השפעת תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה על המוטיבציה להתחסן

השפעת תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה על המוטיבציה להתחסן

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
רקע תיאורטי 5
וירוס הקורונה - רקע 5
החיפוש העולמי לחיסון כנגד קורונה 6
החיסונים המרכזיים הקיימים כיום 6
מנגנוני הפעולה של החיסונים 7
תופעות הלוואי של החיסון 8
השפעת תופעות הלוואי ותחושת הביטחון מהחיסון על התחסנות 9
שיטה 11
המחקר האיכותני 11
אוכלוסיית המחקר 11
כלי המחקר 12
הליך המחקר 12
אתיקה 13
תוצאות 14
דיון ומסקנות 18
ביבליוגרפיה 20

תקציר
העבודה הנוכחית בדקה את מידת השפעת תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה על המוטיבציה להתחסן. המחקר הוא מחקר איכותני שנבחן באמצעות שאלון עומק חצי-מובנה. במחקר השתתפו 6 משתתפים, כולם צערים בטווח הגילאים 23-26. מתוכם 3 התחסנו בחיסון פייזר לקורונה ו-3 בחרו שלא להתחסן.
מניתוח ממצאי המחקר עולה, כי כלל משתתפי המחקר דיווחו על רמות מסוימות של תופעות לוואי לחיסון הקורונה. המחוסנים דיווחו כולם על סימפטומים קלים עד בינוניים וכך גם הלא מתחסנים שהכירו את תופעות הלוואי מבני המשפחה והחברים. יחד עם זאת תופעות הלוואי שנחוו זהות לפועות הלוואי שפורסמו כחלק מהמחקר של חברת פייזר כך שלא נצפו תופעות לוואי מעבר למשוער. מהמחקר עולה גם, כי משתתפי המחקר מציינים גורמים שונים שהובילו אותם לבחור אם להתחסן או לא. אלו שהתחסנו ציינו כי הם עשו זאת גם על מנת שלא להדביק אחרים במקרה שהם יידבקו וגם הם סברו כי יעילות החיסון אפקטיבית והם סומכים על הרשויות. מנגד אלו שלא התחסנו סבורים, כי מידת האפקטיבית לא בהכרח נכונה וכי ההשפעות של החיסון יכול שיגיעו רק בעוד שנה או שנתיים. כלומר אלו שהתחסנו באופן כללי סבורים כי החיסונים טובים ובטוחים ואילו מנגד אלו שלא התחסנו סבורים כי לא בהכרח היה צורך אמיתי להתחסן. בנוסף נמצא, כי אצל המחוסנים הדעות הן כי החיסון בטוח לשימוש וכי לא היה חשש מהותי מתופעות הלוואי שגרם להם לא לבטוח בחיסון. מנגד אלו שלא לקחו את החיסון טוענים, כי הנתונים לא בהכרח נכונים וכי הציבור לא באמת יודע את ההשלכות של החיסון כי מפרסמים רק מה שרוצים לפרסם משיקולים מסחריים. מהמחקר עולה גם, כי בין המחוסנים ללא מחוסנים קיימת הפרדה ברורה באשר לתפיסת העדיפות בחיסון או לחלות בנגיף. כלל המחוסנים סבורים, כי הם העדיפו את החיסון על תופעות הלוואי שלו וחוסר הוודאות על תחלואה בנגיף על כלל השלכות שלו. מנגד וטענים הלא מחוסנים, כי הם סבורים שאם היו נדבקים אז הגוף היה מפתח נוגדים באופן טבעי ולכן העדיפו שלא להתחסן גם במחיר של הידבקות במחלה.

מבוא
אסטרטגיית היציאה היחידה שבאמת תוכל לסיים משבר הקורונה הנוכחי, היא הדרך שבה הסתיימו או דעכו גם מגיפות אחרות בהיסטוריה (כמו לדוגמא האבעבועות השחורות, שיתוק הילדים - פוליו, חצבת ועוד), קרי, חיסון האוכלוסייה. מתחילת התפרצות מגפת הקורונה, עמלו מדענים ורופאים בכל העולם, בקצב חסר תקדים על מנת לפתח חיסון כנגד הווירוס, ומאמץ זה הגיע בסופו של דבר לכדי הצלחה עם פיתוחם של חיסונים יעילים (ברוש, 2020). התחסנות, בסופו של דבר היא הפתרון היעיל ביותר על מנת להגיע לחסינות מרבית של הציבור (Borriello, Master, Pellegrinin & Rose, 2021).
בתחילת חודש מרץ 2020, הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO) שהתפרצות ה-SARS-CoV-2 בסין היא מגפה (Schwarzinger et al., 2021). בחודשים שלאחר מכן החלו מדינות וחברות תרופות פרטיות במרדף אחרי פיתוח יעיל ומהיר של חיסון לנגיף. ההבנה הייתה, כי חיסון יעיל ואפקטיבי לנגיף הקורונה יהיה הפתרון היחיד שיוכל למגר את המגפה. על כן, באופן שהוא חסר תקדים, החלו שיתופי פעולה בינלאומיים במאמץ להשיג חיסון אפקטיבי לקורונה (Borriello, Master, Pellegrinin & Rose, 2021). פיתוח חיסון הוא דבר מורכב הדורש לא מעט משאבים. הזמן שעובר החל מתחילת הפיתוח ועד האישור הסופי של החיסון נמדד ברוב המקרים בעשורים שלמים של פיתוח ולא בחודשים, כאשר פיתוח חיסון בתקופה כל כך קצרה מעלה לא מעט חששות באשר ליעילות החיסון אך גם באשר לבטיחות שלו (Borriello, Master, Pellegrinin & Rose, 2021).
לתופעות הלוואי של החיסונים לוירוס הקורונה יש השפעה משמעותית על תחושת הביטחון של הציבור ותהליכי ההתחסנות. בטיחות החיסונים הוצגה במהלך פיתוח והניסויים על ידי החברות המפתחות וגם חלק מהאישור הנדרש של רשויות הבריאות השונות (Riad et al., 2021). החיסונים המבוססים mRNA (החיסונים של פייזר מודרנה) הצביעו על תופעות לוואי מקומיות וחולפות, כמו כאב באזור ההזרקה של החיסון, תופעות סיסטמיות אף הן דווחו כגון עייפות, כאבי ראש וכו'.
במהלך השנה האחרונה ובעיקר מאז החלו לצאת לשוק החיסונים נגד נגיף הקורונה, נערכו מחקרים אשר בחנו את ההיענות של הציבור להתחסן וכן את הגורמים להימנעות מחיסונים כמו למשל סוגיית תופעות הלוואי. במחקר שערך מוטה (Motta, 2021) ושבדק את היענות הציבור האמריקני לחיסונים נמצא, כי רמת האמון בחיסון משתנה כאשר מדובר בחיסון שיוצר באמריקה. כלומר, השיקול הוא לאו דווקא תופעות הלוואי אלא העובדה כי האמריקנים סומכים על יצרנים ומפתחים מקומיים. במחקר שערכו בורילו ועמיתיו (Borriello et al., 2021) באוסטרליה ושבדק את הגורמים לחשש מהתחסנות לוירוס הקורונה נמצא, כי סוגיית הבטיחות של החיסון נחשבת לאחד הפרמטרים המרכזיים שמובילים את הציבור להתחסן או להימנע מחיסונים. יחד עם זאת המחקר כן מצא שתקופת הפיתוח של החיסון לא היוותה גורם משמעותי שמנוע חיסונים. כלומר, לא הזמן הקצר בפיתוח אלא תחושת הביטחון מהחיסון והשפעות הלוואי שלו. במחקר אחר (Latkin et al., 2021) שנערך בארצות הברית ושבדק את הגורמים לחששות אצל הציבור נמצא כי תופעות הלוואי מהחיסון היוו את הגורם המרכזי להימנעות או חוסר רצון להתחסן. המחקר מצא בין היתר, כי אנשים רבים הושפעו מתנועות או ארגונים הקוראים שלא להתחסן.
העבודה הנוכחית תבדוק את מידת השפעת תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה על המוטיבציה להתחסן.