עבודת סמינריון
צה"ל והחברה בישראל
כיצד צה"ל משפיע על החברה בישראל?
והאם מדובר ב"צבא שיש לו מדינה"?
מבוא
"לצבא יש נטייה להתרחבות מתמדת... ועלינו לרסן באופן מתמיד את הצבא ולהחליש את התכונה הזו שלו. דברים שאין הכרח שהצבא יעשה אותם - אין הוא צריך לעשותם. יש כוח לצבא, יש אוטוריטה לצבא, והיחס אל הצבא הוא יחס של חיבה ודבר זה חשוב אך הוא נותן לצבא אפשרות להשתלט למעשה על כל שטחי החיים. לעם יש יחס של קדושה אל הצבא ויש לצבא השפעה והוא יכול להטביע חותמו על כל מערכות החיים, ולכן צריך לרסן ולהגביל את הנטיות הללו..." (שר הפנים יצחק גרינבוים, פרוטוקול ישיבת הממשלה הזמנית, ספטמבר 1948).
במהלך חודש ספטמבר 2021 נהגתה באגף המבצעים של צה"ל תוכנית לחיסולו של מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינואר[3]. על פי פרסומים שונים בכלי התקשורת, הצבא הכין תוכנית אך ביקש לא להוציאה לפועל לפני שהוא נערך כהוגן לתגובה מצד ארגון הטרור חמאס, ולפני שהוא מבצע השלמת מלאים למערך ההגנה האווירי.
בחודש מאי 2022 אירע אחד מפיגועי הטרור הקשים והמזעזעים שהתרחשו בשנים האחרונות, לאחר שמחבלים חמושים בגרזנים רצחו בעזרתם ארבעה אזרחים ישראלים בפארק בעיר אלעד במוצאי יום העצמאות. הפיגוע התרחש יממה לאחר קריאתו הפומבית של סינואר לבצע פיגועים באמצעי לחימה מסוג זה: "אנשינו שחיים בתוך מדינת הכיבוש בנגב במשולש בגליל בחיפה וביפו בעכו ובלוד - כל מי שיש לו רובה שיאחז ברובה, ומי שאין לו רובה שיאחז בסכין קצבים או בכל סכין אחר שהוא יוכל להשיג ויצא להרוג יהודים"[4].
לאחר הפיגוע המזעזע ולאור קריאתו הפומבית של סינואר, הדרג המדיני בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט לחץ להוציא לפועל את תוכנית החיסול. בישיבת הדרג המדיני וראשי מערכת הביטחון שנערכה מיד לאחר הפיגוע, העלה הרמטכ"ל אביבי כוכבי סברה שהחיסול יוביל למלחמה איזורית ולכן נקט שמדובר בטעות, אך הוא לא הסתפק בכך והטיח, על פרסומים שונים, בראש הממשלה בנט: "אם אתה רוצה שאני אקדם תוכנית לחיסול כזה, אתה צריך לשכנע אותי קודם שזה שווה את המלחמה שתיפתח בעקבות החיסול הזה, כי אני זה שאצטרך להסביר אחר כך לחיילים ולמשפחות שלהם..." [5].
התוצאה של הדיון הייתה ששר הביטחון גנץ התייצב לצד הרמטכ"ל והצבא, ראש הממשלה בנט שגם כך היה חסר כוח פוליטי והנהיג קואליציה לא הטרוגנית שהוא היווה בה מיעוט, התקפל, והחיסול ירד מן הפרק. מבלי להתייחס כמובן לשאלה אם הורדת החיסול מהפרק הייתה בגדר טעות או לא, ניתן לראות שהתהליך עצמו לא היה תקין בצורה מלאה וזאת בלשון המעטה.
האם ראש הממשלה צריך לשכנע את הרמטכ"ל בתועלת שתצא מהנחיה מסוימת, על מנת שהרמטכ"ל יבצע אותה? האם הדרג המדיני הוא זה ש'מכתיב את הטון' ומנהל את המדיניות של מדינת ישראל או שמא זה הדרג הצבאי שמיוצג בידי ראשי מערכת הביטחון והרמטכ"ל?
בראיון בשנת 2012, אמר ראש הממשלה נתניהו כי: "בדמוקרטיה הישראלית, כמו בכל דמוקרטיה, מי שקובע זה הדרג המדיני ומי שמבצע זה הדרג הצבאי. כך זה היה וכך זה גם יהיה..."[6]. לעומתו, חבר הכנסת בהווה ושר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, טען במספר הזדמנויות כי קציני הצבא הבכירים הם אלו שקובעים דה פקטו את המדיניות. בראיון מחודש יוני האחרון טען ליברמן ולא בפעם הראשונה כי מסמך הערכת מצב ופעולות לביצוע שחיבר בהיותו שר הביטחון המופקד מטעם הדרג המדיני הנבחר על מערכת הביטחון, נדחה בבוז על ידי בכירי המערכת: "...אין כמו חטא היוהרה. אנחנו יודעים, אנחנו הגנרלים, אנחנו המנוסים, ואתה תפסיק לבלבל לנו את המוח"[7].
בעבודה זו אבקש לבחון שאלה זו בדיוק. היכן האמת? האם הדרג המדיני מכתיב את המדיניות וקובע את ההתנהלות ודרכי הפעולה של מדינת ישראל או שאולי זהו דווקא הדרג הצבאי? מהי מידת ההשפעה של הצבא על החברה ועל המערכת הפוליטית ועל אופן קבלת ההחלטות בישראל? והאם מדובר ב"צבא שיש לו מדינה"? שאלת המחקר תהיה אפוא - כיצד צה"ל משפיע על החברה בישראל?
בחרתי להתמקד בשתי מערכות ודרכן לנסות להשיב על שאלה זו: המערכת הפוליטית וההנהגה ויחסי הגומלין בינה לבין הצבא ומערכת החינוך והשפעתה על ידי הצבא. המטרה היא לנתח את התנהלות הצבא ואת דרכי ההשפעה של הצבא על מערכות ומקרים אזרחיים לחלוטין, ומתוך כך לנסות להשיב על השאלה מהי מידת ההשפעה של הצבא על החברה בישראל?
תוכן עניינים
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
