שאלה 1: בהליך פלילי, מהי ההבחנה הנכונה בין רלוונטיות לבין קבילות?
א. רלוונטיות עוסקת בשייכות לעובדה שבמחלוקת; קבילות עוסקת בשאלה אם הראיה רשאית להיכנס לתיק.
ב. רלוונטיות עוסקת בכשרות העד; קבילות עוסקת בדיות הראיה, בנסיבות מתאימות.
ג. רלוונטיות עוסקת במשקל הראיה; קבילות עוסקת במהימנות העד, ובמסגרת בחינת כלל נסיבות העניין.
ד. רלוונטיות עוסקת בתחולת הדין; קבילות עוסקת בהוכחת הדין הזר.
שאלה 2: עד מוסר בבית המשפט: דנה אמרה לי שיוסי היכה אותה. לשם מה ניתן בדרך כלל לקבל את האמירה, אם בכלל?
א. כראיה מכריעה לאמיתות התוכן, גם ללא אפשרות לחקירה נגדית.
ב. כראיה לאמיתות התוכן, אם האמירה נמסרה בכתב ולא בעל פה, ובמסגרת בחינת כלל נסיבות העניין.
ג. כראיה לאמיתות התוכן, כל עוד העד נשבע שהאמירה נאמרה, ככלל.
ד. כראיה לעצם זה שהדברים נאמרו, כאשר עצם האמירה היא עובדה רלוונטית.
שאלה 3: במשפט אזרחי הצדדים מסכימים מראש שפוליגרף יהיה ראיה מכרעת ביניהם. מהי התוצאה הסבירה לפי הדין שנלמד?
א. בית המשפט יכשיר פוליגרף רק אם קיימת ראיית סיוע חיצונית נוספת, בנסיבות מתאימות.
ב. בית המשפט יכשיר פוליגרף רק אם מדובר בתיק פלילי ולא אזרחי.
ג. בית המשפט עשוי לתת תוקף להסכמה, אם הוכח שההסכמה הייתה מודעת ולא הושגה בהטעיה.
ד. בית המשפט חייב לפסול תמיד פוליגרף, גם אם הצדדים הסכימו במפורש.
שאלה 4: במשפט פלילי התקבלה בטעות ראיה בלתי קבילה, ולאחר מכן ניתנה הרשעה. לפי הכלל שנלמד, מה נכון לומר על הערעור?
א. פסק הדין נפסל אוטומטית בכל מקרה שבו נשמעה ראיה בלתי קבילה, בנסיבות מתאימות.
ב. פסק הדין לא נפסל אוטומטית; הערעור יבחן אם ללא הראיה הייתה מתקבלת הרשעה או אם אין די ראיות אחרות.
ג. ההרשעה תישאר תמיד על כנה, משום ששופט מקצועי רשאי להסתמך על כל חומר שנחשף אליו, גם אם נפלה טעות.
ד. הערעור יתקבל רק אם הראיה הבלתי קבילה הייתה מסמך כתוב ולא עדות בעל פה.
שאלה 5: נאשם הודה בתחנת משטרה ברצח, אך בבית המשפט כפר באשמה. מה נדרש בדרך כלל להרשעה על בסיס הודאת החוץ?
א. הודאה בפני קצין משטרה, ובנוסף תוספת ראייתית מסוג סיוע או דבר לחיזוק, ככלל.
ב. הודאה שנמסרה בכתב, ובנוסף תוספת ראייתית מסוג דבר לחיזוק בלבד.
ג. הודאה חופשית ומרצון, ובנוסף תוספת ראייתית מסוג דבר מה נוסף.
ד. הודאה חופשית ומרצון, ובנוסף תוספת ראייתית מסוג סיוע בלבד.
שאלה 6: בתיק פלילי יש עד מדינה שמפליל את הנאשם, והעדות קבילה. מה עוד נדרש כדי לבסס הרשעה רק על סמך עדותו?
א. תוספת ראייתית מסוג דבר מה נוסף שמאמת את העדות, ככלל.
ב. אין צורך בתוספת; די בעדותו אם היא מהימנה.
ג. תוספת ראייתית מסוג דבר לחיזוק בלבד, בנסיבות מתאימות.
ד. תוספת ראייתית מסוג סיוע שמסבכת את הנאשם.
שאלה 7: תביעה מבקשת להגיש אמרה קודמת של עד שנמסרה במשטרה, משום שבבית המשפט העד חוזר בו ומוסר גרסה סותרת. מהו הכלי המרכזי שמאפשר זאת?
א. סעיף 10א לפקודת הראיות, בכפוף לתנאים שבדין.
ב. סעיף 57ב לפקודת הראיות, משום שהדין הוא מן המפורסמות.
ג. סעיף 12 לפקודת הראיות, משום שמדובר בהודאה חופשית, בנסיבות מתאימות.
ד. סעיף 53 לפקודת הראיות, משום שזו ראיה שנתקבלה בטעות.
שאלה 8: מה ההבדל המעשי בין משקל לבין קבילות של ראיה?
א. קבילות היא שאלה של דיות; משקל הוא שאלה של כשרות העד, בנסיבות מתאימות ובמסגרת הדין.
ב. קבילות היא שאלה של כניסה לתיק; משקל הוא הערך שהשופט נותן לראיה לאחר שנכנסה.
ג. קבילות היא שאלה של נטל ההוכחה; משקל הוא שאלה של תחולת הדין.
ד. קבילות היא שאלה של מהימנות; משקל הוא שאלה של רלוונטיות, ככלל.
שאלה 9: בדיון אזרחי צד לא מתנגד בזמן אמת לעדות מפי השמועה, ולאחר מכן מבקש לטעון בערעור שהעדות לא קבילה. מה ההיגיון שנלמד לגבי מצב כזה?
א. אי התנגדות לא משנה דבר, ושאלת הקבילות תידון מחדש תמיד בערעור, גם כאשר הצד שתק בדיון.
ב. אי התנגדות עשויה להיחשב כהסכמה לקבלת הראיה, ולכן קשה לפתוח מחדש את שאלת הקבילות בערעור.
ג. אי התנגדות הופכת את הראיה לבלתי קבילה באופן אוטומטי, ולכן הערעור מתקבל.
ד. אי התנגדות גורמת לכך שהראיה תיחשב ראיה מכריעה ללא אפשרות לסתירה, ככלל.
שאלה 10: נאשם טוען כי כלל ראייתי חדש שפורסם לאחר ביצוע העבירה לא חל עליו. לפי העיקרון שנלמד לגבי תחולת דיני הראיות, מה התשובה?
א. דיני הראיות חלים בדרך כלל לפי הדין הקיים בעת ההכרעה, גם אם האירוע התרחש קודם לכן.
ב. דיני הראיות חלים תמיד רק לפי הדין שהיה ביום ביצוע העבירה.
ג. דיני הראיות חלים רטרואקטיבית רק בהליך אזרחי ולא בהליך פלילי, בנסיבות מתאימות ועל פי ההלכה.
ד. דיני הראיות חלים רק אם הנאשם מסכים להחילם על עניינו, ככלל.
שאלה 11: במשפט פלילי ההגנה מבקשת להביא עדות של בן זוג לחובת הנאשם, והבן זוג אינו מעוניין להעיד. לפי הכללים שנלמדו, מה סביר?
א. בדרך כלל אין כופים בן זוג להעיד לחובת בן זוגו, והכשרות תלויה בסייגים ובחריגים הקבועים בדין.
ב. בן זוג יכול להעיד לחובה רק אם התיק הוא אזרחי ולא פלילי.
ג. בן זוג פסול להעיד בכל מקרה, גם לטובת בן זוגו, בנסיבות מתאימות.
ד. בן זוג תמיד כשר ומחויב להעיד לחובת בן זוגו, כמו כל עד אחר, ואף ניתן לכפותו בצו הבאה אם לא יתייצב.
שאלה 12: בית המשפט קובע שהראיה רלוונטית אך לא קבילה. מה המשמעות המעשית בהליך?
א. הראיה תתקבל אוטומטית אם הוגשה בכתב ולא בעל פה, ככלל.
ב. הראיה תתקבל, אך תצריך סיוע חיצוני כתנאי לקבילות.
ג. הראיה לא תתקבל כראיה לאמיתות העובדות, גם אם היא יכולה לתרום לבירור המחלוקת.
ד. הראיה תתקבל, אך יינתן לה משקל נמוך בלבד, והכרעה לא תוכל להתבסס עליה לבדה.
שאלה 13: עד אומר בבית המשפט דברים שסותרים מסמך כתוב שהוא עצמו חתם עליו בעבר. מה אחד השיקולים שעשוי להצדיק התערבות ערכאת הערעור בממצאי מהימנות?
א. כאשר הממצאים מתבססים בעיקר על ראיות בכתב ולא על התרשמות בלתי אמצעית מהעדים.
ב. כאשר מדובר בעדות יחידה של עד תביעה רגיל ללא כל חריג, בנסיבות מתאימות וללא סיוע.
ג. כאשר הערכאה הדיונית שמעה את העד פנים אל פנים והתרשמה ממנו היטב.
ד. כאשר ההליך הוא אזרחי ולכן ערעור מתערב תמיד במהימנות, ככלל.
שאלה 14: בתיק פלילי יש עדות יחידה של קטין שתועדה בידי חוקר ילדים, והתביעה מבקשת להרשיע על בסיסה. מה הדרישה הראייתית שנלמדה לגבי הרשעה במצב כזה?
א. נדרשת תוספת ראייתית מסוג דבר לחיזוק בלבד, בנסיבות מתאימות.
ב. נדרשת תוספת ראייתית מסוג דבר מה נוסף בלבד.
ג. אין צורך בתוספת אם בית המשפט מנמק שהוא מאמין לעדות, ככלל.
ד. נדרשת תוספת ראייתית מסוג סיוע לצד העדות המתועדת.
שאלה 15: מהי התוצאה הנכונה כאשר בית המשפט משתמש בידיעה פרטית של השופט שלא הובאה במסגרת הראיות?
א. קיים קושי, משום שהקביעה צריכה להתבסס על ראיות בתיק ולא על מידע חיצוני שלא נבחן דיונית.
ב. אין קושי, אך רק אם הצדדים מתנגדים בזמן אמת לשימוש בידיעה פרטית.
ג. קיים קושי רק בהליך אזרחי, אך בהליך פלילי הדבר מותר, בנסיבות מתאימות.
ד. אין קושי, משום ששופט רשאי להכריע על סמך כל מידע אישי שהוא מכיר, גם אם לא הוצג לצדדים.
שאלה 16: בתיק פלילי התביעה מבקשת להסתמך על ראיות נסיבתיות בלבד. מהו הכלל שנלמד לגבי הרשעה על סמך ראיות נסיבתיות?
א. אפשר להרשיע רק אם קיימת הודאה מלאה של הנאשם לצד הראיות הנסיבתיות, בנסיבות מתאימות ובתוספת חיזוק.
ב. אפשר להרשיע אם מכלול הנסיבות מוביל למסקנה מפלילה מעבר לספק סביר ולא נותר הסבר חלופי סביר.
ג. אפשר להרשיע רק אם קיימים שני עדי ראייה בנוסף לראיות הנסיבתיות.
ד. אי אפשר להרשיע לעולם על סמך ראיות נסיבתיות בלבד, משום שהן תמיד חלשות, ככלל.
שאלה 17: מה ההבחנה שנלמדה בין סיוע לבין דבר לחיזוק כתוספות ראייתיות?
א. סיוע הוא תמיד ראיה ניטרלית; דבר לחיזוק חייב תמיד לסבך את הנאשם, בנסיבות מתאימות וברמה גבוהה.
ב. סיוע ודבר לחיזוק הם אותו דבר ואין ביניהם הבדל מעשי, ככלל.
ג. סיוע צריך לקשור את הנאשם לעבירה; דבר לחיזוק יכול לאמת נקודה רלוונטית גם בלי לסבך.
ד. סיוע נדרש רק בהליך אזרחי; דבר לחיזוק נדרש רק בהליך פלילי.
שאלה 18: נאשם מסר במשטרה ראשית הודאה שאינה כוללת את כל יסודות העבירה, ובהמשך כפר בבית המשפט. מה השימוש האפשרי בראשית הודאה שנלמד?
א. היא פסולה תמיד כי אינה הודאה מלאה ולכן אינה קבילה, גם אם נמסרה מרצון.
ב. היא עשויה לתמוך במשקל ראיות אחרות או לשמש תוספת ראייתית במקום שבו נדרשת תוספת.
ג. היא לבדה יכולה לשמש בסיס להרשעה ללא כל ראיה נוספת.
ד. היא קבילה רק אם נמסרה בפני שופט ולא בפני חוקר, ככלל.
שאלה 19: מהו הרציונל המרכזי לכלל הפוסל עדות מפי השמועה?
א. העדר רלוונטיות של כל אמירה שנמסרה מחוץ לבית המשפט.
ב. העדר אפשרות להגיש מסמכים בכתב בהליך פלילי, בנסיבות מתאימות ובהיעדר הסכמה.
ג. העדר אפשרות לבחון את עד המקור בחקירה נגדית לגבי אמיתות התוכן שנמסר.
ד. העדר סמכות של בית המשפט לשמוע כל עדות בעל פה, ככלל.
שאלה 20: במשפט פלילי התביעה מבקשת להוכיח שהנאשם ידע עובדה מסוימת, ומגישה ראיה לכך שמישהו הודיע לו על כך בעבר. מה ההבחנה הראייתית הנכונה?
א. אפשר להגיש את האמירה רק אם היא מוכיחה שהעובדה עצמה נכונה מעבר לספק סביר, בנסיבות מתאימות.
ב. אפשר להגיש את האמירה כדי להראות שהנאשם קיבל הודעה, גם בלי להוכיח שהעובדה עצמה נכונה.
ג. אי אפשר להגיש אמירה כזו כלל, משום שכל אמירה מחוץ לאולם היא עדות שמיעה פסולה.
ד. אפשר להגיש את האמירה רק אם היא הוקלטה בווידאו ולא אם נמסרה בעל פה, ככלל.
לקבלת הגרסה עם סימון התשובות הנכונות ובלי פרסומות הורידו את הקובץ באמצעות הטופס לעיל^
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
