מבוא 1
דפוסי הלידה מחוץ לנישואין 2
פערים ברווחת הילדים 3
סלקציה ומשאבים כלכליים 4
אי-יציבות משפחתית 5
ההקשר החברתי ומדיניות המשפחה 7
אמהות יחידניות מבחירה 8
דיון ומסקנות 9
רשימת מקורות 10
נשים בעלות השכלה נמוכה נוטות יותר מנשים משכילות ללדת את ילדיהן בחיים משותפים בלי נישואין, ודפוס זה נמצא בכל שמונה המדינות האירופיות שנבחנו במחקר השוואתי רחב (Perelli-Harris et al., 2010). בארצות הברית הדפוס בולט עוד יותר: הגורמים שמנבאים פירוק של זוגיות, ובהם השכלה נמוכה, הורות בגיל צעיר וילדים מבני זוג קודמים, מצטברים שם אצל אותן משפחות במידה רבה יותר מאשר באירופה (Musick & Michelmore, 2018). הלידה מחוץ לנישואין אינה רק סימן לשינוי בערכים, שבו הנישואין מאבדים את מעמדם כמסגרת המחייבת להורות (Lesthaeghe, 2020). היא קשורה גם לפערים חברתיים ולהבדלים במשאבים, בזמן ובכסף, שעומדים לרשות הילדים (McLanahan, 2004).
הספרות מתעדת פער עקבי: ילדים שנולדו להורים לא נשואים מגיעים בממוצע לתוצאות התפתחותיות, רגשיות ובריאותיות נמוכות מאלה של ילדים שנולדו להורים נשואים (McLanahan et al., 2013; Waldfogel et al., 2010). אבל הפירוש של הפער שנוי במחלוקת. מחקר אורך בבריטניה מצא שמצב המשפחה קשור רק בחולשה להתפתחות הקוגניטיבית וההתנהגותית של ילדים צעירים, אחרי שמביאים בחשבון את העוני ואת הדיכאון של האם (Kiernan & Mensah, 2009). ילדים של אמהות יחידניות מבחירה, שנולדו מחוץ לנישואין וגדלים בלי אב בבית, אינם שונים בהסתגלותם הרגשית מילדים שגדלים עם שני הורים (Golombok et al., 2016). הממצאים האלה אינם מתיישבים עם ההנחה שהלידה מחוץ לנישואין היא עצמה שפוגעת בילד, והם מחייבים לשאול מה עומד מאחורי הפער שנמדד בממוצע.
מטרת העבודה היא להבין מה מסביר את הפערים ברווחתם של ילדים שנולדו מחוץ לנישואין, ובאילו תנאים הפערים האלה מצטמצמים. שאלת המחקר היא: אילו גורמים מסבירים את הפערים ברווחתם של ילדים שנולדו מחוץ לנישואין לעומת ילדים שנולדו להורים נשואים? כדי לענות עליה העבודה מעמידה זה מול זה ממצאים ממחקרי אורך בארצות הברית ובאירופה, ממחקרים שמשווים בין מדינות וממחקרים על אמהות יחידניות מבחירה. העבודה עוסקת ברווחת הילדים ובגורמים המשפחתיים והחברתיים שמעצבים אותה, ואינה עוסקת במעמדם המשפטי של ילדים שנולדו מחוץ לנישואין.
הפרק הראשון מתאר מי יולד מחוץ לנישואין וכיצד השתנה הדבר, כי בלי הבנה של הרכב הקבוצה אי אפשר לפרש השוואה בינה לבין ילדים של הורים נשואים. הפרק השני מציג את הפערים ברווחת הילדים כפי שתועדו במחקר. שלושת הפרקים הבאים בוחנים את ההסברים לפערים: הבדלים בין ההורים שקודמים ללידה ופערים במשאבים הכלכליים, אי-היציבות המשפחתית שבאה אחרי הלידה, וההקשר החברתי והמדיני שבו המשפחה חיה. הפרק השישי עוסק באמהות יחידניות מבחירה, מקרה שבו הלידה מחוץ לנישואין מתרחשת בלי רוב הגורמים שנלווים אליה בדרך כלל, ולכן הוא מאפשר לבחון את ההסברים שהוצגו לפניו. פרק הדיון והמסקנות מחבר בין הממצאים ועונה על שאלת המחקר.
