1. מבוא 2
2. סקירה ספרותית 4
2.1. הזכות הקניינית 4
2.2. הזכות הקניינית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 6
2.3. סעיף 14 לחוק המקרקעין 8
2.4. עקרון תום הלב 9
2.5. הזכות במקרקעין וזכות השימוש 11
3. סיכום 16
4. ביבליוגרפיה 19
דיני הקניין בישראל, פועלים לצידה של חקיקת יסוד. סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע, כי "אין פוגעים בקניינו של אדם", אלא אם מדובר "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש...[...]", כפי שנקבע בסעיף 8 לחוק יסוד. עוד טרם חקיקת היסוד, פועלת הזכות לקניין בחוק המקרקעין , ובסעיפיו השונים. אחת השאלות המהותיות בתחום דיני הקניין והזכות הקניינית היא, האם אותו בעל זכות קניינית, ראשי לעשות במקרקעין שבבעלותו כל פעולה, לרבות פגיעה בפרטים אחרים?
פסיקת בתי המשפט, הכירה במעמדן המיוחד של זכויות הקניין תוך הדגשת החשיבות המיוחדת של ההגנה עליהן. יחד עם זאת, הכירה הפסיקה גם בקיומו של שיקול דעת מוגבל ומצומצם, במקרים נדירים, שלא להושיט סעד למי שזכותו הקניינית נפגעה.
סעיף 14 לחוק המקרקעין קובע, כי "בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר". המשמעות שעולה מסעיף 14 לחוק המקרקעין היא, שבעל נכס או בעל זכות במקרקעין, אינו יכול לעשות על הנכס בבעלותו פעולות שעלולות לפגוע בזכויות של אחרים, כלומר שימוש לרעה בזכות.
במהלך השנים, עסקו בתי המשפט השונים על ערכאותיהם, בסוגיית דיני הקניין בכלל וזכויות קנייניות בפרט, כאשר במספר פסיקות חשובות, הגדיר בית המשפט העליון את גבולות הגזרה לסעיף 14 לחוק המקרקעין. אחת הפרשות החשובות ביותר שבהן דן בית המשפט העליון בסוגיית הזכות הקניינית הוא פסק הדין בפרשת רוקר , שעסק בעיקרו בהיקף שיקול הדעת השיפוטי הנוגע בסעד של הריסת מבנה שהוקם שלא כדין ברכוש המשותף בבניין המשותף.
פסק הדין בפרשת רוקר, שכלל הרכב של שבעה שופטים, עסק בסוגיית הזכות הקניינית של אדם במקרקעין, כמו גם סוגיית נפקותו של סעיף 14 לחוק. בנוסף, עסק הדיון בעתירה, גם בעקרון תום הלב, כתחליף ראוי לסעיף 14 לחוק המקרקעין. עקרון תום הלב, השתרש במשפט הישראלי "כנורמת-על שמצודתה פרושה על כל ענפי המשפט האזרחי" , כאשר הוא הוחל לראשונה בדין הישראלי בחוק החוזים , מכוח סעיפים 12 ו-39 לחוק, המחייבים את שני הצדדים לחוזה לנהוג בדרך המקובלת ובתום לב. עקרון זה, הורחב אל מעבר לגבולות דיני החוזים, ומכוחו של סעיף 61(ב) לחוק החוזים. אולם, לצד עקרון תום הלב, קיימת גם מחלוקת בין אלה הסבורים כי לתביעות ה"קנייניות" מכוח חוק המקרקעין קיום עצמאי, לבין אלה הסבורים שגם על תביעות כאלה, אם הן מקימות גם עוולות בנזיקין, חלים, בדרך כזאת או אחרת, עקרונות מפקודת הנזיקין לכאורה, אין בחוק המקרקעין בסיס להנחה, שיש לבית המשפט שיקול דעת באם להעניק סעד לפי החוק. יוצאת מכלל זה היא הוראת סעיף 14 לחוק – שהיא בגדר יוצא מן הכלל המלמד על הכלל.
עבודה זו, עוסקת בסעיף 14 לחוק המקרקעין ואם קיומה של הזכות הקניינית בנכס מקרקעין, מציק שימוש לרעה בזכות זו. בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את הזכות הקניינית הנובעת הו מחוק המקרקעין והן מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בהמשך, סוקרת העבודה את סעיף 14 לחוק המקרקעין ואת המשמעויות העולות מסעיף זה. בנוסף, סוקרת העבודה את עקרון תום הלב, שלדעת שופטים רבים, מייתר את סעיף 14 לחוק המקרקעין, מכיוון שהוא מהווה בסיס משפטי ונורמטיבי לכלל המשפט. העבודה גם סוקרת את פסק הדין רוקר, שמהווה אבן דרך משפטית בכל הנוגע לנפקותו של סעיף 14 לחוק המקרקעין.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
