היסטוריה של נשים: גילוין של הנשים הנעדרות 1
מהיסטוריה של נשים להיסטוריה של מיגדר 2
ריבוי הקולות והביקורת על הקטגוריה "נשים" 3
המפנה הלשוני: בין התנסות לשיח, ובין שוויון לשוני 3
הביקורת על סקוט וסגירת המעגל 4
גלבלום פותחת את הפרק בטענה שההיסטוריוגרפיה המסורתית "לא ראתה" את הנשים, שכן העבר מגלה להווה רק את מה שההווה מסוגל לראות. ההיסטוריה כמקצוע התגבשה במערב אירופה במאה ה-19 ושימשה לא רק אמצעי להשגת ידע אלא גם כלי פוליטי לבניית מדינת הלאום ולכינון זיכרון קולקטיבי. המחקר התמקד בפוליטיקה, במלחמה ובדיפלומטיה, תחומים שבהם נדמה היה כי אין מקום לנשים, ואלה נעדרו מן התיעוד למעט קטגוריות מצומצמות כמו מלכות, קדושות ופילגשים מפורסמות. ההיסטוריה שהתיימרה להיות אובייקטיבית, מדעית ו"חסרת מין" התעלמה מן הנשים כשותפות פעילות בעיצוב עברן, ומן העובדה שהארגון החברתי של היחסים בין המינים היה גורם מהותי בכל תהליך היסטורי.
גלבלום סוקרת את מה שהיא מכנה "ההיסטוריה של ההיסטוריה של נשים", ומראה כי הקריאה "להחזיר את הנשים להיסטוריה ואת ההיסטוריה לנשים" עברה דרך ארוכה. מכריסטין דה פיזאן בימי הביניים, דרך היסטוריוניות מן המאה ה-19 כאחיות סטריקלנד, ועד לפריחה מחודשת מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 במקביל לגל השני של הפמיניזם ולעניין הגובר בהיסטוריה חברתית. התפתחות ההיסטוריה החברתית פתחה את הדרך אל מעבר לסיפורן של "נשים דגולות" בלבד, כפי שהראו מחקרים חלוציים כמו זה של אליס קלרק על עבודת נשים, ומאמרה של ג'ואן קלי "האם היה לנשים רנסאנס?", שהטיל ספק בתיקוף הכרונולוגי המקובל בכך שהראה כי הרנסאנס האיטלקי סימל קידמה רק אם מתעלמים מן הנשים. פרדיגמת "הספֵירות הנפרדות", שהציעה קרול סמית-רוזנברג, חשפה תרבות נשית ייחודית, אך ספגה ביקורת על היותה א-היסטורית ועל שעתוק הגטואיזציה של הנשים.
אבן דרך מרכזית במסע זה, טוענת גלבלום, הייתה עבודתה של ג'ואן ואלאך סקוט, ובמיוחד מאמרה "מיגדר: קטגוריה שימושית לניתוח ההיסטוריה" (1986) וספרה מיגדר והפוליטיקה של ההיסטוריה של הנשים (1988). סקוט, שחונכה על ברכי ההיסטוריה החברתית, הגיעה למסקנה כי הוספה פשוטה של סיפור הנשים ל"היסטוריה הכללית" רק מדגישה את שוליותן ומחזקת את ההדרה המקורית במקום לאתגר אותה. המונח מיגדר בא להבחין בין הבדלי מין ביולוגיים, הנחשבים לאוניברסליים, לבין המשמעות החברתית המובנית והמשתנה המיוחסת להם. המעבר להיסטוריה של מיגדר סימן מעבר מן הנשים כמושא מחקר שהוזנח אל היחסים החברתיים בין המינים.
סיכום פרק 9 מתוך הספר:
גלבלום, א. (2007). מיגדר והפוליטיקה של ההיסטוריה. בתוך: נ. ינאי, ת. אלאור, א. לובין וח. נווה (עורכות). דרכים לחשיבה פמיניסטית - מבוא ללימודי מיגדר (עמ' 451-504). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
