תפיסות של תושבים לגבי התקשרות למקום ולקהילה בשכונה אורבנית
תוכן העניינים
תקציר 4
מבוא 5
סקירת הספרות 7
עירוניות 7
עירוניות, חברה וקהילה 9
קהילה וקהילתיות 12
הקהילה כמקום 13
הקהילה כפונקציה 14
הקהילה כהתארגנות על בסיס מאפיין קריטי משותף 14
הקהילה כתחושה פסיכולוגית 14
התקשרות 18
התקשרות למקום (Place Attachment) 18
התקשרות קהילתית (Community Attachment) 21
תיאוריית ההתקשרות 22
התקשרות לשכונה, שכונות בישראל ובירושלים 24
שאלות המחקר 26
שיטת המחקר 27
החוקרת 28
קריטריונים לבחירת המשתתפים ומאפייני המשתתפים 28
משתתפי המחקר 29
כלי המחקר 30
ניתוח הנתונים 30
היבטים אתיים של המחקר 30
ממצאים 32
מרחב רגשי - רגש למקום 34
רגש חיובי למקום 34
רגש שלילי/אמביוולנטי למקום 35
חוסר הבעת רגש למקום 36
מרחב חברתי 37
אוכלוסייה 37
קהילה 39
קשרים חברתיים 43
מרחב פיזי - "המקום" 46
מה מחשיבים כ"מקום" 46
מה צריכים - פונקציונליות של המקום 48
מה רואים - מרחב ציבורי - "נראות" 50
"הבסיס הבטוח" - תפיסות כלפי השינוי הדמוגרפי 51
ביטחון אל מול איום כתוצאה מכניסה לשכונה של אוכלוסייה חרדית וערבית 52
הווה אל מול עתיד - תפיסת ההשפעה של השינוי הדמוגרפי 54
אסטרטגיות התמודדות 55
אסטרטגיות התמודדות של הפרט 57
אסטרטגיות התמודדות של החברה 61
אסטרטגיות התמודדות של הממסד 63
דיון 67
המרחב הרגשי 67
המרחב החברתי 69
המרחב הפיזי 72
המרחב הבטוח 75
אסטרטגיות התמודדות 76
מגבלות המחקר 76
המלצות למחקר עתידי 77
ייחודיות ותרומת המחקר 77
סיכום 78
רשימה ביבליוגרפית 80
נספח 92
תקציר
המחקר הנוכחי בדק את התפיסות של תושבים לגבי התקשרות למקום ולקהילה בשכונה אורבנית בירושלים. במחקר השתתפו 15 תושבים הגרים בפסגת זאב שירואיינו בראיונות נרטיביים חצי מובנים. המתודולוגיה ודרכי הניתוח שנעשה בהם שימוש, כוללים ניתוח תוכן של תמות מרכזיות ובניית קטגוריות, על פי מודלים תיאורטיים קיימים, כשהמטרה הייתה לזהות דפוסים, זיקות, חזרות ומאפיינים מקבילים, המשותפים לנרטיבים השונים.
ממצאי המחקר העלו, כי אנשים מפתחים רגש מסוים למקום, הבא לידי ביטוי בשלושה דפוסי התקשרות שונים: אנשים המביעים רגש חיובי למקום מגוריהם (אהבה), אנשים המביעים רגש שלילי אמביוולנטי למקום (שנאה או יחסי אהבה- שנאה) ואנשים אשר לא מביעים רגש למקום. בין היתר, ניתן היה לזהות מודל הקושר בין 'הרגש' המובע למקום על ידי המרואיינים לבין 'סגנון ההתקשרות' (חיובית, אמביוולנטית או נמנעת) וכן תפיסות המרואיינים לגבי המרחב החברתי, המרחב הפיזי, ואסטרטגיות ההתמודדות בשגרה ואל מול שינוי במרחב הבטוח.
ממצאי המחקר העלו גם, כי המרכיב החברתי נמצא כאחד המרכיבים הבולטים ביותר בקשר שבין ההתקשרות לבין המקום והקהילה. חלק מהמשתתפים הצביעו על קשרים חברתיים משמעותיים בשכונה, בעיקר רגשות חיוביים, בעוד שאחרים הצביעו על כך שהם אינם מרוצים מהקשרים החברתיים בשכונה תוך הצגת רגשות שליליות ואמביוולנטיות וחוסר שביעות רצון מהאוכלוסייה בשכונה הנתפסת כשונה מהם. בעניין זה נמצא, כי הייתה התייחסות לאוכלוסייה סביבם, תוך אבחנה בין 'דומים" ו'שונים' ותיאור של שביעות רצון מהאוכלוסייה או חוסר שביעות רצון מהאוכלוסייה.
בהקשר של ממד הפיזי עולה מהמחקר, כי הציפייה שלהם הייתה לנוחות ולקרבה, הן למקומות והן לאנשים. יחד עם זאת לא צוין קשר רגשי למקום פיזי מסוים בשכונה, לא בסביבה הבנויה ולא בסביבה הטבעית בשכונה. הנראות של המרחב הציבורי נמצאה כמעצבת את הזהות המקומית.
ממצא נוסף שעלה תיאר את הרצון בחיי קהילה בשכונה, בעיקר סביב הצורך בעזרה ותמיכה וכן סביב הצורך בהתאגדות להשגת מטרות קהילתיות משותפות. באשר לשאלת הפעולות של אנשי מקצוע ו/או של תושבים שיכולות לדעתם להשפיע על חיזוק תחושת ההתקשרות למקום וההתקשרות הקהילתית, הרי שהממצאים הראו, כי מעטפת ההגנה והביטחון שהתושב זקוק לה בחוויית החיים שלו במקום, כוללת את כל המרכיבים החשובים להתקשרות למקום. בין היתר: מרחב חברתי, מרחב פיזי, נוחות וקרבה והתמודדות עם שינויים. לכך יש השלכות לגבי אנשי מקצוע העוסקים בתחום התכנון, הקהילה והמדיניות הציבורית.
מבוא
בעידן המודרני, ולראשונה בתולדות האנושות, כ-54% מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים, יחס שצפוי לעלות ל- 66% עד 2050 (UNWUP, 2014). בישראל לדוגמה, כ- 7,202,000 איש, שהם 92% מאוכלוסיית ישראל, גרים בערים, לעומת 620,000 איש, שהם 8% מהאוכלוסייה, אשר גרים באזור כפרי (שם).
תהליך העיור (Urbanization), שבו נוצרים מרכזי אוכלוסין גדולים וצפופים ביחס לדגם המסורתי של כפר, מוכר לאנושות כבר מאז האלף הרביעי לפנה"ס (Mumford, 1961). תהליך זה, שהואץ בעקבות המהפכה התעשייתית, הגיע לשיאו בשנים האחרונות. ישנם אתגרים רבים העולים מתהליכי העיור המואצים ומשינויים תכנוניים, כלכליים, תרבותיים וחברתיים המתרחשים בעשורים האחרונים (Page & Hardymen, 1996; Neill, 2001; Hubbard, 1995; Padisson,1993; Gospodini, 2002; Florida, 2002,2005).
אחד האתגרים הגדולים שזוהו במגמת העירוניות, קשור לתחום החברתי-קהילתי והוא תהליך התרופפות של המסגרות הקהילתיות, ירידה ברמת ההון החברתי והיחלשות הסולידריות החברתית (צפוני 2010; Putnam 2000). המסגרת הקהילתית, ההון החברתי והסולידריות זוהו כמרכיבים חיוניים המשפיעים באופן משמעותי על חוסנה של הקהילה ועל הרווחה הנפשית (well-being) כמו גם הגופנית של חבריה (Woodcraft et.al, 2012). התרופפותם של אלה מציבה אתגר משמעותי לחיים בעיר.
בתוך שלל האתגרים שמציבה העירוניות המתחדשת, מעוניין המחקר הנוכחי לעסוק באתגר החברתי - קהילתי, העולה כתוצאה ממעבר מרבית האוכלוסייה למגורים בערים. בעקבות אתגר זה, מתחדד הצורך לחקור את התפיסות של התושבים כלפי קהילה וקהילתיות במגורים בעיר, את האופן שבו מתעצבות התפיסות וכיצד ניתן לחזק את התחושות של התושבים כלפי המקום בו הם גרים והקהילה סביבם.
אחד המושגים התיאורטיים שבהם יתמקד מחקר זה, במטרה להבין את התפיסות של תושבים כלפי מקום מגוריהם וקהילתם במרחב האורבני, הינו מושג מחקר התחום האורבני בקרב פסיכולוגים וסוציולוגים חברתיים: "התקשרות למקום" -"Place Attachment" (Altman & Low, 1992) ותת מושג בתוך "התקשרות למקום" המוגדר כ"התקשרות קהילתית" - "Community Attachment" (Hummon, 1992) . מושג זה, שיתואר בהרחבה בסקירה הספרותית, מחדש בהבנתנו את ה"רגש" שקושר אדם למקום ולקהילה ואת הקשר בין מושג זה לבין פיתוח קהילתי ואורבני.
מנזו ופרקינס (Manzo & Perkins, 2006) מדגישים במאמרם את החיבור החשוב בין הספרות המחקרית על "התקשרות למקום", מונח מתחום הפסיכולוגיה החברתית והסביבתית, לבין הפרקטיקות של השתתפות ותכנון קהילתי. לטענתם, לכל אחת מהדיסציפלינות יש רבות להציע לאחרת, ועם זאת מעטים הקישורים שנעשו במחקר בין שתי דיסציפלינות אלה. בדרך כלל, ספרות על התקשרות למקום מתמקדת ברגשות וחוויות של האינדיבידואל ולא מציבה את הקשרים הללו בקונטקסט הרחב יותר מבחינה סוציו פוליטית, בו מתכננים ועובדים קהילתיים פועלים. לעומת זאת, הספרות העוסקת בתכנון קהילתי מדגישה מעורבות והעצמה, אך מתעלמת מהקשרים הרגשיים למקום, חרף זאת שההתקשרות הזו יכולה להניע באופן משמעותי מאמצים משותפים לשיפור קהילתו של האינדיבידואל (Manzo & Perkins, 2006).
מחקרים נוספים מציינים את תרומתה של התקשרות למקום להתפתחות של הון חברתי בקהילה (Mihaylov & Perkins, 2014), התקשרות למקום כגורם המשפיע על התארגנויות אזרחיות לשמירה על מקום אל מול איום ועל הגברת מעורבות אזרחית מקומית (Brown & Perkins, 1992).
באמצעות החקר של תפיסות התושבים לגבי התקשרות למקום ולקהילה בשכונה אורבנית בישראל, ינסה המחקר לסייע בהבנה לעומק של מושג זה בקרב תושבים ואנשי המקצוע העוסקים בעירוניות, תכנון אורבני ועבודה סוציאלית קהילתית וכן לנסות ולבחון פעולות שיכולים תושבים ואנשי המקצוע לנקוט כדי ליצור חווית קהילה חיובית בסביבה אורבנית.
המחקר יפתח בסקירת ספרות, אשר תתאר את אתגרי העירוניות המתחדשת, הגדרות של קהילה וקהילתיות, הון חברתי, התקשרות למקום ולקהילה ותיאוריית ההתקשרות. בנוסף, יוצגו מחקרים וידע תיאורטי בנושא התקשרות למקום והתקשרות קהילתית בעולם, יחד עם מחקרים שנעשו על הנושא בתחומים משיקים בארץ. פרק השיטה יתאר את ביצוע המחקר, על פי הגישה האיכותנית בשיטה הנרטיבית. לשם כך ייבחרו 15 תושבים המתגוררים בפרבר עירוני בשכונת פסגת זאב בירושלים שירואיינו ראיונות עומק חצי מובנים אודות חוויית החיים שלהם בשכונה ובעיר.
בישראל, נערכו מחקרים מעטים על תפיסות של תושבים בעיר לגבי התקשרות למקום והתקשרות קהילתית ובעולם נכתב מעט על הקשר של כל אלה לפיתוח קהילתי ואורבני. יחד עם זאת, התעוררות הנושא בשנים האחרונות מלמדת על חשיבותו של המחקר ותרומתו להגדלת גוף הידע הקיים, עבור מקצוע העבודה הסוציאלית הקהילתית, עבור הארגונים העוסקים בתכנון ופיתוח קהילתי ועבור תושבים לשיפור איכות חייהם.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
