צריכת תרופות נוגדות חרדה/דיכאון בקרב סטודנטים
תוכן עניינים
1. תקציר 2
2. מבוא 3
3. רקע תיאורטי 5
3.1. דיכאון – אטיולוגיה 5
3.2. תרופות נוגדות דיכאון - רקע 5
3.3. הגורמים לעלייה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון/חרדה 6
3.4. היקף השימוש בתרופות נוגדות דיכאון/חרדה בישראל 7
3.5. שימוש בתרופות נוגדות דיכאון אצל סטודנטים 8
4. מתודולוגיה 10
4.1. אוכלוסיית המחקר 10
4.2. כלי המחקר 11
4.3. הליך המחקר 11
5. תוצאות 12
6. דיון ומסקנות 14
7. ביבליוגרפיה 16
8. נספחים 18
8.1. נספח א' - שאלון 18
1. תקציר
המחקר הנוכחי בדק את צריכת תרופות נוגדות חרדה/דיכאון בקרב סטודנטים, תוך הבחנה בין הבחנה בין סטודכנטים במקצועות ריאליים לסטודנטים במקצועות הומניים. במחקר השתתפו 40 משיבים, מחציתם לומדים תחום לימודים ריאלי ומחציתם - הומני. 52.5% הנם גברים והיתר – נשים. הגיל הממוצע הנו 23.5. רובם המוחלט של המשיבים (92.5%) הנם רווקים. ממוצע הציונים הממוצע הנו 83.75.
ממצאי המחקר מראים, כי נמצא קשר חיובי מובהק חלש בין ממוצע הציונים לבין מספר השימושים בתרופה. כלומר, לממוצע הציונים של הסטודנטים יש השפעה על השימוש בתרופות נוגדות דיכאון. יחד עם זאת, ממצא המחקר מראים, כי לא נמצא הבדל מגדרי במספר שימושים בתרופה. כלומר לא נמצא שימוש מוגבר אצל גברים או נשים בתרופה מסוימת. מהממצאים עולה גם, כי תחום הלימודים, בין אם ריאלי או בין אם הומני, לא הצביע על הבדל מובהק בהיקף השימוש בתרופות נוגדות דיכאון.
2. מבוא
מאז יציאה תרופת הפרוזאק לשוק לפני למעלה משני עשורים, הצטרפו אליה תרופות נוספות אשר מבטיחים לצד חיים קצת יותר נסבלים, גם מינימום של תופעות לוואי (וינרב, 2017). שיווק מסיבי של תרופות מרשם, הוביל בשנים האחרונות, שיח ער וביקורתי בנוגע לאחריות החברות והמשמעויות הנובעות מעידוד השימוש בתרופות, בעיקר כאשר מדובר בתרופות פסיכיאטריות נוגדות דיכאון ו/או חרדה (Park & Grow, 2008).
דיכאון הינו הפרעה שכיחה ששייכת להפרעות במצב רוח (Hasin et al., 2018). לפי ה- IV- DSM (Diagnostic and Statistical Methods Version IV), האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית, דיכאון מוגדר כמחלה המתבטאת בנוכחות של חמש מתוך תשע הפרעת שמפריעות לתפקוד היומי של האדם, במשך שבועיים לפחות שכוללות; מצב רוח מדוכא, העדר עניין, עייפות יתרה, תחושה של חוסר ביטחון עצמי, שינויים בהרגלי אכילה, שינוי בהתנהגות הפסיכומוטורית (אפאטיה או אי-שקט), ריכוז נמוך ורצון למות (Sinoff, 2005).
במאמר שפורסם לפני כשנתיים בגלובס (2017), נדונה השאלה מה הם הגורמים אשר הובילו לזינוק במכירות של תרופות הנוגדות דיכאון. על פי מאמר, מאז מהפכת הפרוזאק של שנות השמונים של המאה הקודמת, צריכת התרופות נוגדות דיכאון נמצאת בעלייה מסחררת, בארצות הברית, מדינות מערביות וגם בישראל. כך למשל, בארצות הברית, רק בין תחילת שנות התשעים לסוף המילניום הקודם, הייתה עלייה של 400% בצריכה של תרופות נגד דיכאון, כאשר תרופות נוגדות דיכאון דורגו בשנת 2014 במקום השלישי ברשימת תרופות המרשם הפופולריות ביותר אצל הצרכנים.
מגמה זו אינה נכונה וייחודית רק לארצות הברית אלא לכלל העולם המערבי. חלק מהטענות של מומחים ורופאים העוסקים בתחום מעלה, כי השינוי בשוק התעסוקה העולמי כמו גם המצב הכלכלי מביא אנשים לצורך יותר תרופות נוגדות דיכאון. כך למשל לאחר המשבר הפיננסי בשנת 2008 נרשמה עלייה בהיקף המרשמים לתרופות פסיכיאטריות. יחד עם זאת ישנם רופאים שמאפיינים את התופעה גם כתופעה חברתית-תרבותית שהתאימה עצמה למציאות חיינו בעידן הגלובליזציה והדינמיות של שלוק התעסוקה, התרבות וחיי החברה. בעבודה זו אתמקד בניתוח סוגיית ההשפעות החברתיות-תרבותיות על צריכת תרופות נוגדות דיכאון באמצעות מודלים סוציולוגים שונים בין היתר מדיקליזציה, הבנייה חברתית של המציאות והבניה חברתית של חולי ובריאות.
המחקר בתחום צריכת תרופות נוגדות דיכאון בקרב סטודנטים הוא לא רב, כאשר מעט מחקרים בדקו במהלך השנים את הסוגייה. עבור סטודנטים, הלחץ בלימודים והרצון להצליח, עלול להוביל לתופעות של דיכאון ואף לשימוש מוגבר בתרופות נוגדי דיכאון (Reis, 2021). מתוך הדברים האמורים, עולה שאלת המחקר:
מהי השפעת צריכת תרופות נוגדות חרדה/דיכאון בקרב סטודנטים, תוך הבחנה בין הבחנה בין סטודנטים במקצועות ריאליים לסטודנטים במקצועות הומניים.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
