תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    מודעות הציבור להשלכות צריכת מזון מן החי המכיל שאריות תוספים כגון אנטיביוטיקה והורמונים – עבודה סמינריונית אמפירית – כולל שאלונים!

    מחיר: 239.00₪
    מספר מילים: 7640
    מספר מקורות: 24
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    מודעות הציבור להשלכות צריכת מזון מן החי המכיל שאריות תוספים כגון אנטיביוטיקה והורמונים מסוגים שונים

    תוכן עניינים

    תקציר 2
    פרק 1 - מבוא 3
    פרק 2 - סקירת ספרות 5
    תוספי אנטיביוטיקה והורמונים לתעשיית הבשר והסכנות הכורכות בכך 5
    מידת שימוש באנטיביוטיקה והורמונים בתעשיית הבשר בישראל 8
    מודעות ציבורית לאכילת בשר 11
    התנהגות צרכנית והקשר בין מודעות להתנהגות צרכנית 13
    מודל המחקר 14
    פרק 3 - שיטה 16
    אוכלוסיית המחקר 16
    כלי המחקר 18
    הליך המחקר 18
    פרק 4 - תוצאות 19
    פרק 5 - דיון 26
    פרק 6 - סיכום 28
    פרק 7 - ביבליוגרפיה 30
    פרק 8 - נספחים 32
    נספח א' – שאלון 32

     

    תקציר

    המחקר הנוכחי בדק את מידת המודעות של הציבור לנוכחות הורמונים ואנטיביוטיקה בתוצרת חקלאית מן החי. בנוסף, בדק המחקר את ההתנהגות הצרכנית כתוצאה מהמודעות של הציבור בנוגע לסיכונים שבנוכחות הכימיקלים במזון מן החי.
    המחקר נערך בקרב 60 משיבים, מתוכם שני שליש (66.7%) נשים והיתר – גברים. רובם המוחלט של המשיבים (88.3%) נולדו בישראל.
    מניתוח תוצאות המחקר עולה, כי לציבור יש מודעות מעטה ביותר לנוכחות הכימיקלים במזון החי כמו גם להשפעות של הימצאותם במזון, וזו תלויה בכתבות בעיתונים ובטלוויזיה בלבד, כלומר מדובר בעדות תקשורתית, שטחית, הבנה כללית כי מדובר בתוספים אשר אינם בריאים לגופנו.
    ממצאי המחקר העלו גם, כי לא נמצא קשר בין מודעות הציבור למניעי השימוש בהורמונים לבין התנהגותם הצרכנית.

     

    פרק 1 - מבוא

    בשיח הציבורי כיום, ניכרת עלייה בתודעה לבעייתיות בטיפול בבעלי חיים המיועדים לשחיטה באמצעות הורמוני גדילה למיניהם וטיפול אנטיביוטי למטרות טיפוליות כמו גם למטרות מנע. אדם הקונה מזון מן החי לרב אינו מודע לאופן הטיפול בעופות או בבקר מרגע היוולדם ועד אשר הבשר, החלב או הביצים משווקים לציבור הרחב (Davis and Davis, 2010).
    השאלה העומדת בבסיסו של מחקר זה היא – האם הציבור מודע לקיום תוספים אלו במזונו והאם קיימת המודעות להשלכות הפוטנציאליות של חומרים אלו על גופו? דוגמא להשלכות מסוג זה נתמכת במחקרים המראים כי צריכה של מוצרי חלב, מגבירה את קצב התפתחותם והתרבותם של תאים סרטניים בקרב חולות סרטן השד (Moorman and Terry, 2004).
    חוקרים רבים, מתארים את ההשלכות המשמעותיות שיש לחומרים השונים אותם סופגים בעלי החיים במהלך חייהם, על גופם של בני האדם הניזונים מהם. המודעות לנושא בכימיקלים במזון החי היא חשובה מאוד על מנת שכל אדם יוכל להגיע להחלטות מושכלות בנוגע לאכילת תוצרים מן החי, תוך לקיחת כל הגורמים הרלוונטיים בחשבון. אין לזלזל בהשלכות העולות מהמחקרים השונים אליהם אתייחס בהמשך ומכאן נובע הצורך המהותי בהעלאת מודעות הציבור לחומרים אליהם גופנו חשוף במטרה לשמור על בריאותם (Donaghue, 2003; Huth and Park, 2012).
    במהלך השנים האחרונות, יותר ויותר אנשים בוחרים להזדהות כצמחוניים או טבעוניים. המניעים המובילים את אותם אנשים אינם אחידים וברורים לחלוטין. יש כאלו, המגיעים להחלטות הללו משיקולים הומניים (צער על בעלי החיים), כאלו משיקולים אופנתיים, סביבתיים או בריאותיים. בפועל, מחקרים ודו"חות מראים כי מזון מן החי ובעיקר בשר מהווים מטרד סביבתי ובריאותי ואנו עדים להמלצות רבות מצדן של דיאטניות ורופאים המגבות טיעון זה וכוללות המלצה להפחתה משמעותית באכילת בשר כחלק מתפריט מקדם בריאות (שוורץ, 2007; מישורי, 2014).
    ומה באשר למודעת הצרכנית בנוגע לסוגיית האנטיביוטיקה וההורמונים במזון החי? מודעות צרכנית בנוגע לבטיחות במזון, עלתה בעיקר לאחר חשיפתם של אירועים שונים בתחום, בין היתר חשיפת מזהמים במזונות שאנו אוכלים, מזהמים לדוגמת חיידקי אי-קולי וסלמונלה, בנוסף לכימיקלים השונים שמוחדרים לבשר ולעופות. המשמעות המעשית מכך, היא פגיעה משמעותית ביצרני המזון, בעיקר אלו המייצרים מזונות מועבדים (Mintel, 1997; Hume, 2001; In: Yeung and Morris, 2001). דוגמאות לכך ניתן לראות בפרשות מזון גדולות בישראל, בהן שערוריית הסלמונלה בקורנפלקס תלמה, פרשת רמדיה ועוד. יחד עם זאת, נדמה, כי עד שלא מתפרצת שערוריית מזון משמעותית, היקף המודעות הוא נמוך.

    מחקר זה יכול לסייע בהעלאת המודעות הציבורית להשלכות האפשריות ולנזקים אשר תוצרת חקלאית יכולה להסב לנו. הוא יכול לקדם מאבק ציבורי נגד שימוש בתרופות שונות בקרב החקלאים ובראש ובראשונה לייצר שקיפות אשר תזמן לאזרחים את היכולת להגיע להחלטות עצמאיות, מושכלות. באמצעות מחקר מסוג זה נוכל להקנות כלים לציבור לבחינת המזון ממנו אנו ניזונים, לחנך את ילדינו לצריכה נבונה וביקורתית של מזון ועל ידי כך בסופו של התהליך לגרום להפחת השימוש בתרופות עבור עופות ובקר המיועדים לשחיטה בקרב החקלאים.
    בתחילת המחקר תוצג תחילת הספרות, כאשר תחילה יצוינו המחקרים אודות אנטיביוטיקה והוספת אנטיביוטיקה והורמונים לבשר, לאחר מכן יתואר המצב בנושא במדינת ישראל ובהמשך תוצג גישת הציבור לנושא. לאחר מכן יוצג פרק השיטה של המחקר הנוכחי, תוצאות המחקר הנוכחי, דיון בממצאים בהתייחס לסקירת הספרות וסיכום.

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: