עבודה סמינריונית: דמויות חינוכיות משמעותיות והשפעתן על עיצוב זהותם של תלמידי פנימיות יוצאי אתיופיה

דמויות חינוכיות משמעותיות והשפעתן על עיצוב זהותם של תלמידי פנימיות יוצאי אתיופיה

תוכן עניינים

תוכן עניינים
מבוא 1
סקירת ספרות 3
התפתחות זהות 3
זהות וחינוך 8
מורים משמעותיים 9
משמעותיות וזהות 13
עלייה וזהות 15
החינוך הפנימייתי בישראל 18
הפנימייה החינוכית הרב-תרבותית 22
העבודה הנוכחית 25
שיטת המחקר 27
אוכלוסיית המחקר 27
מתודולוגיית המחקר 27
שיטת הניתוח 28
ממצאים 39
מאפיינים משמעותיים לבניית זהותם ברמת המסגרת וברמת הדמויות 40
תוצרים זהותיים (הון זהותי) שהבוגרים קיבלו מהפנימייה 65
חיבור בין הבית לפנימייה 79
תפיסתם של הבוגרים את הפנימייה 84
דיון ומסקנות 90
סיכום 97
מגבלות המחקר 98
המלצות למחקרי המשך 99
השלכות חינוכיות 100
ביבליוגרפיה 101

מבוא

עבודה זו עוסקת בהשפעת דמויות חינוכיות במסגרת הפנימיות המחנכות על עיצוב זהותם של בוגריהם במבט רטרוספקטיבי של החניכים. מחקר זה מיועד לתרום לספרות המחקרית על דמויות חינוכיות כמעצבי זהות לאור הטענה (שתתואר בהמשך) שהספרות המחקרית לא ייחסה חשיבות מספקת לתפקיד זה של דמויות חינוכיות. במחקר זה אתמקד במסגרות הפנימייה ה"מחנכות" הקשורות ל"עליית הנוער" ו"האגודה לקידום החינוך". מסגרות פנימייה אלו יכולות להיות זירה ייחודית לבחינת סוגיית השפעת מורים על עיצוב זהות תלמידיהם, מכיוון שבני הנוער הלומדים בהם נדרשים לתהליך גיבוש זהות מורכב ממגוון סיבות שיתוארו בהמשך.
יצירת 'זהות האני', שהיא, לפי אריקסון (Erikson, 1968) התפקיד ההתפתחותי העיקרי של גיל ההתבגרות, מאופיינת בגיבוש מחויבויות מקצועיות ואידיאולוגיות, בתהליך של גיבוש וארגון – מחדש של הזדהויות ילדיות, כישורים מולדים, מיומנויות, הישגים ותכונות נרכשות (Erikson, 1968). בעוד שמחקר רב הוקדש לבחינת השאלה של האופן בה מתבגרים מעצבים את זהותם הם, לאחרונה מתרבים הקולות המבקשים לבחון את מקומם של דמויות מבוגרות בכלל, ודמויות חינוכיות כגון מורים בפרט, בתרומה לעיצוב זהות האני של תלמידים, לא רק בהקשר לתכנים אלא בהקשר לתהליכים ויחסים (Schachter & Rich, 2011; Schachter & Ventura, 2008).
לצורך זה, אבחן את אופי תפיסתם של בוגרי פנימיות יוצאי הקהילה האתיופית את ההשפעה של דמויות החינוך בפנימיות על חייהם כמעצבי זהות, בעיקר בתקופת התבגרותם. המחקר יבקש להבין את השפעתם של הדמויות החינוכיות במסגרות הפנימיתיות על תהליך עיצוב זהותם של בוגריה לתפיסתם. בוגרי פנימיות יוצאי אתיופיה הן אוכלוסייה ייחודית המאפשרת את בחינת השפעת הדמויות החינוכיות על עיצוב זהות. זאת מאחר שאוכלוסייה זו מכילה בתוכה מאפיינים רבים הדורשים מקום לחקירה עצמית ולהתמודדות עם סוגיות הקשורות לעיצוב זהות. המחקר יתמקד בעליות הראשונות מאתיופיה לאור העובדה כי משנת 1984-1991 עלו ארצה כ-23,000 יהודים מארץ זו, אשר מיד עם בואם ארצה קיבלה מערכת החינוך הממלכתי– דתי על עצמה את המשימה לקלוט אותם. בתהליך זה הופנו יותר מ- 90% מבני הנוער מאתיופיה לחינוך הפנימייתי במסגרת עליית הנוער במטרה למקם אותם במסגרת אשר תטיב עימם ותסייע להם בתהליך ההשתלבות בחברה, תספק להם אמצעים חינוכיים ולימודיים בסביבה קהילתית ותומכת.
בשנים הראשונות להתאקלמותם בארץ מתבגרים אלו היו באינטראקציה מתמדת בין היתר עם אותם דמויות חינוכיות בפנימיות המחנכות אשר ליוו אותם בתהליך זה. כפי שיתואר בסקירה, הפנימיות ראו את תפקידן, בין השאר, בעיסוק בשאלות זהותיות לאור הקושי הצפוי בגיבוש זהות בהקשר לעלייה.
אייזיקוביץ וגוטמן (Eisikovitz & Guttman, 1987) תיארו את מסגרות החינוך הפנימיתיים כמקומות-חיים של ביניים: משהו שבין "בית" ל"לא בית". לדעתם למצב ביניים זה השפעה מכרעת, כמדומה, על האופן שבו תופסים החניכים ומפרשים את המוסד הפנימייתי החינוכי, את ההסדר החברתי-הארגוני שאליו הם נקלעו לתקופות ממושכות בחייהם (קשתי, אבירם, בן-צבי ושגיא, 1991; קשתי ואריאלי, 1980). זאת לאור העובדה שחניכי הפנימייה בילו את רוב זמנם בפנימייה ורק אחת למספר שבועות או בחגים מסוימים בילו את זמנם בביתם. וכן, בפנימייה כמו בבית קיבלו את כל צרכיהם הבסיסים לינה, אוכל, ביגוד ועוד ושהו בסביבת דמויות חינוכיות אשר תפקידן היה ללוות אותם בזמן שהותם בפנימייה ולהיות להם לעזר בכול עניין אישי, חברתי, לימודי, התנהגותי וכדומה אשר הפך את מקומם בחיי החניכים למרכזי ומשמעותי מאוד כפי שיפורט בהמשך.
אדלשטיין (2003) מדגיש שאצל בני נוער וצעירים יוצאי אתיופיה בלט הרצון בדו-תרבותיות: שילוב הישן עם החדש. אולם השילוב הזה לא היה פשוט, בני הנוער עמדו בפני קושי רב בהגדרת זהותם בישראל בגלל צבע העור השונה, הקושי בלימוד השפה החדשה, מנהגי הדת השונים, ולעיתים אף הקושי להזדהות עם הוריהם (הנמצאים בעצמם בקונפליקט תרבותי עם התרבות הישראלית). בני הנוער הושפעו מהבלבול הקיים אצל חלק מההורים אשר מצד אחד רוצים שילדיהם ימשיכו את המסורת. אך, מצד אחר שואפים שילדיהם יסתגלו לחברה החדשה וינועו במסלולי הניעות שלה. סוגיות אלו הנוגעות לעלייה, זהות, דת וחברה מעצימות את נושא הזהות כמרכזי בהתבגרותם של בני נוער יוצאי אתיופיה. כל אלו התווספו לעצם היותם בתקופה מכריעה בחייהם מבחינה התפתחותית, גיל ההתבגרות, המלווה בקשיים שונים ומרובים בפני עצמו במרכזם תהליך בנייה ועיצוב זהות ה'אני'. משלושת הסיבות הללו קבוצה זו נמצאה כמתאימה לבחינת ההשפעה של הדמויות החינוכיות במסגרות הפנימייתיות על חייהם ועל עיצוב זהותם וכן, על נושאים זהותיים בחינוך.
מטרת המחקר היא לבחון את תפיסתם של בוגרי פנימיות יוצאי אתיופיה לגבי החוויה שלהם במהלך התבגרותם במסגרות הפנימייה ובמיוחד לגבי הדמויות החינוכיות בה. זאת במטרה לאפיין מה היו הדברים המשמעותיים שהשפיעו עליהם, לתפיסתם, מבחינת עיצוב אישיותם וזהותם לאורך השנים בהם התחנכו במסגרת הפנימייה. מתוך כך, נוכל ללמוד על מקומם של הדמויות החינוכיות בעיצוב זהותם של המתבגרים. בכדי להבין זאת אתמקד במספר שאלות: איך הם חוו את החינוך הכללי שהונחל להם מבחינה אישית, מה היו הדברים שלתפיסתם עיצבו את חייהם; ובעיקר אתמקד בשאלה מי היו הדמויות החינוכית שלתפיסתם עזרו להם לעצב את מי שהם כיום (או לחילופין עיכבו או הקשו על התפתחותם) וכיצד עשו זאת.