מבוא 1
הרקע הנורמטיבי וכישלונו של המדרג הקודם 2
סעיף 300א: ענישה מופחתת בלי שינוי בתיוג 2
המדרג החדש ומבנה עבירות הרצח 2
אדישות וקלות דעת: ליבת המחלוקת 3
המתה בנסיבות של אחריות מופחתת 4
הקנטה, רצח בן זוג והביקורת המגדרית 4
ענישה, שיקול דעת והעבירות הנגזרות 5
מבט השוואתי ופערי מחקר 5
סיכום 6
רשימת מקורות 6
תיקון מס' 137 לחוק העונשין, שפורסם בינואר 2019, החליף את ההבחנה הוותיקה בין רצח בכוונה תחילה ובין הריגה במדרג בן ארבע עבירות: רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת. התיקון נשען על דין וחשבון שהגיש בשנת 2011 הצוות לבחינת יסודות עבירות ההמתה בראשות מרדכי קרמניצר, שמינה שר המשפטים דניאל פרידמן. העיקרון המנחה שבבסיס הרפורמה הוא עקרון האשמה, שלפיו אין לייחס לאדם אחריות פלילית, סטיגמה ועונש שאינם הולמים את אשמתו. הספרות חלוקה בשאלה אם המדרג החדש מגשים עקרון זה, ובמיוחד בשאלת מקומה של האדישות בעבירת הרצח. סקירה זו ממפה את הגישות בספרות למדרג החדש, ליסוד הנפשי, לאחריות המופחתת ולהשלכות הרפורמה על הענישה ועל העבירות הנגזרות.
