השפעתו של קורט קוביין על תרבות הגראנג׳ ועל האופנה

השפעתו של קורט קוביין על תרבות הגראנג׳ ועל האופנה
תוכן עניינים

מבוא 2
סקירה ספרותית 4
פרק א' – גראנג', סיאטל וקורט קוביין 4
מקורות הגראנג' (Grunge) 4
התפתחות סצנת הגראנג׳ בסיאטל 6
נירוונה וקורט קוביין 8
פרק ב' – השפעת נירוונה וקוביין על עולם המוסיקה, שנות ה-90 והאופנה 11
השפעתה של להקת נירוונה על עולם המוסיקה 11
השפעתו של קורט קוביין על הלך הרוח של שנות ה-90 12
השפעתם של קוביין ונירוונה על סצנת האופנה 12
סיכום 17
ביבליוגרפיה 19

מבוא
מוזיקה שזורה במארג חיי היום-יום של כולנו. יש לה תפקיד משמעותי בטלוויזיה ובקולנוע, באירועי ספורט, באירועים חברתיים, בתיאטרון ועוד (Carney, 1990; In: Saikali, 2016).
לקראת סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, הופיע סוג חדש של מוזיקת רוק, אשר 'התפוצץ' אל תוך מוזיקת המיינסטרים של אמריקה. סגנון המוזיקה החדש, כונה על ידי התקשורת גראנג' (Grunge), והוא נולד בעיר סיאטל, כאשר הצליל החדש הפך בין לילה, ללהיט החדש של צעירי ארה"ב (Talley, 2005).
השימוש במילה גראנג' (Grunge), נעשה לראשונה על ידי המפיקים המוזיקליים של חברת תקליטים קטנה וצעירה מסיאטל בשם Sub Pop. בשנת 1988, שלחה החברה לערוץ המוזיקה Alternative Nation, קטלוג עם דיסק הכולל מספר להקות בהן נירוונה, פרל ג'אם, סאונדגארדן ועוד, המסביר כי המוזיקה - הפאנק-מטאל, מכונה גראנג' (Marin, 1992).
עבור הצעירים ברחבי ארצות הברית באותה התקופה, הרוחות היו סוערות, בעיקר כאשר צעירים לבנים רבים בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, ניצבו אל מול ההשלכות השליליות שהותיר ממשל רייגן. המדיניות שהוביל הממשל בראשותו של הנשיא רייגן, הותירו צעירים רבים עם תחושת אי וודאות רבה, בעוד שמספר האזרחים מתחת לקו העוני עולה כמעט מידי שנה. מלבד מצב העוני, גם הסיוע ללימודים אקדמיים, ירד במהלך אותן השנים, מה שהגביר עוד יותר את התסכול של אותם הצעירים (Talley, 2005).
ובתוך כל התחושות הללו, צומחת בסוף שנות ה-80, להקה בשם נירוונה (Nirvana). נירוונה, שבראשה עמד קורט קוביין, נחשבת לאחת הלהקות החשובות ביותר בהיסטוריה של המוזיקה. נירוונה נחשבת גם לאחת הלהקות שהובילו לצמיחתה של סצנת הגראנג' בסיאטל. קוביין ונירוונה, הוציאו בסך הכל שלושה אלבומים, כאשר האלבום הראשון "Bleach" שיצא בשנת 1989, לא משך תשומת לב רבה בתעשיית המוזיקה האמריקנית ולא הצליח להתברג למצעדים. אולם בשנת 1991, הוציאו נירוונה את האלבום האלמותי "Nevermind", שהפך לאחד האלבומים הטובים ביותר שידעה תעשיית המוזיקה. באפריל 1994, קורט קוביין שם קץ לחייו ביריית אקדח, ובגיל 27 עצר את אחת הלהקות החשובות בכל הזמנים. יחד עם זאת, נירוונה מעולם לא רצתה להיות הלהקה הגדולה ביותר בעולם, דברים פשוט הסתדרו ככה (Montgomery, 2013).
אבל מלבד נירוונה, סצנת הגראנג' בסיאטל סיפקה משהו נוסף. נוצרה תרבות הגראנג'. התפשטותו של הגראנג' אל תוך תרבות המיינסטרים עברה דרך כמעט כל האספקטים של החיים. כמעט בכל תחום, חובר לאסתטיקה של תרבות הגראנג', החל מאופנה ועד לסרטים בהוליווד (Clark, 2001).
שנה לאחר שהחלה להתפשט מוזיקת הגראנג' מסיאטל ברחבי ארה"ב, בעיקר דרך החשיפה בערוץ המוזיקה MTV (ה-Unplugged בניו-יורק שביצעה נירוונה, נחשב לאחת ההופעות הגדולות ביותר שידע הערוץ) , החלה גם להתפשט אופנה ייחודית שהושפעה מהמוזיקה. מגזיני אופנה שונים, החלו לאתר את מראה הגראנג' (Grunge Look) שכללו חולצות פלנל בלויות, סווטשרטים פרומים ומעילי עור סדוקים (Marin, 1992).
אולם באופן פרדוקסלי, קורט קוביין שהיה בעל מראה אנטי-אופנתי, הפך להיות חלק מהמיינסטרים, תוך שהוא מהווה כאמור השראה למעצבי אופנה ברמה הגבוהה ביותר (Jobes, Berman, O’Carroll, Eastgard and Knickmeyer, 1996). קוביין היה חלוץ האנטי-אופנה (anti-fashion), מה שהפך כאמור מאוחר יותר ל'מראה הגראנג'' (Grunge Look) שכללו בין היתר מכנסי ג'ינס קרועים, שעיר לא חפוף, חולצות T וחולצות סווטשרט פרומות Jobes, Berman, O’Carroll, Eastgard and Knickmeyer, 1996).
עורך המוזיקה של מגזין ה-Rocket בסיאטל, הסביר בראיון בתחילת שנות ה-90, כי קורט קוביין לא באמת התכוון לשנות את האופנה, "הוא פשוט התעצל לחפף את השיער". בנוסף, הגדיר אותו Poneman, אחד המפיקים בחברת ההפקות Sub Pop כ"עני ומלכלוך". "הוא נראה כמו אדם שיש על הספה של החברים שלו, או מתחת לאיזה גשר ואת הבגדים הוא קנה בחנות יד שניה" (Marin, 1992).
עבודה זו, עוסקת בהשפעת קורט קוביין, נירוונה על תרבות הגראנג'. בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את מקורות הגראנג', התפתחותו של הגראנג' בסיאטל, ועלייתו של קורט קוביין ולהקתו נירוונה. בחלקה השני, סקרת העבודה את ההשפעה של תרבות הגראנג' על המוזיקה, שנות ה-90 ועל האופנה.