כי אדון בעבודתי בסוגיות מורכבות ורגישות הן לאוכלוסייה הערבית והן לאוכלוסייה היהודית, ועל כן ייתכן ואציג גישות שונות אשר אינן עולות בקנה אחד ואשר מציגות מציאות שונה תלוית תרבות וגישה פוליטית כזו או אחרת. עוד יש לציין שאין חפיפה בין כל הכותבים הערבים וכמו כן בין כל הכותבים היהודים. בעייתיות זו מעידה על עומק המחלוקת באשר לזהותו של העם הערבי ועל הגישות הרבות והשונות שגובשו בנושא במרוצת השנים. העבודה תבחן את זהות הערבי בראי השסע הלאומי.
שסע לאומי: פיצול חברתי על רקע לאומי שמתקיים בו מתח בין שני מחנות: הרוב היהודי והמיעוט הערבי. המתח ( הקונפליקט / קרע) בין מדינת ישראל והיהודים אזרחי מדינת ישראל לבין הערבים אזרחי מדינת ישראל (מתוך: להיות אזרחים בישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית, משרד החינוך, המנהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים, ירושלים, 2000).
שאלת המחקר בה אדון היא האם הייתה מדיניות ישראלית לעיצוב זהות לאומית חדשה בקרב הערבים אזרחי מדינת ישראל ? והאם מדיניות זו העמיקה את השסע הלאומי הנוצר עם השנים?
השערת המחקר תהיה שאכן הייתה מדיניות כזו אשר שאפה לעצב את זהותו של הערבי ככזו שתשרת את צרכי המדינה היהודית או את המשך קיומה. מדיניות זו עיצבה את הזהות הערבית-ישראלית. באשר למידת הצלחתה ההשערה תהיה כי הצליחה הרי היום אנו עדים לתופעה הנקראת ערביי ישראל, אך בסיכום ארחיב ואסביר את הבעייתיות שבדבר.
ראשית אסקור את זהותם של ערביי ישראל לפני 1948,אתמקד בזהות הפלסטינית החזקה שהייתה טרם הקמת מדינת ישראל. אדבר על משבר הזהות של 1948,המעבר מרוב למיעוט, ההשפעות וההשלכות של הדבר. בהמשך אציג את השפעותיה של מלחמת 1967 על זהותם של הערבים בארץ, בחלק זה אראה את תחילת המפנה בזהות הערבית. לאחר מכן אתן תמונה של הזהות בשנות ה-70 וה-80, על ידי הצגה של שני האירועים המרכזיים שהביאו להחרפת השסע ביו העמים, מאורעות יום האדמה והאינתיפאדה ה-1.כמו כן, אעסוק בסוגיית הזהות בשני העשורים האחרונים ובכך אסיים את סקירת ההיסטוריה של הזהות ושל היחסים בין העמים. לאחר סקירת הנושאים הרלוונטיים אבצע דיון סביב שאלת המחקר ואנתח אותה בצורה ממוקדת אשר מבהירה את ניתוחה של שאלה מורכבת ושנויה במחלוקת שכזאת. בסיכום אתייחס להשערת המחקר, אחווה דעה אישית על הנושא כולו ואגע בכיוון העתידי בסוגיה הנחקרת.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
