מאבקים פמיניסטים וייצוגם בספרות ובמשפט
מנחה:
מגישות:
תוכן עניינים
מבוא 2
פמיניזם – הגדרה, היסטוריה וגישות 4
פמיניזם שוויון ומשפט 6
פמיניזם משפטי בישראל 7
פמיניזם והזכות לשוויון – ראיית החוק 8
יסודות הפמיניזם בטלוויזיה ובקולנוע 11
עורכות הדין בטלוויזיה 12
ביקורת 18
סיכום 20
ביבליוגרפיה 22
מבוא
המשפט והטלוויזיה, הם שני שדות שיח המשקפים ומבנים ערכי יסוד, דימויים ומושגים אשר משמשים לעיצוב זהות אישית וקולקטיבית, סגנונות חיים ומשברים של החברה והתרבות בהן הם פועלים. גם הטלוויזיה וגם המשפט, נחשבים לשחקנים דומיננטיים בהבניית מושגי מפתח לדוגמת: צדק ואמת, תפקידים מגדריים ועוד, כאשר כל אחד מהם מציע במה חברתית-תרבותית לתקוות, חלומות ואמונות של הקולקטיב, כמו גם לחרדות ולתסכולים .
סרטים או סדרות טלוויזיה העוסקות בעניינים משפטיים, מבצעים "אינדוקטרינציה לשיפוטיות", תוך החלה והצגה של תבניות, כללים והגיון משפטיים וקישור בין שיפוטיות ומשפט . בתוך כך, מוצגות עורכות הדין בטלוויזיה, כמו גם בקולנוע, באופן הבנוי על תפיסות השוויון בין גברים ונשים.
עקרון השוויון כמו גם שוויון ההזדמנויות, נחשב לעיקרון החשוב ביותר, בכל הקשור למעמדן של נשים בחברה, בשחרורן, בקידומן ובהעצמתן. אפליית נשים נתפסת כשורש כל רע, והמטרה הפמיניסטית היא ביטול האפליה וכינון שוויון .
עקרון השוויון הוזכר לראשונה במגילת העצמאות שבה נקבע, כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". עקרון שוויון האישה, נכלל גם בקווי היסוד של הממשלה הראשונה שהוקמה בישראל שנוסח בהרחבה: יקוים שוויון חברתי גמור ומלא של האישה, שוויון בזכויות וחובות בחיי המדינה, החברה, והמשק ובכל מערכת החוקים".
מתוך הזכות לשוויון בין המינים, נולד רעיון הפמיניזם, בעיקר כתגובה לנוכח מציאות חייהן של נשים, כקבוצה, וכחלק מהחברה האנושית. העובדה היא, שלמרות שנשים הן בנות אדם לכל דבר ועניין, הן אינן נהנות משוויון זכויות והזדמנויות בשום מגזר של החיים החברתיים, למרות שהן מהוות למעלה מ-50% מכלל החברה האנושית. למרות יחסן של הנשים באוכלוסייה הכללית, הן אינן נהנות מייצוג הולם בשום מוקד כוח וקבלת החלטות, והן אינן מיוצגות בהתאם לחלקן בחברה במוסדות המדינה והשלטון, במוסדות הדתיים, במוסדות תרבות, ספורט ותקשורת, לא בשוק ההון, לא בעולם העבודה ובוודאי לא בעולם המשפט והאקדמיה .
כבר מראשית דרכו, השיח הפמיניסטי המשפטי, כונן עצמו סביב המושג "שוויון". התיאוריה הפמיניסטית עשתה דרך ארוכה בהגדרת המושג "שוויון", תוך שהיא מאמצת את תפיסת השוויון האריסטוטלית של "יחס דומה לדומים" דרך תפיסת הפמיניזם הליברלי, ועד לתפיסת שוויון מורכבת יותר שהציגו הפמיניזם התרבותי והפמיניזם הרדיקלי .
מאז הקמתה, לא הצליחה המדינה לחוקק מגילת זכויות אדם חוקתית, כאשר המאמצים לגבש מגילת זכויות אזרח תוך הסכמה רחבה בנושא, נכשלו בעיקר של התנגדות הזרמים האורתודוקסים בכנסות ישראל, שמנעו את קביעת עליונותה של הזכות לשוויון על פני הסמכות הדתית בתחום של נישואין וגירושין ושל הזכות לחופש המצפון ולחופש מדת על פני האפיון היהודי האורתודוקסי של החיים הציבוריים. עיקר המחלקות סבה סביב היעדר הסכמה באשר למקור הסמכות להכרעות ערכיות בישראל, האם תחת הדין הדתי (ההלכה) או תחת הדין החילוני ?
במהלך השנים חל שינוי תפיסתי בפסיקות בתי המשפט ומהלכי חקיקה של הכנסת, על מנת למסד את השוויון המגדרי באופן מהותי. ראשיתו של השלב האחרון בהתפתחותו של עקרון השוויון, החל בשנת 1992, במסגרת המהפכה החוקתית, שבה חוקקה הכנסת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שלראשונה נתן מעמד חוקתי לזכות הבסיסית לכבוד האדם לצד זכויות אדם אחרות שאינן שנויות במחלוקת בסוגיית דת ומדינה .
עבודה זו עוסקת בניתוח תפיסת עורכות הדין בדרמות משפטיות. העבודה סוקרת את התהוותו של הפמיניזם, מקורותיו וגישות משפטיות. בנוסף, סוקרת עבודה זו את ההיסטוריה של הפמיניזם במדינת ישראל, והתגלגלות תפיסת השוויון בין המינים, החל מניסוחה במגילת העצמאות, דרך חוקי מגן ופסיקות מהותיות במהלך שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת ועד למהפכה החוקתית בשנת 1992 עת חוקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
