תוכן עניינים
דפוסי הצבעה - רקע 3
שסעים 4
דפוסי הצבעה 6
ביבליוגרפיה 8
דפוסי הצבעה - רקע
הספרות הקיימת הבוחנת את אופני ההצבעה של אזרחים מצביעה על גורמים שונים המשפיעים על ההחלטה לאיזו מפלגה או מועמד להצביע. בין הגורמים הללו נמנים גם גורמים חברתיים, שמשתקפים בשסעים החברתיים השונים הקיימים בחברות שונות; השסע הלאומי, הדתי, העדתי, המגדרי, האידיאולוגי והמעמדי. להלן שני הסברים לדרך שבה שסעים חברתיים משפיעים על דפוסי הצבעה למפלגות פוליטיות.
תכונות דמוגרפיות כקיצור דרך. אחד ההסברים לאופן ההשפעה של שסעים חברתיים על דפוסי הצבעה הוא ההנחה שאנשים עם מאפיינים דמוגרפיים נתונים נוטים להעדיף מועמדים או מנהיגים שהינם בעלי אותם מאפיינים. גזע, אתניות, דתיות, מגדר ומאפיינים דמוגרפיים נוספים מהווים רמזים חשובים לגבי המועמד עימם יכול המצביע להזדהות, ולהסיק שהמועמד שמייצג אותו יפעל בהתאם למציאות היומיומית שמכיר אותו מצביע. דהיינו, ככל שהמועמד משקף יותר את הבוחר, כך האחרון יצפה ממנו להבין ולפעול למען האינטרסים, שנתפסים כמשותפים להם. כמו למשל, שנשים ייטו להצביע למועמדות ולמנהיגות, יותר מאשר שגברים ייטו להצביע להן. (Cutler 2002).
ניתן לטעון שזוהי החלטה אסטרטגית-רציונאלית, אך יש גם שטוענים שהדבר נובע מאינפורמציה דלה על עמדותיו והשקפותיו של המועמד; בין אם בשל קמפיין שאינו מספק את המידע או אם עקב חוסר התעניינות מצדו של הבוחר שמביאה לחוסר חשיפה (או חשיפה דלה) לתפיסותיו של המועמד בנוגע לנושאים שונים. לעומת זאת, התכונות הדמוגרפיות של המועמד מופצות יותר בקלות ובצורה יותר שוויונית, ולכן קל לבוחרים די אינפורמציה להתחבר למועמדים החולקים עימם מאפיינים דומים. ההצבעה לפי ייצוג דמוגרפי מוגדרת במקרה זה כ"קיצור דרך", החוסך מהבוחר לפעול למען קבלת האינפורמציה הפוליטית וכן לגבש דעה משל עצמו. השסעים החברתיים נוצרים עקב השוני החברתי בין אנשים וקבוצות וכאשר הבוחר מצביע לפי ייצוג דמוגרפי, משמע הוא מושפע מן ההבדלים החברתיים הקיימים ומחפש, אם במודע ואם לא במודע, את מה שהכי מזוהה עמו (Ibid.).
אנטי סולידריות. הסבר נוסף להשפעת השסעים החברתיים הינו הצבעה לפי גישות אנטי סולידריות, שאין מזדהות עם האחר או רגישות לצרכיו. אם בהסבר הקודם ההתייחסות הייתה למאפיינים דמוגרפיים של הבוחר, הרי כאן מוצע הסבר שמתייחס לתפיסותיו של הבוחר לגבי מאפיינים דמוגרפיים של אחרים, כאשר ייתכן והוא ייטה להצביע למפלגות או למועמדים שמייצגים את העמדות של הבוחר כלפי קבוצות אחרות באוכלוסייה (Lee & Roemer 2004).
דוגמא טובה לכך ניתן למצוא במרכזיות של עניין הגזענות בפוליטיקה האמריקאית. במחקרים שנעשו נמצא כי סוגית הגזע שבין "לבנים" לבין האוכלוסייה האפרו-אמריקאית, משפיעה באופן מהותי על שינוי פוליטי והיא הפכה עם השנים למאפיין מרכזי, הן מבחינה אידיאולוגית הן מבחינת זהות המפלגות, והיא חלק בלתי נפרד מהשיקולים של הבוחרים לאיזו מפלגה להצביע. לצורך העניין, נמצא כי סוגיה זו מרכזית יותר מאשר שיקולים כלכליים בדבר עמדות בעד ונגד חלוקה מחדש של משאבי מדינה; הכוונה למקרים בהם עניים יצביעו למפלגות שמתנגדות לחלוקת העושר מחדש, למרות שהדבר סותר את האינטרסים שלהם, אך הם יעשו זאת מכיוון שאותה מפלגה מייצגת עמדות גזעניות התואמות לאלו שלהם (Ibid.).
