תיאוריות סוציולוגיות קלאסיות
תוכן
שיעור 1 3
שיעור 2 7
שיעור 3 11
שיעור 6 23
שיעור 7 25
שיעור 8 31
שיעור 9 35
שיעור 10 39
שיעור 11 45
שיעור 13 50
שיעור 13 55
שיעור 14 62
שיעור 1
אלכסיס טוקוויל – צרפת, המאה ה-17. באחד הספרים המפורסמים שלו, שאל איך יתכן שפורצת מהפכה ב-1789 ולא בגרמניה, למשל? לכאורה, המצב בגרמניה רע הרבה יותר – איכרות, חירויות אזרח, ובכל זאת, המהפכה פורצת בצרפת. בספרו, המשטר הישן במהפכה, הוא מספק תשובו ת שעם השנים נהיות בסיס לתיאוריות שונות בסוציולוגיה. בין השאר הוא מתייחס לשני גורמים:
1. נתונים אוביקטיביים של דיכוי הם פחות חשובים מאשר כיצד בני האדם מרגישים ביחס לאותו דיכוי. האזרחים בצרפת, למשל, מרגישים באופן סובייקטיבי, הרבה יותר מתוחכמים. הסיבה שהוא מציע היא העובדה שמכיוון שהם יותר חופשיים (הם חשופים למגע עם מה שאין להם אצל קבוצות חופשיות יותר), הם חשים מדוכאים יותר. יש להם למה להשוות! על בסיס זה מתפתחת תיאוריית הקיפוח היחסי – בשביל שאנשים יתקוממו הם צריכים להיות במצב בו הם מכירים תנאי אחרים, ומסוגלים לדמיין שהם יכולים להגיע למצב זה.
2. סיטואציית היחסים בין האיכרות והאצולה בצרפת ובגרמניה מכילה משתתנה מאוד פשוט – בעל האחוזה הגרמני, באופן טיפוסי, חי על אדמתו. האציל הצרפתי לא התעניין באדמותיו! הוא חי בפריז, ומדי פעם שלח את פקידיו לגבות את המס...מכאן שהשליטה של האצולה הגרמנית היתה הרבה יותר חזקה בשטח. כך האיכרים הצרפתיים יכלו להתארגן בנחת.....זוהי שאלה שמדברת על הרלוונטיות של הנוכחות.
טוקוויל הוא אמנם לא סוציולוג, אולם מתוך כתביו עולים יחסים סוציולוגיים מענינים. הוא מתאר מבנה של יחסים, דפוסים של יחסים שעוברים מיסוד ומאפשרים להתבונן בהם.
עומדת כאן שאלת החברה כשאלה מרכזית, ומה שמלווה אליה היא פרובלמטיזציה של שאלת החברה, כיוון שהיא מושג מופשט. בניגוד ליחיד, למשל, שהוא יותר קונקרטי.
המושג חברה הוא גם לא מובן מאליו, וגם לא מושג שעמד לחקירה שהעמידה אותו במרכז. אמנם התעסקו בשאלות חברתיות, אולם הפרובלממטיקה של המושג וחקירתו באופן בלעדי היא עניין של מאתיים שנה. זוהי נגזרת ישירה של הנאורות, של תהליך של חילון המתרחש באירופה, ומגיע לשיאו במהפכה הצרפתית, ויש בו שני עקרונות המוליכים להתעסקות בשאלת החברה והחברתי:
1. גורל חיינו לא נקבע בידי שמים.
2. הסדר החברתי (האופן שבו מאורגנת החברה, ההיררכיות שלה) לא משקף איזשהי תבונה אלוהית או סדר טבעי, אלא משהו אחר. שאלת הסדר החברתי הופכת להיות בעיה ברגע שאנחנו מתנתקים מהעוגן ה"אלוהי".
יש כאן מעבר למושג ה"קפובליקה" – נכס של הציבור, ולא נכס אלוהי.
גם סוציולוג בשם הרברט מרקוזה (סוציולוג גרמני, חי בגרמניה עד 1935, אחד מהנערים הצעירים בחבורת אינטלקטואלים בשם אסכולת פרנקפורט, יחד עם אדורנו והורקהיימר...כולם ניאו-מרכסיסטים. רובם ככולם ב-35 נמלטים לארה"ב עם עליית היטלר לשלטון, וממשיכים לפתח משם דוקטרינות ביקורתיות מאוד ביחס לקפיטליזם, ומשתלבים כמרצים באוניברסיטאות) מנסה לברר את התפתחות הסוציולוגיה, והולך אל המהפכה הצרפתית, שורשיה ומורשתה, כדי להבין איך מתפתחת הסוציולוגיה הצרפתית ואיך הגרמנית. ב-41 כותב מרקוזה את תבונה ומהפכה, והופך להיות אחד מגיבורי התרבות של שנות ה-60, שהופך להיות סוג של תנ"ך לתנועת הסטודנטים ותנועות השינוי החברתי. בספרו זה הוא מפתח תיאוריה בה הוא טוען לקשר בין ההיסטוריה הפוליטית של גרמניה וההיסטוריה הפוליטית של צרפת להתפתחות של שתי הסוציולוגיות השונות. ויותר מזה – שתי ההתפתחויות השונות קשורות זו בזו מכיוון ששתיהן מבטאות יחס מסוים וצורת פיתוח מסוימת של הפילוסופיה הגרמנית. (האידיאליזם הגרמני של הגל) – בגדול, הפילוסופים הגרמנים שהיו מזוהים עם האידיאליזם הגרמני, ראו במהפכה הצרפתית את התגלמות המימוש של המפגש בין שני ערכים חשובים – תבונה וחופש. הפילוסוף הגרמני שמסתכל על גרמניה הפוסט-מהפכנית, רואה את המהפכה הצרפתית כ"תבונה חופשית". מרקוזה טוען שהגרמנים מקנאים במימוש הצרפתי, שכן הגרמנים רק כותבים על זה, ואילו הצרפתים כבר עשו את זה. מרקוזה טוען שיש להבין גם מה הם התנאים בגרמניה באותם הזמנים – בראשית המאה ה-19, גרמניה היא לא מדינה במובן המודרני, אלא ערב רב של עשרות ומאות נסיכויות קטנות ואחוזות פיאודליות, כולן חלק מפרוסיה. "גרמניה היא בראש" ולא במציאות. לעומת זאת, צרפת יש כבר מדינה מתפקדת ורציונאלית, שמזוהה עם האזרחים ולא עם המלוכה. מרקוזה ממשיך ואומר שכך יש להבין את הפילוסופיה של הגל. המושג המרכזי שהגל עובד איתו ומפתח אותו הוא מושג התבונה. זהו איננו משהו פרטי (הוא פילוסוף!) אלא רוח מופשטת, אובייקטיבית, בלתי תלויה. זהו חילון של תבונה אלוהית, לצורך העניין. האתגר ההגליאני הוא איך להתחבר לתבונה הזאת. מרקוז אומר שכשהגל מתחיל לחשוב על התבונה, הוא מתחיל להתקרב לחשיבה, שלימים נכנה אותה חשיבה סוציולוגית, כיוון שהגל אומר שהתבונה היא סוג של רוח, ההיסטוריה היא תהליך של התגלגלות התבונה והתממשותה באתרים ואזורים שונים של מציאות אנושית, והמקום בו היא אמורה למצוא את המימוש האולטימטיבי (תבונה+חופש) הוא מימד היחסים בין בני-אדם, ובמוסדות חברתיים. הגל בעצם הוא פילוסוף שנוגע בסוציולוגיה. מכאן אפשר להבין גם איזה תפקיד אדיר משמש מושג המדינה – הגל רואה בה את התגלמות התבונה. על המדינה להיות העוגן המוסדי של התבונה
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
