מבוא: על מה הקורס הזה 4
חלק ראשון: החברה הישראלית כרקע לפשיעה 4
פרק 1: שסעים בחברה הישראלית 4
1.1 מצוקות באוטופיה: ליסק וקימרלינג 4
1.2 תרבות ה"אחולש"ים" 5
1.3 פרס ובן רפאל (2006): שסע, אך גם פוטנציאל 5
1.4 בן חיים (2022): ישראל הראשונה וישראל השנייה 6
1.5 הדור השני להגירה: הקבוצה שנופלת בין הכיסאות 6
1.6 מפת השסעים: לא רק עדתי 6
פרק 2: ישראל כמדינת חוק דמוקרטית 7
2.1 דמוקרטיה רחבה מול דמוקרטיה צרה 7
2.2 דמוקרטיה פורמלית מול דמוקרטיה מהותית 8
2.3 מה צמח מתוך המחסור 8
חלק שני: המדינה ומערכת האכיפה 8
פרק 3: שלוש הרשויות והפרדת הרשויות 8
3.1 הרשות המחוקקת 8
3.2 הרשות השופטת 9
3.3 הרשות המבצעת 9
3.4 איזונים ובלמים 9
פרק 4: המשטרה 10
4.1 יסודות 10
4.2 משטרה דמוקרטית מול משטרה טוטליטרית 10
4.3 המשטרה בתוך מאזן הרשויות 11
4.4 השוטר בתפר: בין תפיסה אישית לתפקיד מקצועי 11
4.5 צדק תהליכי 11
4.6 השותפות הלא נוחה: יחזקאלי 12
4.7 התפקיד הסימבולי של המשטרה 12
4.8 תרבות ואכיפה: דוגמת שוויץ 12
4.9 ואקום משטרתי: מה קורה כשאין משטרה 13
פרק 5: שירות בתי הסוהר (שב"ס) 13
5.1 סקירה השוואתית 13
5.2 מאפייני הכליאה בארץ 13
5.3 ניסיון ההפרטה שנכשל 14
5.4 התפתחות שב"ס: ציר הזמן 14
5.5 שב"ס ישראל כיום 15
5.6 הישגים, בעיות ומסגרות טיפוליות 15
5.7 המתח המבני: תפיסה טיפולית מול תפיסה ביטחונית 16
חלק שלישי: מדידת הפשיעה ותמונת המצב 16
פרק 6: מה הסטטיסטיקה לא מספרת 16
6.1 משפך הפשיעה 16
6.2 מה כן ניתן לדעת: הצלבת מקורות 17
6.3 למה לא מדווחים 17
6.4 הבדלים בין סוגי עבירות ובין תרבויות 18
6.5 הסטטיסטיקה הישראלית: איך היא נראית 18
פרק 7: ישראל בהשוואה ל-OECD, והפער בין המגזרים 18
7.1 התמונה הכללית 18
7.2 התמונה משתנה במגזר הערבי 19
פרק 8: מגמות הפשיעה בישראל, תמונה כמותית 19
8.1 נתוני יסוד 19
8.2 השפעת משברים ביטחוניים 19
8.3 פשיעת נוער 20
8.4 החברה הערבית: החמרה מובהקת 20
8.5 פשיעת נשים 20
פרק 9: מדידת פשיעה כבעיה תיאורטית, קוגן ואחרים 20
9.1 שתי מטרות שונות למדידה 20
9.2 כשהאמצעי הופך למטרה 21
9.3 מחזורים, יציבות ושיאים: המדידה ההיסטורית 21
9.4 הגירה ופשיעה: הקשר לאורך זמן 21
9.5 הדינמיקה של סוגי הפשיעה 21
9.6 מתאמים כלכליים וחברתיים 21
פרק 10: מגמות מרכזיות בפשיעה בישראל (2020 - 2026) 22
10.1 השורה התחתונה 22
10.2 הפשיעה הכללית: ירידה ברישומים לעומת עלייה בחוויית ההיפגעות 22
10.3 רצח: המשבר בחברה הערבית 22
10.4 רצח נשים ואלימות בין בני זוג 23
10.5 פשיעת סייבר: הקטגוריה הצומחת במהירות הרבה ביותר 24
10.6 תקיפה מינית: כשל מערכתי בהעמדה לדין 24
10.7 סחר בבני אדם 24
10.8 פשעי שנאה ואנטישמיות 25
10.9 התעללות בקשישים 25
פרק 11: מדוע חלק ניכר מהפשיעה בישראל נותר "שקט" 25
הערות לגבי הנתונים 26
פרק 12: פחד מפשיעה 26
12.1 הפער בין התחושה לנתונים 26
12.2 הגדרה והשפעות 26
12.3 הפרדוקס 27
12.4 מה מסביר את הפער 27
12.5 פחד מה"אחר" וטעות הקורלציה 27
פרק 13: מהגרים, פליטים ופשיעה בישראל 28
חלק רביעי: פשיעה מאורגנת בישראל 28
פרק 14: העיקרון המסביר, ואקום ויוזמה 28
פרק 15: התקופה הראשונה, הצנע והשוק השחור (1949 - 1959) 29
15.1 הרקע 29
15.2 מנגנון התלושים ולידת השוק השחור 29
15.3 למה זה לא נגמר כשהמחסור נגמר 29
פרק 16: התקופה השנייה, אחרי מלחמת ששת הימים 29
16.1 הזדמנות חדשה 29
16.2 שני תהליכים בו זמנית 30
16.3 הכיסוי הביטחוני 30
16.4 נדבך חדש בפירמידה: ההתמכרות 30
16.5 פרשת רן כסלו וועדת שמגר (1971) 30
16.6 1976: הדור החדש בכנסת 31
פרק 17: חבורת הכרם ומיסוד הפשע המאורגן 32
17.1 מי הם היו 32
17.2 קשרי הון-שלטון 32
17.3 הסוף 32
17.4 המשמעות המבנית 33
17.5 ועדת בוכנר וועדת שמרון 33
17.6 הגדרה ומאפיינים 33
פרק 18: שנות ה-90 ו"המאפיה הרוסית" 34
18.1 נקודת המפנה 34
18.2 מדוע דווקא ישראל 34
18.3 מה השתנה בתרבות הפשיעה 34
18.4 תגובת המדינה והביקורת עליה 34
18.5 פרופורציות 35
פרק 19: שנות האלפיים, מהבנק למסחר ועד חוק המאבק בארגוני פשיעה 35
19.1 פרשת קריסת הבנק למסחר (1997 - 2002) 35
19.2 עידן משפחות הפשע 35
19.3 חוק המאבק בארגוני פשיעה (תשס"ג-2003) 35
פרק 20: ענף הצ'יינג'ים ושיטת החוואלה 36
20.1 הצ'יינג'ים 36
20.2 חוואלה 36
פרק 21: הלבנת טרור 37
21.1 שלושה סוגי הלבנה 37
21.2 מקורות המימון והמאפיינים 38
21.3 המוסדות בישראל 38
21.4 האתגרים 38
פרק 22: פשיעה מאורגנת בחברה הערבית 38
22.1 תחומי הפעילות המרכזיים 39
22.2 הרקע החברתי-תרבותי 39
22.3 מה עובד: מודלים לשיתוף פעולה 39
פרק 23: הגבול המיטשטש בין פשיעה מאורגנת לטרור 40
23.1 הטענה 40
23.2 הטיעון התיאורטי: האמנה החברתית 40
23.3 תקדים היסטורי: משבר אוקטובר בקוויבק 40
23.4 המצב המשפטי בישראל 40
23.5 ההמלצה המוצעת 40
23.6 אמיר (2001): דמיון, שוני וקשר 41
פרק 24: פרדוקס האכיפה 42
חלק חמישי: רצח מרובה קורבנות 42
פרק 25: המסגרת המושגית (אדלשטיין) 42
פרק 26: רצח המוני 43
שלוש בעיות במושג 43
פרק 27: מסע רצח, והמושג שיש לזנוח 43
הבעיות 43
פרק 28: רצח סדרתי 44
מה מבדיל בין רצח "רגיל" לרצח סדרתי 44
הבעיות במושג 44
המיתוסים של הרוצח הסדרתי 44
פרק 29: הפתרון המוצע, "רצח המוני-סדרתי" 45
פרק 30: מדוע "רצח מרובה" אינו יכול להיות מושג אחד 46
פרק 31: השאלה הפתוחה, טרור ורצח מרובה 47
רשימת מקורות 47
הקורס עוסק בפשיעה בישראל, אך הוא אינו מתחיל בעבריין. הוא מתחיל בחברה. ההנחה המנחה היא שפשיעה אינה תופעה שצומחת בחלל ריק: היא צומחת בתוך מבנה חברתי מסוים, מול מערכת אכיפה מסוימת, ובתוך יחסי אמון (או חוסר אמון) בין האזרח למדינה. לכן הקורס בנוי בחמישה שלבים:
● החברה: השסעים בחברה הישראלית, הפערים החברתיים והשלכותיהם.
● המדינה: ישראל כמדינת חוק דמוקרטית, הפרדת רשויות, ומקומן של המשטרה ושל שירות בתי הסוהר בתוך המבנה הזה.
● המדידה: מה אנחנו באמת יודעים על הפשיעה, ומה הסטטיסטיקה הרשמית מסתירה.
● התמונה העכשווית: מגמות הפשיעה בישראל, פחד מפשיעה, ופשיעה בקרב מיעוטים ומהגרים.
● פשיעה מאורגנת וטרור: מקורותיה בישראל, התפתחותה, והטשטוש בינה לבין טרור.
פרק אחרון עוסק בסוגיה תיאורטית נפרדת: רצח מרובה קורבנות והמיון המושגי שלו.
פרק 1: שסעים בחברה הישראלית
1.1 מצוקות באוטופיה: ליסק וקימרלינג
משה ליסק וברוך קימרלינג עוסקים במה שהם מכנים "מצוקות באוטופיה": הפער בין החזון שעליו הוקמה המדינה לבין המציאות החברתית שנוצרה בה בפועל.
הטענה ההיסטורית שלהם פשוטה. דור המייסדים היה דור של מהגרים, ערב רב של תרבויות, שפות ומסורות, שהיה צריך ליצור מחנה משותף ולבנות אתוס חברתי ולאומי אחד. הכלי המרכזי לכך היה כור ההיתוך: מדיניות מכוונת של טשטוש הבדלים והתכה של הזהויות השונות לזהות ישראלית אחת. הדורות הבאים, שכבר נולדו לתוך המדינה ולא בנו אותה, היו ביקורתיים הרבה יותר כלפי התהליך הזה ומחירו.
1.2 תרבות ה"אחולש"ים"
קימרלינג טבע את המונח אחולש"ים: ראשי תיבות של אשכנזים, חילונים, ליברלים, שמאלנים.
המונח הוא תרגום עברי של המושג האמריקאי WASP (White Anglo-Saxon Protestant), המתאר את דור המייסדים הדומיננטי של האומה האמריקאית: קבוצה לבנה, פרוטסטנטית, רפובליקאית ברובה, שבנתה את מוסדות השלטון בהתאם לערכיה ולא אפשרה לבני מיעוטים (האפרו-אמריקאים, ילידי אמריקה) ביטוי תרבותי, אישי ופוליטי, ולא מקום בדרגי קבלת ההחלטות. המנגנון המרכזי כאן הוא תקרת הזכוכית: חסם בלתי נראה וגם בלתי מוצהר, שאינו מופיע בשום חוק, אך חוסם בפועל את עלייתם של בני קבוצות מסוימות לצמרת.
האחולש"ים הם, לפי קימרלינג, המקבילה הישראלית. הם דור המייסדים שבנה את מערכות השלטון ויצר את המכנה המשותף התרבותי, אך במקביל שימר את הפערים החברתיים ואת מה שמכונה שסעים אורכיים ומצטברים.
