מבוא
עבודת סמינריון זו עוסקת בסיכול חוזה - מבחן הצפיות מול מבחן הסיכון החוזי. יופנה זרקור על הפסיקה בטענת סיכול החוזה, בשנים שלאחר פסק דין רגב תוך בחינת הדין המצוי והרצוי. הרפורמה המוצעת בקודקס האזרחי (הצעת חוק דיני ממונות9 מכילה רפורמה ביחס לדין הסיכול בישראל. הצעת החוק מבקשת להחליף את המבחן לתחולת טענת הסיכול ולאמץ מבחן חדש המכונה "מבחן הסיכון החוזי" (ולא מבחן הצפיות). על-פי המבחן החדש יש לבדוק על מי מהצדדים לחוזה הוטל הסיכון לאירוע שמנע את ביצוע החוזה. שינוי נוסף שמוצע לערוך הוא בתוצאה של קבלת טענת הסיכול. בעוד שכיום הסיכול משמש טענת הגנה של הצד שהפר את החוזה, לפי ההצעה עילת הסיכול תביא לפקיעת החוזה.
הצגת נושא המחקר – המבחן הראוי להכרה בסיכול חוזה, האם מבחן הצפיות מול מבחן הסיכון החוזי . נקודת המוצא בדיני החוזים היא שאחריות היא מוחלטת, זה אומר אדם שהתחייב לבצע משהו על פי חוזה ולא ביצע אותו הוא מפר חוזה, ונקודת המוצא בדיני החוזים שהאחריות המוחלטת אומרת שהיסוד הנפשי הוא בעצם לא מעניין, מה שמעניין היא השאלה האם עמדתי בהתחייבות שלי או לא עמדתי בה. במידה שאדם לא עמד בהתחייבות שלו הוא צריך לשלם פיצויים ואת הנזק. סעיף 18 לחוק החוזים תרופות, הוא בעצם חריג לעקרון האחריות המוחלטת משום שהוא אומר שבנסיבות מסוימות אם קרה איזשהו מקרה והמקרה הזה הוא בעצם כוח עליון, בבחינת כוח עליון מה שנקרא במשפט האירופי או הצרפתי "force major " במצבים כאלה יתנו פטור מהחוזה. בישראל במשך הרבה מאוד שנים היה ידוע ובספרות נאמר שבית המשפט לא הסכים להפעיל את עילת הסיכול והיא הפכה אות מתה. יחד עם זאת בקודקס האזרחי שלא התקבל אז, ניסו להחיות את עילת הסיכול בעצם באמצעות הרחבת המקרים שיוכרו כסיכול. מטרת סמינר זה היא בעצם להציג את המבחן הראוי לקבוע מתי יראו נסיבות כמסכלות, למעשה גם בפסיקה וגם בספרות הוצגו שני מבחנים, המבחן הראשון הוא מבחן הציפייה שאומר, שמאורעות שלא נצפו ע"י הצדדים ולא ניתן היה לצפות אותן, במקרים כאלה צריך להכיר בסיכול. הרציונאל העומד מאחורי זה הוא הרעיון הבא : אם יש נסיבות שלא צפינו אותם ולא יכולנו לצפות אותם ממלא לא היינו יכולים להתגונן כנגדם ולכן יהיה צודק לתת למפר פטור, למשל, בישראל ניתן בפס"ד נתן נ סטורד נטען שבעקבות המלחמה לא הגיעו העובדים לעבודה ולכן לא ניתן היה להשלים את הבית ובית המשפט במשך שנים אמר שנסיבות בטחוניות ומלחמות הם הדבר הכי צפוי ולכן הוא לא מוכן להכיר בעילת הסיכול. המבחן השני הוא מבחן הסיכון, מבחן הסיכון החוזי במאמר של דניאל פרידמן מבחן הסיכון החוזי מופעל גם בטעות והטעיה מצד אחד וגם בסיכול מהצד השני, ובעצם שואל, האם הסיכון למאורע שהתרחש, בעצם האם המפר לקח את הסיכון הזה על עצמו, כן או לא ? ולתת את הפטור ע"פי מבחן הסיכון החוזי. אז המטרה של הסמינר הזה כפי שציינתי היא להציג את שני המבחנים, מה ההבדל בניהם, האם אחד מהם גורם לכך שיינתן פטור גדול יותר, ואילו האחר מוביל לכך שהתוצאה תהיה שהפטור אמור להיות הרבה יותר מצומצם.
שיטת המחקר – שיטת המחקר היא להשוות בין שני המבחנים לסיכול החוזה, מבחן הסיכון החוזי מצד אחד ומבחן הצפיות מצד השני. לראות איזה מהם מוביל לכך שעילת הסיכול תהיה רחבה יותר ואיזה מהם תוביל לכך שעילת הסיכול תהיה מצומצמת. אני ידגים את שתי השיטות האלה על כמה פסקי דין מובילים כמו נתן נ סטרוד שהוא הפסק דין הכי מציין את המגמה של שמרנות בבית המשפט העליון, אני ידון בשאלה האם כל אחד מהמבחנים האלה היה צריך להוביל לתוצאה שונה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
